דילמת ה"חליצה" של עגונות המלחמה

התירו להן לצאת לדרך עצמאית וחדשה: בבית הדין הגדול בירושלים התקיים ביום שלישי האחרון מעמד נדיר במיוחד של "חליצה". על פי דין התורה, אישה שנותרה אלמנה מבעל שלא היו לו ילדים חייבת לעבור טקס כזה. במהלך הטקס האישה יורקת בפניו של אח בעלה וחולצת את הנעל שלו. כיום האישה יורקת אל מעין כרית. לאחר הטקס האישה פנויה, אך אסורה לנישואים עם כהן כמו אישה גרושה.

על פי ההלכה, עד שלא מתקיים טקס החליצה האישה מנועה מלהתחתן עם איש אחר, ולמעשה היא "עגונה". אם האח מסרב לקיים את החליצה, או שנמצא במקום רחוק ומתקשה להגיע, או שהוא מחליט לסחוט את האישה עבור כסף, או שהוא קטן מגיל 13 או שהוא פסול דין - האישה לא יכולה להמשיך בחייה ולהתחתן. היא עגונה עד שייעשה טקס החליצה.

על פי גורם בכיר בבית הדין הרבני- יש 14 מקרי חליצה מהמלחמה האחרונה חוץ מהחליצות השגרתיות שאינן קשורות למלחמה. בשנים רגילות יש לציין, יש כ20 מקרים בשנה שלמה. אף שכלל בתי הדין הרבניים כבר יצאו לפגרה, התכנס הרכב ביה"ד הגדול לדיון חריג בראשות הרב הראשי הרב דוד לאו וזקן חברי בית הדין הגדול, הרב מיכאל עמוס יחד עם הדיין הרב אליעזר איגרא וקיימו מעמד חליצה עם האלמנה ואחי הבעל. על פי נתונים שנמסרו לנו מבית הדין הרבני, מתחילת השנה בוצעו שבע חליצות ו־12 נוספות עוד צפויות להתבצע, למרות שעוד לא עברה חצי שנה, 14 מהחליצות הן של נשים שהתאלמנו במלחמה. בשנים רגילות, יש לציין, יש כ־20 מקרים בשנה שלמה.

"יש חשש גדול"

מ', אחת מאותן 14 נשים, עברה את טקס החליצה ביום שלישי האחרון. בשיחה עם "ישראל היום" היא אומרת: "בסופו של דבר התהליך היה לי בסדר. הרבנים היו מאוד רגישים. הרב הראשי לאו הוביל את התהליך ביום עצמו ברגישות גדולה ובמאור פנים כמה שאפשר במצב כזה.

ט' שאיבדה את בעלה במלחמה: "היה לי ממש קשה לשמוע את הפרטים. רובם היו חדשים לי, בפרט העובדה שכעת אני עגונה, ולאחר הטקס אחשב גרושה ולא אוכל להינשא לכהן"

"לא הופתעתי שאני אצטרך לעבור את התהליך, אני מכירה את הרקע אבל כן חששתי מאוד לפני כן. לפני שקבעתי את החליצה הלכתי לרב שמלווה את המשפחה שלי, לשבת איתו ולשמוע יותר על התהליך, מה עומד מאחוריו. ועדיין הגעתי עם חששות לתהליך. גם גיסי ואני דיברנו על מה שהולך להיות עוד לפני החליצה עצמה כי זה סיטואציה שאנחנו בה ביחד וזה משמעותי. זה תהליך שיכול להיות לא נעים וכואב. היה לי חשוב שהוא יעשה את הבירורים שלו ואני את שלי.

"בשיחה שלנו לפני הטקס אמרתי לו שהלכתי לרב והצעתי גם לו ללכת לרב שיסביר לו על המשמעות של התהליך".

האם את חושבת שעדיין יש מקום לטקס שכזה?

"זה תהליך לא נעים אבל תהליך שצריך לעבור מבחינה הלכתית וכמו שמתחתנים דרך הרבנות, גם זה עובר דרך הרבנות. במקביל אני חושבת שכן כדאי שיהיה שינוי, אבל שינוי מבפנים, בתמיכה רבנית מלאה".

מה את מציעה לאלמנות שצריכות לעבור את התהליך?

"הייתי מציעה לאלמנה במקרה שלי שתלך לרב שהיא סומכת עליו, עדיף רב שקרוב אליה ומכיר אותה. שתשמע מה השלבים שצריך לעבור מבחינה טכנית. וגם להבין מה המשמעות הרוחנית".

שתי אלמנות נוספות ששוחחו  עם "ישראל היום" אמרו כי לא ידעו שטקס כזה קיים היום וכי היו בטוחות שהתקיים רק בזמן בית המקדש - כמו מנהגים שונים שהיו נהוגים בעבר ולא מתבצעים היום. הן משתפות כי כבר במהלך השבעה הן נחשפו לעובדה שיהיה עליהן לבצע את הטקס.

"היה לי ממש קשה לשמוע את הפרטים. רובם היו חדשים לי. בפרט העובדה שכעת אני עגונה, ולאחר הטקס אחשב גרושה ולא אוכל להינשא לכהן", אומרת ט' שהתאלמנה בחודש הראשון למלחמה. "רק התחתנתי עם איש שאהבתי כל כך. איבדתי אותו כאשר נפל בקרב, וכעת אני נאלצת להתמודד בנוסף עם הסוגיה המורכבת המביכה והכואבת הזו. מצד שני, המשפחה שלו טובה ועוטפת. ואני מאמינה שנצלח את זה למרות הקושי הנפשי הרב שנלווה לזה ומעיק עלי כל כך מאז".

"יש מקרי סחיטה"

אך לא כולן זוכות למעטפת משפחתית חמה שמאפשרת את קיום הטקס במינימום טראומה. "שמעתי על מקרים קשים של סחיטה. המשפחה של הבעל דורשת תשלום קבוע בתמורה לכך שהאח יחלוץ וישחרר את האישה מהחסם הזה", אומרת עו"ד ניצן כספי שילוני, פעילה למען נשים עגונות ודוקטורנטית שחוקרת את בתי הדין הרבניים.

"יש נשים שנתקעו שנים עם הצורך לחלוץ ללא יכולת להתחתן. שמעתי על מקרה שבית הדין הרבני גיבה את המשפחה של הבעל ודרש מהאישה לעמוד בדרישות שלהם. יש גם כל מיני מקרים קיצוניים. למשל בשנות ה־60 היה מקרה שבו האח שהיה אמור לחלוץ היה חולה סוכרת ולכן כרתו את רגליו. במקרה זה לא ניתן לקיים את החליצה מבחינה פיזית. על כן בית הדין פסק שעל האיש לקיים את הייבום ואז להתגרש מהאישה. צריך לדעת שמבחינה הלכתית, ייבום מתקיים רק לאחר שהאח והאלמנה מקיימים יחסי מין. זו סיטואציה שלא ניתן לתאר עד כמה היא עשויה להיות קשה ולהוות פגיעה של ממש".

מה הם הפתרונות החלופיים?

"הדרך ההלכתית לעקוף את החליצה היא רק באמצעות קביעה של בית הדין שהנישואים בין האלמנה לבעלה המנוח לא התקיימו מבחינה הלכתית. זו קביעה נדירה מאוד וכמעט שלא קיימת בבתי הדין. יש אפשרות שבני הזוג יחתמו לפני החתונה על מסמך תנאי בקידושין שמשחרר במקרה הצורך את האישה מחליצה.

"חשוב לומר את הדבר המובן מאליו: מדינה דמוקרטית לא יכולה לכפות על אזרחיה לקיים טקסים דתיים כתנאי לקבלת הזכות להינשא. מדינת ישראל חייבת לייסד נישואים אזרחיים ולאפשר חופש בחירה וחופש דת לאזרחיה".