מחקר: דיכאון והשמנת יתר מעלים את הסיכון לסיבוכי הקורונה

גורם סיכון נוסף ולא מוכר לסיבוכים ולתמותה מקורונה: דיכאון מאובחן. המחקר של מכון המחקר והחדשנות של מכבי KSM בשיתוף מכון ki מצא כי דיכאון מאובחן והשמנת יתר מעלים משמעותית את הסיכון לסיבוכי מחלת הקורונה בקרב צעירים. עורכי המחקר סבורים שחולים מתחת לגיל 60 עם דיכאון מאובחן הם קבוצת סיכון שיש לשקול לחסן לקורונה.

נמצא כי דווקא בקרב מטופלים צעירים בני 50-18 הסובלים ממחלות רקע כמו השמנה ודיכאון מאובחן, היו אלה גורמי סיכון משמעותיים להחמרה של המחלה. השמנת יתר קשורה לעלייה של פי 11 מהסיבוכים בקרב קבוצת גיל זו, ודיכאון מאובחן מעלה את הסיכוי להסתבכות במחלה פי חמישה. נתונים אלו מובהקים באוכלוסיות עד לגיל 50.

עוד עולה כי מחלות הרקע בקרב בני 65 פלוס כגון הפרעות בקוגניציה (אלצהיימר לדוגמה), מחלות כליה, מחלות לב וחולים במוסדות - קשורות להכפלה של הסיכון לסיבוכים.

המחקר מבוסס על נתוני החולים מהגל הראשון והקיף כ־4,000 מטופלים מקופת חולים מכבי, שגורמי הסיכון והרקע הרפואי שלהם נותחו. מתוך 4,353 אנשים חיוביים בגילים 18 ומעלה, 173 (4%) מהחולים סבלו מסיבוכים חמורים.

גורמי סיכון נוספים משמעותיים שנמצאו במחקר, המעלים סיכון לסיבוכי קורונה, היו מחלות לב וכלי דם וכליות, השמנת יתר בגילים מבוגרים ובמיוחד בגילים צעירים, לחץ דם גבוה, דיכאון בכל שכבות הגיל והפרעות קוגניטיביות ונוירולוגיות בגילי 65 ומעלה. בגילי 65-50 גורמי הסיכון לסיבוכים היו מחלות סופניות ומחלות כליות חמורות. בגילי 50-18 - השמנת יתר ודכאון, יתר לחץ דם ומחלות כבד.

פרופ' גבי חודיק ממכון המחקר והחדשנות של מכבי KSM ציין: "ניתן לשער שגורמי הסיכון עולים במצבי דיכאון קליני בשל חוסר היכולת של החולה לטפל בעצמו, ועל כן במצב של מחלה כמו הקורונה הוא מוגבל תפקודית ומתקשה להתגבר עליה". עם זאת, ציין חודיק: "אמנם מדובר במספרים קטנים של צעירים שאובחנו בדיכאון קליני (כ־5% מתוך כל הנחקרים), אך שיעורי ההידרדרות במחלה היו גבוהים, ועל כן זהו גורם סיכון יחסית משמעותי".

בקבוצת התעדוף הראשונה נכללו חולים פסיכיאטריים, אך המחקר של מכבי הקיף חולים שנמצאים בביתם ומטופלים במרפאות. לכן אומר פרופ' חודיק: "אני ממליץ שישקלו לכלול בקבוצת התעדוף לחיסון גם חולים צעירים המאובחנים עם דיכאון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו