לצאת לחופשי: ״שבויה בלי קמפיין לשחרור״, כך פתחה אמש (רביעי) א', שהייתה עגונה יותר משבע שנים, את קטע השירה שלה במסגרת מופע מרגש ועוצמתי, אשר הופק על ידי ארגון "יד לאישה" מבית "אור תורה סטון", לציון יום המאבק הבין-לאומי למניעת אלימות נגד נשים שחל החודש. בעיניים בורקות ובמקצב אחיד, היא המחישה את הקושי היומיומי של נשים עגונות אל מול המערכת והמציאות הקשה וכיצד לאחר שנים ארוכות היא קיבלה את הגט המיוחל ויצאה לחופשי.
במהלך המופע, אשר התקיים בתיאטרון החאן בירושלים, הציגה קבוצת נשים אמיצות ומוכשרות - מסורבות גט, עגונות ושורדות אלימות במשפחה בעבר ובהווה, בזו אחר זו, את סיפורן האישי בקטעי שירה מדוברת (Spoken Word) מרעידי לבבות, שהפכו את הבטן אך גם נתנו הרבה תקווה, שאפשר לצאת מחשכה אל האור.
המופע הוא תוצר של קבוצת תיאטרון פלייבק אשר מקיים מזה שבע שנים ארגון "יד לאישה", הארגון הגדול ביותר בעולם לייצוג עגונות ומסורבות גט, ככלי להעצמה, ריפוי ומתן קול לעולמן וכאבן של אותן נשים חזקות, הנלחמות על החופש שלהן.
בין הקטעים הלכה וחזרה לבמה ר', מסורבת גט במשך חמש שנים, כשבידיה היא אוחזת קלסרים, אשר משקפים את כמות הדיונים שהייתה צריכה להגיע אליהם עד לקבלת הגט. בכל פעם שירדה מהבמה היא סיימה במשפט: ״טקס קצר. כמה דקות, אני הולכת, חוזרת - אישה משוחררת. יש לי תיק ומסמכים, אבל אח״כ אתם יודעים - זר פרחים״.
אך שוב היא חזרה לבמה כשהיא סוחבת איתה קלסר נוסף, שמנפץ לרסיסים את הציפייה שהיום היא תצא לחופשי ותקבל את הגט, אל מול עוד דיון שנדחה. "פעם אחת עקב ציפורן חודרנית, בפעם השנייה הוא נתקע עם פנצ'ר בדרך לרבנות, בדיון השלישי הוא העליל עלי במשטרה שאני מתעללת בילדים..." היא סיפרה וחשפה בפני הקהל כיצד לבסוף, בתום 17 דיונים בבית הדין הרבני שנמשכו חמש שנים, היא קיבלה גט.
רגע מטלטל במיוחד נרשם בקהל, כאשר ח', מסורבת גט שתיארה את המציאות הבלתי אפשרית עימה היא מתמודדת, בה לא אחת היא מדמיינת שהיא יושבת שבעה על בעלה, סרבן גט שמתעלל בה ובביתם לאורך שנים, משום שהבינה שזוהי הדרך היחידה בה עוד נותר לה להשתחרר ממנו.
בסיום המופע נערך פאנל בהשתתפות מסורבות גט ועגונות לשעבר, במהלכו עלתה שאלה מהקהל – כיצד ניתן למנוע סרבנות גט? פנינה עומר, מנכ"לית ארגון "יד לאישה", הדגישה כי קיימים הסכמים הלכתיים למניעת עגינות וסרבנות גט, דוגמת "ההסכם לכבוד הדדי המחודש", עליו ניתן לחתום גם לאחר החתונה. לפיו, אם אחד מבני הזוג מבקש להתגרש, הצד השני חייב לשתף פעולה, ולא – יופעלו עליו סנקציות כלכליות קשות.
"אמא שלי התחננה אליי כשהתחתנתי שאחתום על ההסכם הזה אבל לא הייתי מוכנה לעשות את זה, כי זה היה נראה לי פגיעה בערכי האהבה שהאמנתי בהם", שיתפה א', שעברה גהינום עד שקיבלה גט מבעלה.
"היום אני מצטערת על זה מאוד וממליצה לכל זוג לחתום על ההסכם. מדובר בתעודת ביטוח, שעושים כדי לא להשתמש בה, אבל היא פשוט מצילת חיים. אני יודעת שהיום, אם יעמוד מולי בן זוג שיסרב לחתום על הסכם הזה, תידלק לי נורה אדומה בוהקת".
ש', מסורבת גט חרדית שסיפורה המטלטל כולל בריחה עם שני ילדים מחו"ל, כשהיא חולה במצב קשה - לא השאירה עין יבשה בקהל. כשאחת הצופות שאלה את חברות הפאנל מה אנחנו, כחברה וכקהילה יכולים לעשות למען מסורבות גט, היא השיבה: "כל מה שקהילה צריכה לעשות זה להוקיע אנשים כאלה, אסור לתת יד לסרבני גט".
"אמנם במהלך הדיונים ננקטים כלפי המסרב צעדים שאמורים להביא אותו לתת גט על ידי הוקעה המקהילה, אבל זה קורה אחרי הרבה זמן. אבל אם בחברה שלו, השכנים, המשפחה יגידו לו 'חביבי יש פה אישה, ילדים, אתה לא יכול לשבת על זרי הדפנה ולהמשיך לסרב לתת גט', אם החברה תוקיע אותם ולא תעצום עיניים כלפי סיטואציות כאלה – זה לא יקרה".
"המופע המרגש הזה שם במרכז הבמה את נפגעות סרבנות הגט והעגינות, שמתמודדות עם אלימות קשה של שליטה, סחיטה, התעללות והתעמרות באמצעות הגט", סיכמה פנינה עומר, מנכ"לית "יד לאישה".
"השימוש בגט כקלף מיקוח הופך את מרבית הלקוחות שלנו למי שמתמודדות עם מאבק שהוא מופע אימים של אלימות במשפחה. סרבנות גט היא אלימות ואסור לתת לה מקום בחברה מתוקנת. אנחנו חייבים וחייבות לצופף שורות ולהגיד 'לא לסרבנות גט!'. יד לאישה פועלת כבר 30 שנה לשחרור אותן נשים. אנחנו לוחמות החופש בחזית המאבק וזכינו לשחרר עד היום כאלף נשים. יחד נמשיך להיאבק".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו