ההפגנה היתה מסר ברור לישראל. עשרות מחבלים חמושים בכבדות, רעולי פנים, צעדו ברחובות מחנה הפליטים נור א־שמס. היה זה ליד טול כרם, במרחק יריקה מכביש 6. בשבועות שקדמו לה ביצעו כוחות צה"ל פעולות מאסיביות במחנה. דחפורים קילפו כבישים כדי לאתר מטענים, מחבלים חוסלו מהאוויר. רעולי הפנים, שבראשם עמד לא אחר מאשר השר ל"מאבק בהתנחלויות" ברשות הפלשתינית, מואייד שעבאן, ביקשו להבהיר כי הם לא נכנעו.
"אין לנו ברירה אלא לחזק, תמיד, את האחדות שלנו מול הכובש ולזכור כל הזמן את השאהיד, מנהיג גדודי אל־קסאם הנחוש, אבו עבאס", אמר הנואם המרכזי ב"עצרת השאהידים" שנערכה ב־10 בפברואר. לצידו עמד השר שעבאן. "ברכות לשאהידים ולכל אנשי החופש על מות הקדושים שאללה העניק לכם, על אפם וחמתם של האויבים". סביבו עמדו המחבלים, חברי תנועת פת"ח - מפלגת השלטון שמפעילה את הרשות הפלשתינית.
דוברות בנימין
אם זה צועד ומגעגע כמו ברווז - כנראה מדובר בברווז, אמר פעם ראש הממשלה, אך משום מה כל ראשי מערכת הביטחון, בעבר ובהווה, מסרבים להודות אפילו בחדרי חדרים שהתופעה של שוטרים פלשתינים שפונים לטרור היא כבר מגמה. ברשות הפלשתינית מהללים את המחבלים שיוצאים מקרב גופי הביטחון שלהם, מגדירים אותם כמי שפועלים "ביום כמנגנוני ביטחון ובלילה כלוחמים המקריבים את עצמם". אך למרות זאת, אנשי הביטחון שעימם שוחחנו השבוע עדיין מגדירים את המחבלים הללו כיוצאי דופן שאינם מייצגים את הכלל.
אלא שברש"פ לא רק משבחים שאהידים ומעודדים אחרים להמשיך בדרכם, אלא גם מעסיקים אלפי מחבלים משוחררים במנגנוני הביטחון השונים. למרבה האירוניה, ככל שמחבל אחראי בעברו לפעולה נתעבת יותר, כך גדלים סיכוייו להשתלב בעתיד באחד מגופי הביטחון הפלשתיניים. וכך, כל מה שעומד בין ישראל לבין תרחיש "היפוך קנים" של צבא טרור שפונה נגדה, הוא עניין של החלטה. ובהתחשב בתמיכה העצומה של הפלשתינים במעשי חמאס הנתעבים ב־7 באוקטובר, כפי שעלה בסקר דעת קהל, דומה שמדובר רק בזיהוי ההזדמנות המתאימה. פחות "אם", יותר "מתי".
תיאום ביטחוני ומימון טרור
ביום חמישי בשבוע שעבר הגיע מוחמד מנאצרה, קצין במחלקת החקירות של הרשות הפלשתינית, לתחנת הדלק בעלי. הוא חיכה שסיור צבאי שהיה במקום יעזוב, ירד מרכבו כשהוא אוחז ברובה M-16 ופתח באש. שני ישראלים נרצחו מקליעי המחבל, ורק תושייתו של אביעד גזבר, שחזר ימים ספורים קודם לכן מלחימה בחאן יונס, עצרה אותו. גזבר הסתער וחיסל את המחבל.
זו אמנם התקרית הקשה ביותר שבה מעורב איש המנגנונים הפלשתיניים בטרור, אך היא אינה היחידה. יומיים לאחר הפיגוע, בשבת, מנעו שוטרים פלשתינים מלוחמי צה"ל לעבור בכפר בידיא, חרף העובדה שמדובר בשטחי B. ביום שלישי, יממה לאחר שלוחמת מג"ב נורתה ונפצעה קל ברמאללה, קיבל ארגון הטרור גדודי חללי אל־אקצא אחריות לירי - ארגון המזהה עצמו בתור "הזרוע הצבאית של פת"ח".
בנוגע לפיגוע בעלי אמר לנו גורם במערכת הביטחון: "הוא מהפיגועים הבודדים שבוצעו על ידי קצין של הרשות בכלל. מתחילת המלחמה זהו הפיגוע היחיד". האומנם?
ב־19 בפברואר נערכה הלוויה צבאית לאנס דוויכאת, קצין בביטחון הלאומי הפלשתיני, שנורה ונהרג על ידי כוח צה"ל במחסום בית פוריק שבשומרון. לפי פרסום בערוץ הטלגרם "אבו עלי", מדובר ב"שאהיד" ה־47 מקרב אנשי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינית בשנה האחרונה.
ב־8 בפברואר נערכה הלוויה צבאית של מנגנוני הרשות הפלשתינית בטול כרם לשלושה מחבלים מגדודי חללי אל־אקצא. באותו יום ביצע הקצין ג'לאל מחמוד ג'באר מג'נין פיגוע ירי לעבר צומת שבי שומרון, וחוסל. שלושה שבועות קודם לכן, ב־17 בינואר, חוסלו שני מחבלים - עבדאללה אבו שלאל, מפקד "גדוד בלאטה" ששירת בעבר כקצין במנגנונים, וסרן סייף נג'מי, קצין מודיעין במנגנונים.
הרשימה נמשכת ונמשכת. נימר אבו מוסטפא, שנהרג מפיצוץ מטען שניסה להפעיל נגד כוחות צה"ל בבלאטה, זכה להלוויה צבאית רשמית ב־9 בדצמבר. שלושה ימים קודם לכן חוסל עבד אל־נאצר ריאחי במהלך חילופי אש עם צה"ל בשכם - גם הוא היה קצין ברשות.
באמצע נובמבר מת ג'מאל משארפה, לאחר שנפצע בחילופי אש מול כוחות צה"ל בג'נין. הוא היה חייל במנגנוני הביטחון הפלשתיניים. ימים ספורים קודם לכן חוסלו בג'נין שלושה מחבלים ששירתו במנגנוני הביטחון הפלשתיניים - שניים מהם קצינים. ב־22 באוקטובר הכתובת על הקיר היתה ברורה אף יותר. תנועת פת"ח פרסמה מודעת אבל רשמית על מותו של מחמד עבאד, קצין במנגנונים שנהרג ב"מבול אל־אקצא" - השם שחמאס נתן למתקפת 7 באוקטובר.
הנתונים האלה אינם מידע מודיעיני חשאי. שני תחקירים פורסמו לאחרונה. הראשון, "מחבלים במדים" - דוח של "מבט לתקשורת הפלשתינית", שהוצג בדיון במשכן הכנסת ובפרלמנט הבריטי. השני - "שוטרים ביום, מחבלים בלילה", של ארגון "רגבים", שנתונים ממנו מתפרסמים כאן לראשונה.
שניהם חושפים תמיכה שיטתית ומתמשכת של הרשות הפלשתינית באנשיה שפונים לטרור, ואף ביטויי גאווה על כך שהם עושים זאת כשהם פושטים את המדים אחרי שעות העבודה.
ומעל הכל, נחשפים המספרים שמראים כי לא מדובר בבודדים אלא רחוק מכך - בעשרות מקרים בשנה האחרונה. הפלשתינים עצמם מדווחים כי בשנה שעברה נהרגו כ־50 שוטרים ואנשי מנגנונים.
"מאז הקמת מנגנוני הביטחון והתיאום של הרשות הפלשתינית, נושאים חברי המנגנונים בתפקיד כפול ובלתי מתקבל על הדעת", כתבו ב"רגבים" בהקדמה לתחקיר, "הרש"פ, ומנגנוני ה'ביטחון' שלה בפרט, חשים עצמם כשאהידים האמונים על כיבוש ישראל והשמדת העם היהודי". שני הדוחות עוסקים גם בדו־פרצופיות של הרשות הפלשתינית - מצד אחד אנשיה מנהלים שגרה של תיאום ביטחוני, גם בצל המלחמה הנוכחית, ומנגד הם מעודדים טרור, ואף ממנים מחבלים מורשעים כשוטרים.
תשובה לבלינקן
לפני כשנתיים וחצי החל הממשל האמריקני לבקר את הרשות הפלשתינית על מימון מחבלים ששוחררו. ברקע עומד חוק האסיר הפלשתיני, שקובע כי ככל שמחבל נמצא זמן רב יותר בכלא הישראלי, כלומר שמעשיו קשים יותר, כך הוא יזכה לתגמול גדול יותר.
תשובתם האבסורדית של הפלשתינים לביקורת מוושינגטון הגיעה בצורת מינוי פורמלי של כ־2,500 אסירים משוחררים, כולם עם לפחות חמש שנות ותק בבית הכלא הישראלי, לחברים במנגנוני הביטחון. או בעברית צחה - סיפקו למחבלים מורשעים משכורת, נשק ותחמושת.
ואם זה המצב, לא פלא שהתבטאויות הרשות הפלשתינית ופת"ח הן בגדר אהדה גלויה ל"שאהידים". כך פרסם לאחרונה ערוץ המזוהה עם פת"ח רשימה של עשרות מחבלים, כולם חברי המנגנונים, שנהרגו בשנתיים האחרונות בעימות מול כוחות הביטחון או בפיגועים.
בין הכוכבים בכרוזים: סעוד אלטיסטי, קצין בכיר במנגנוני הביטחון שהיה כלוא בישראל במשך 16 שנה, שוחרר במארס 2022 ומייד חידש את פעילותו בגדודי חללי אל־אקצא. באפריל 2023 השתתף בפיגוע ירי מרכב חולף לעבר מוצב צה"ל באלון מורה ונורה למוות. או קולונל אשרף אל־שייח' אבראהים, מפקד בגדודי חללי אל־אקצא שישב בכלא הישראלי 11 שנים בסך הכל, ולאחר שחרורו ב־2019 הפך לקצין במודיעין הכללי הפלשתיני. במאי 2023 הוא נהרג בעת חילופי אש עם צה"ל.
דוגמה בולטת נוספת היא של הקולונל דאוד זביידי, אחיו של זכריא זביידי, שהיה חבר בביטחון המסכל לאחר ששוחרר מ־12 שנות מאסר בכלא הישראלי. במאי 2022 הוא הרג את לוחם הימ"מ נעם רז ז"ל בעת חילופי אש, נפצע ויומיים לאחר מכן מת מפצעיו.
הרשות הפלשתינית מעודדת ומחבקת את המחבלים ששירתו תחתיה, כפי שמראה דוח "מבט לתקשורת הפלשתינית". כך, למשל, מובאת אמירתו של מזכיר סניף שכם של פת"ח, מוחמד חמדאן, בטלוויזיה הרשמית של הרשות הפלשתינית: "בסביבות 65-63 אחוזים מהשאהידים בגדה בעימותים היומיים הם מפת"ח, ומרביתם חברי המנגנונים הביטחוניים (של הרש"פ) או בניהם".
תרחיש הר חברון
לפני שבועות אחדים ערכו בצה"ל תרגיל יוצא דופן בהיקפו, שספג ביקורת לאחר שהתברר כי תורגל בו תרחיש של חטיפת פלשתיני על ידי מתיישבים. ואולם אחד התרחישים האחרים שתורגלו דימה חיפוי של מסוקי קרב על לוחמים על הקרקע, בזמן שהם מפנים יישוב שלם בהר חברון, שנכבש על ידי פלשתינים.
צה"ל של אחרי 7 באוקטובר מבין שאירוע קיצון שפעם נראה דמיוני, הפך לתרחיש ריאלי. גם תרחיש של היפוך קנים מצד אנשי המנגנונים הפלשתיניים נמצא על הפרק, אפילו אם איש לא יודה בכך בפה מלא. למעשה, שום גורם לא הסכים לאשר שהתקיימו דיונים ממוקדים סביב תרחיש "היפוך קנים" - סביר שמטעמים פוליטיים, מדיניים או ביטחוניים.
מצה"ל נמסר בתגובה לפניית "ישראל היום" כי "צה"ל ערוך למגוון תרחישים באזור יהודה ושומרון, ומציג את תוכניותיו המבצעיות מעת לעת. לא נתייחס לתוכנן של תוכניות מבצעיות".
השאלה היא אם אנחנו כבר בתחילתו של היפוך קנים, ומעבר לכך - כיצד נדע לזהות שאנו בעיצומו של תהליך שכזה, שלא בהכרח יגיע בצורת מתקפה ישירה של מנגוני הביטחון של הרש"פ על ההתיישבות ביו"ש.
יש מי שסבורים שהתהליך החל, גם אם קשה לזהותו באופן מובהק. בדומה לגל הטרור שיוחס ל"מחבלים בודדים" שהצטברו והצטברו עד שהפכו לאינתיפאדה חמושה, כך, סוברים לא מעט גורמי מקצוע, אנו נמצאים בהיפוך קנים אשר מתחיל בקטן - ועלול להפוך ל"מבול אל־אקצא" נוסף.
"לפני כמה שנים הגשנו שאילתה לכוחות הביטחון ושאלנו כמה נשקים חוקיים מחזיקים המנגנונים. שלחו אותנו מגורם לגורם, ואף אחד לא ידע לומר. לאף אחד לא היה מושג מי הגורם שאמור להחזיק במידע הזה", מספר עו"ד מוריס הירש, מנהל היוזמה לאחריות ולרפורמה ברשות הפלשתינית במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, שעוסק כבר שנים רבות בנושא המדובר.
בארבע השנים האחרונות הוא ניסה להעלות את הנושא של היפוך קנים שוב ושוב, אך ללא הועיל. "הצבא לא מסוגל לצאת מהקונספציה. הרי הרשות הפלשתינית מפרסמת תמונה אחרי תמונה של אנשים שהיא טוענת כי הם אנשי המנגנונים, שמעורבים בטרור ומצהירים שמדובר ב'כוחות ביטחון ביום ומחבלים בלילה'. אז איך אפשר להכחיש את זה? הם לא מסוגלים לצאת מהתפיסה שהרשות היא גורם מרסן ומה נעשה בלעדיהם, ובינתיים אנחנו מאוימים על ידי עשרות אלפי חיילים שמאומנים על ידי האמריקנים. גם אונר"א היא תפוח רקוב אחד ועוד אחד ועוד אחד - אז כמה מקרים אנחנו צריכים לצבור כדי שנבין את המציאות האמיתית והמסוכנת?"
כשהפניתי את השאלות הקשות לגורמים במערכת הביטחון, נאמר לי שהם מודעים לקיומם של מחבלים שיוצאים מבין המנגנונים, אך התעקשו כי הרשות רואה בהם "אות קלון" ועושה כל שביכולתה למנוע זאת. האם נערכו דיונים בנוגע לתרחיש של היפוך קנים, שאלתי, ונעניתי בדום שתיקה.
"בסופו של דבר, יש לנו אינטרסים משותפים. זו הסיבה שעד היום התיאום הביטחוני נמשך, גם לאחר 7 באוקטובר. הם חוששים מחמאס יותר מאשר הם שונאים את מדינת ישראל, ולכן, למשל, הם מבצעים המון מעצרים בתקופה האחרונה. התיאום הביטחוני מציל חיים, חד־משמעית. קח לדוגמה את קבר יוסף - שוטרים פלשתינים בלמו שם את ההפגנות המטורפות שהתרחשו בתחילת המלחמה. היו מקרים של ישראלים שנכנסו לערים הפלשתיניות וחולצו בשלום.
"צריכים להתרחש הרבה מאוד דברים כדי שנגיע למצב של כאוס מוחלט, ובכלל לא בטוח שזה יהיה בבום. בהחלט יכול להיות שחלק אחד, שבו המשילות של הרשות פחות חזקה, יתאפיין בכאוס, בעוד חלקים אחרים לא. כרגע, למשל, תפסנו יותר שוטרים פלשתינים בפעילות פח"ע דווקא בחלק הדרומי של יו"ש, בזמן שבצד הצפוני של יו"ש יש לחימה של ממש, אולי מכיוון שהם יותר מתוחכמים", אמר גורם צבאי.
איתמר מרקוס מ"מבט לתקשורת הפלשתינית" אינו אופטימי. "הרשות הפלשתינית מעוניינת להמשיך לקבל כסף מארה"ב ולשמר את המנגנונים, ולכן אנשיה מדברים בשני קולות. מצד אחד מגנים את הטרור, ומצד שני מעודדים ומהללים את השאהידים שיוצאים מתוכם כגיבורים של החברה. אין סיכוי שכל כך הרבה אנשי מנגנונים מעורבים בטרור, ולא כולם מודעים לפעילות שלהם. זה המסר שהרשות מעבירה - תעשו מה שאתם צריכים לעשות כחלק ממנגנוני הביטחון ביום, ואם אתם יכולים לדווח על משהו מחמאס לצה"ל זה רק בונוס כי זה מגן עלינו - ובלילה תעשו מה שאתם רוצים.
"האם יש סיכוי שהם יפנו יום אחד את הקנה אלינו? ודאי שיש תרחיש כזה. השיח נגד ישראלים הוא בשיא של כל הזמנים. הם אומרים בגלוי דברים שבעבר היו רומזים שלישראל אין זכות קיום בכלל. אנשי המנגנונים גדלים על כך ששאהידים הם הגיבורים ושמלחמה בישראל זו המטרה, אז לא צריכה להיות לנו שום הפתעה כשהם יעשו זאת בפועל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו