מאות גופות ממשיכות להגיע מיישובי עוטף עזה למחנה שורה, בסיס הרבנות הראשית, כמעט בלי הפסקה, מיישובי עוטף עזה ומזירות הלחימה הקשה. תינוקות וילדים, נשים, גברים, צעירים וקשישים, חיילים וחיילות, מבלים במסיבת הטבע ברעים לצד משפחות שנשחטו בבתיהם בקיבוצים.
כבר עתה החלו להגיע לגופי התקשורת פניות של משפחות חללים שמתקשים להבין מדוע מתעכב שחרור יקיריהם, ואף טענות לא מבוססות ולא נכונות בנוגע לכאוס במחנה שורה, שם נעשה הליך הקודש של זיהוי הגופות הרבות.
"אנחנו שומעים כל מני תלונות, וזה ילך ויגבר, כי יש לא מעט גופות", מסביר גורם בצה"ל מה מתרחש בבסיס הסגור בלב מרכז הארץ אליו מגיעים כל הגופות של הנרצחים והנופלים. "צריך להבין שיש מאות רבות מאוד של חללים, שחלקם המשמעותי מגיע אחרי הרבה זמן בשטח. גופות הגיעו אחרי יומיים, אפילו שלושה, שהיו בשטח, והדבר הזה מקשה מאוד על הזיהוי".
"אלו לא חללים רגילים. יש חללים שמאוד קשה לזהות אותם. גופות גדועות אברים, שרופים, דבר שמצריך אותנו לעבוד באמצעים מורכבים. לרשותנו חלק מהאמצעים המתוחכמים ביותר בעולם, מעבדת DNA עם שם עולמי, כל האמצעים המתקדמים ביותר עומדים לרשותנו, אבל עדיין מדובר במאות על גבי מאות חללים".
ההליך של זיהוי הגופות, שבימים כתיקונם מתחלק באופן חד וברור בין המשטרה והגופים הממשלתיים במקרים של אזרחים לבין הרבנות הצבאית שפועלת במקרה שמדובר בחלל צה"ל, הופנה כעת אך ורק לרבנות הצבאית, בשל כמות החללים הגדולה. כעת, אנשי הרבנות הצבאית בודקים ומזהים את כל הגופות, באמצעים טכנולוגיים שנחשבים מהטובים ביותר בעולם, ולאחר מכן ממשיכים לטפל בחללי צה"ל עד הקבורה ומעבירים את גופות האזרחים להמשך טיפול אזרחי.
"טיפול בחלל לא לוקח רגע. אנחנו עושים מאמצים גדולים כדי שלא תהיה אפילו טעות אחת. אם נטעה בחלל אחד ונדפוק על דלת לא נכונה זה יהיה אסון. חס וחלילה שאימא לא נכונה תקבל הודעה שהבן שלה מת. אנחנו מבינים שזה לוקח זמן, אבל האלטרנטיבה גרועה בהרבה".
למעשה, ברבנות הראשית לא יודעים באופן ודאי כמה חללים ישנם ובכמה יצטרכו לטפל, גם בשל המספר העצום שנמצא כבר במחנה שורה, וגם מכיוון שכל הזמן מגיעות עוד גופות. עד המלחמה עמד לרשות הרבנות מתקן שבו ניתן לטפל ב-150 חללים בו זמנית, וכעת, במהלך בזק, הוקם מתחם נוסף במחנה כדי להכפיל את הכמות.
הגורמים מבהירים כי בניגוד לשמועות אין כאוס. "בהתחלה בהחלט היה בלגן מכיוון שהביאו לכאן כמויות של אנשים כדי לעבוד, וזה מצטייר כלפי חוץ ככאוס, אבל בפועל המערכות עובדות כמו שצריך. אני מכיר שמועות כאילו אין חשמל בלילה במתחם. זה לא נכון. ברבנות הצבאית עובדים 24 שעות ביממה, וכנראה גם בשבת. אנחנו עושים מאמצים לעבוד כמה שיותר באינטנסיביות, אבל אין דרך לעבוד יותר מהר ממה שעושים".
הזוועות שרואים אנשי הרבנות הצבאית קשות מנשוא. ילדים, נשים, גברים, שנטבחו. ישנם תיאורים שבשל כבוד המת לא ראוי להביאם כאן. "אנשים צריכים לסמוך עלינו, העבודה נעשית בצורה מעולה. אין לנו ברירה אלא לעשות הכל בקצב הנכון", מסכמים הגורמים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו