אילו שינויים יש בתפילה והאם עושים קידוש? הלכות יום הכיפורים שחל בשבת

השנה חל יום הכיפורים בשבת. כאשר יום הכיפורים חל בשבת, משתלבות שתי קדושות זו על גבי זו – קדושת יום הכיפורים על גבי קדושת השבת. קדושת 'מעין עולם הבא' של השבת, שעל גביה קדושת יום הכיפורים, שבו אנו מתדמים למלאכים ומתנתקים מצרכי העולם הזה. זוהי קדושה כפולה שמעניקה לנו הזדמנות מיוחדת לקרבה לקב"ה, בתפילה ובבקשת מחילה ורחמים.

יום הכיפורים אסור במלאכה כמו בשבת, והחובה לצום ולהתענות קיימת גם כשהוא חל בשבת. ממילא, באופן עקרוני גם כאשר יום הכיפורים חל בשבת, דיניו זהים לדיני יום הכיפורים בכל שנה. למרות זאת, ישנם כמה הבדלים, כפי שנפרט.

א. הדלקת נרות

בהדלקת נרות מברכים "להדליק נר של שבת ושל יום הכיפורים".

ב. תוספות בתפילה

ישנם כמה שינויים בתפילה. קבלת שבת – כפי שמקובל בכל יום טוב שחל בשבת (בברכת "מעין שבע" אומרים "המלך הקדוש"), ושאר התוספות הכתובות בסידורים. בליל יום הכיפורים מוסיפים קבלת שבת.

ג. אבינו מלכנו

הספרדים אומרים אבינו מלכנו בתפילות יום הכיפורים גם בשבת (שו"ע תרכ"ב, ג; אור לציון, תשובות ד' י"ח, ג).

האשכנזים אינם אומרים "אבינו מלכנו" ביום הכיפורים שחל בשבת (רמ"א תרכ"ב, ג), אולם אומרים "אבינו מלכנו" בתפילת נעילה אפילו בשבת (דרכי משה, או"ח תרכג, ב), כיוון שהוא עת גמר הדין (מג"א שם, ג), וכן כיוון שגם אם יום הכיפורים חל בשבת, הרי שכבר עברה השבת (לבוש שם, ה). והוסיף בשו"ע הרב (שם, ט) טעם לכך: "אם לא עכשיו – אימתי".

האם השנה ניתן לומר אבינו מלכנו גם בערבית, בשחרית ובמנחה של יום הכיפורים? המשנה ברורה (תרכ"ב ס"ק יג) מסביר שלא אומרים אבינו מלכנו בשבת כי "הוא שאלת צרכים ואין שואלין בשבת". לפי זה, במלחמה, כיוון שישנה סכנה מיידית, ואנו מתריעים על הסכנה אפילו בשבת, הרי שמותר לומר אבינו מלכנו גם לאשכנזים.

עם זאת, כיוון שממילא ישנם חלקים אחרים שבהם אומרים סליחות (בתפילת ערבית, בתפילת מוסף לאחר עבודת כהן גדול, וכן בתפילת נעילה), וכיוון שאומרים "מי שברך" מיוחד בעקבות המצב, וכיוון שאומרים "אבינו מלכנו" בנעילה, הרי שאין חובה להוסיף. מכל מקום, ייתכן שכדאי להוסיף פעם נוספת, לאחר תפילת שחרית (את כל "אבינו מלכנו" או כמה חרוזים עיקריים מתוכו), וכל קהילה תתייעץ עם הרב שלה.

ד. קידוש

ביום הכיפורים שחל בשבת כמובן שלא עושים קידוש. עם זאת, מדברי רבי עקיבא איגר עולה, שיש להשתדל לכוון לפני אמירת ברכת "מקדש השבת" לקיים מצוות עשה של "זכור את יום השבת לקדשו".

ה. הבדלה

במוצאי יום הכיפורים שחל בשבת מבדילים כמו בכל מוצאי שבת, אולם לא מברכים על הבשמים. הברכה על הנר שתהיה על נר שדלק כל יום הכיפורים, אך אם אין נר כזה, ניתן בשנה זו לברך גם על נר שהודלק במוצאי יום הכיפורים.

מנהג הזכרת נשמות

מנהג האשכנזים להזכיר נשמות לפני תפילת מוסף ביום הכיפורים, בשמיני עצרת, בשביעי של פסח ובשבועות. המנהג המקורי הוא להזכיר נשמות דווקא ביום הכיפורים, משום שזכירת המתים מעוררת בלב האנשים הרהורי תשובה ומשום שגם המתים זקוקים לכפרה (רמ"א, או"ח תרכ"א, ו; קיצור שולחן ערוך, קל"ג, כא). אולם המנהג הורחב גם לשלושת הרגלים, מכיוון שבמצב הרגיל זמנים אלו הם זמני התכנסות משפחתית, ולכן היו מזכירים בהם גם את הנפטרים.

גם כשחל יום הכיפורים בשבת – אומרים הזכרת נשמות.

האם אומרים הזכרת נשמות בשנה הראשונה? ישנם רבים הנמצאים בתוך השנה לפטירת קרובם ז"ל או לרצח קרובם הי"ד. ישנה מחלוקת האם אומרים יזכור בתוך השנה הראשונה (עיינו בספרי על הלכות אבלות, עמ' 153). למעשה, אם הדבר לא יגרום לבכי שיורגש אצל אחרים, ניתן לומר גם בשנה הראשונה (הליכות שלמה, תפילה, עמ' קצא).

הזכרת נשמות בשנה זו: השנה כדאי להזכיר באופן מיוחד את הקדושים שנפלו ונרצחו במלחמת חרבות ברזל. ניתן לדוגמה להכריז לפני אמירת "אב הרחמים" שהוא נאמר גם עבור נשמת הקדושים הללו, או לומר "יזכור" מיוחד עבורם וכדומה.

דברי חיזוק – מלחמת חרבות ברזל

בשנה החולפת עברנו תהפוכות עזות וכואבות. אני נמצא הרבה עם פצועים, עם משפחות שכול, עם משפחות חטופים, עם יתומים ואלמנות – מרגיש מאוד את הכאב הגדול. אולם, בתוך האפלה גילינו אורות של גבורה אנושית וחסדי שמיים מופלאים. אני זוכה להיות הרבה גם עם חיילים – איזו שליחות אדירה. עוצמה מופלאה. זכינו לגלות שיש לנו דור נפלא ביותר. זכינו לראות בשבועות האחרונים נסים עצומים ופעילות צבאית מרגשת.

ישנה נקודה חשובה מאוד שיש לשים לב אליה. בתחילת המלחמה, היה מורל גבוה לחיילים, בגלל הרצח וההשפלה הנוראית שהחמאס ביצעו בנו.

אחר כך, היתה ירידה מסוימת. בשבועיים האחרונים, אני מקבל מאות שאלות מחיילים, ורואה שהמוטיביציה חזרה. אולם הפעם, לא מהשפלה ולא מנמיכות. הפעם מתוך זקיפות קומה שזכינו לה בשבועות האחרונים, שכללה בין השאר את מבצע הביפרים, מכשירי הקשר, הריגת נסראללה וצוותו, הנס הגדול (בפעם השנייה) עם הטילים מאיראן ועוד דברים נוספים. החיילים מלאי מוטיבציה ב"ה; מבינים את השליחות הגדולה להגן על עם ישראל, ומוכנים לעשות זאת גם במחירים אישיים גבוהים, ואף בסיכון חייהם.

השנה, תפילותינו יישאו משמעות עמוקה ומיוחדת. יום הכיפורים, המתמזג עם קדושת השבת, יפגוש לבבות שבורים אך מלאי תקווה – לבבות המייחלים לטוב ומשתוקקים לקרבת א-להים.

יהי רצון שנזכה להתעלות בתפילותינו, ושנזכה לראות את כל עם ישראל בטוב:

עבור חיילינו האמיצים – שיצליחו במשימותיהם ויחזרו בשלום.

עבור אחינו החטופים – שישובו במהרה לחיק משפחותיהם.

עבור המשפחות היקרות שנפגעו – שימצאו נחמה, שמחה והצלחה.

ועבור עם ישראל כולו – שנתאחד באהבה ובקרבת ה'.

הכותב הוא ראש הישיבה במרכז האקדמי לב, נשיא תנועת המזרחי העולמית, יו"ר עמותת סולמות ורבה של המועצה האזורית גוש עציון