העלות האמיתית של מחלת ההשמנה למשק הישראלי: מחקר עדכני מלמד כי הנטל הכלכלי הכולל של ההשמנה מגיע ל־55.1 מיליארד שקלים בשנה, המהווים 2.9% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של מדינת ישראל.
בישראל מאובחנים עם עודף משקל או עם השמנה כמעט 60% מהאוכלוסייה הבוגרת, אחד מכל חמישה ילדים וילדות בני 9-6, וכמעט שליש (31.7%) מבני הנוער. הנטל הכלכלי של מחלת ההשמנה בישראל מורכב משלושה מרכיבים עיקריים: הוצאות ישירות למערכת הבריאות, הפסד פריון, פגיעה בתוצר ואובדן שנות חיים.
לדברי פרופ' גבי בן־נון, עורך המחקר, "החישובים שלנו מספקים תמונה מקיפה של עלות ההשמנה למשק. העלות, כאחוז מההוצאה הלאומית לבריאות בישראל, עומדת על 10.4% - מעט יותר מההוצאה הממוצעת במדינות ה־OECD, העומדת על 9.9%".
המחקר, המבוסס על נתונים עדכניים לשנת 2023, כולל ניתוח מקיף של העלויות הישירות והעקיפות, כולל אובדן שנות חיים מתואמות לאיכות (QALY) - מדד מקובל להערכת נטל כלכלי של מחלות. המחקר נעשה בתמיכתה של חברת התרופות "נובו נורדיסק", ומפורסם במסגרת היום הבינלאומי למודעות להשמנה, שצוין בשבוע החולף ברחבי העולם.
המחקר מציג תחזית מדאיגה לעתיד, שלפיה אם לא ייעשה מאמץ לאומי להפחתת תופעת ההשמנה שישנה את המגמות הנוכחיות - העליות בהשמנה ובעלותה הכלכלית יימשכו ביתר שאת. כמו כן, ללא שינוי מהותי במצב, שכיחות מחלת ההשמנה באוכלוסייה הבוגרת צפויה לעלות עד שנת 2030 מ־26% ל־31.2% - עם תג מחיר של 34 מיליארד שקלים (עלות ישירה).
בהמשך לכך, עד 2060 צפויה עלייה של כ־80% בהשמנה, כך ששיעורה באוכלוסייה הבוגרת בישראל יגיע ל־48% ועלותה למדינה עלולה להגיע לכ־5% מהתוצר. "השילוב הנפיץ בין אוכלוסייה מבוגרת לבין השמנה ועודף משקל צפוי ליצור עומס גדול על מערכת הבריאות, ותהיה לכך עלות כלכלית ניכרת, למערכת הבריאות בפרט ולמשק בכלל", מסביר פרופ' בן־נון.
כדאיות ההשקעה במניעה
המחקר מדגיש את הכדאיות הכלכלית הברורה של השקעה במניעת השמנה. התאמת נתוני המחקר למחקרים בינלאומיים מצביעה על כך שהפחתה של 10% בשכיחות ההשמנה תחסוך למשק הישראלי כ־10 מיליארד שקלים בשנה: כ־1.5 מיליארד שקלים בהוצאות ישירות למערכת הבריאות, כ־3 מיליארד שקלים בחישוב שכולל הפסד פריון ופגיעה בתוצר, וכ־5.5 מיליארד שקלים בחישוב שכולל את כל מרכיבי ההוצאה, ובהם גם הפסד שנות חיים מתואמות איכות.
מחקרים בינלאומיים מראים כי על כל דולר של השקעה בסל של צעדים למניעת השמנה - התועלת הכלכלית מוערכת בממוצע ב־5.6 דולר מדי שנה במשך כ־30 שנה.
המחקר בחן את האפקטיביות של התערבויות שונות למניעת השמנה:
מס על משקאות ממותקים - נמצא יעיל באופן עקבי בצמצום צריכת המשקאות הממותקים ובהפחתת ה־BMI בקרב אוכלוסיות שונות. הטלת המס על משקאות ממותקים בישראל בתחילת 2022 הובילה לירידה של 10% ברכישת משקאות עתירי סוכר, ובחנויות המשרתות את המגזר החרדי נצפתה ירידה של 17%. למרות זאת, בתחילת 2023 בוטל המס על ידי שר האוצר סמוטריץ'.
הגבלת פרסומות - מחקר שבוצע בחמש מדינות מצא כי צמצום קידום מסחרי של מזון לא בריא, בדגש על פרסומות לילדים, הוכח כיעיל במונחי עלות־תועלת. עם זאת, מגבלות על פרסום נמצאו כאפקטיביות בעיקר לאחר 20 שנות יישום במדינות בעלות הכנסה ממוצעת או נמוכה.
התערבויות נוספות שנמצאו יעילות היו עידוד פעילות גופנית ותזונה בריאה בבתי ספר, והתערבות באמצעות שירותי הרפואה בקהילה.
נוכח הממצאים והמגמות המדאיגים, החוקרים קוראים לממשלה לקדם תוכנית משמעותית למאבק בהשמנה, עם דגש מיוחד על קבוצות בסיכון: ילדים ובני נוער, אוכלוסיות במעמד חברתי־כלכלי נמוך ותושבי פריפריה.
פרופ' בן־נון: "למרות שנים של מאמצים להעלות מודעות ולשנות אורחות חיים, שכיחות ההשמנה לא יורדת. נדרשת תוכנית לאומית רחבת היקף, שתטפל לא רק בהיבטים הרפואיים, אלא גם בפערים החברתיים והכלכליים המזינים את התופעה".
פרופ' דרור דיקר, יו"ר החברה לחקר וטיפול בהשמנת יתר, מוסיף: "ב־7 השנים שחלפו מאז הדוח הקודם, שיעור האנשים הבוגרים בישראל שחיים עם השמנה עלה ב־2.3% על פי הדוח הנוכחי, וההוצאות הישירות והלא ישירות לטיפול בהשמנה עלו ב־9 מיליארד שקלים. עובדות אלה מחייבות את המדינה להתייחס לטיפול במחלה באופן מיידי ברמה הלאומית, הן מבחינה רפואית והן בהשלכות הכלכליות שעליהן מצביע הדוח".
מגמות מדאיגות
המחקר מציג מגמות מדאיגות במיוחד בקרב ילדים ובני נוער בישראל, שעלולות להשפיע על העומס הכלכלי העתידי.
פרופ' בן־נון: "השילוב הנפיץ בין אוכלוסייה מבוגרת לבין השמנה ועודף משקל צפוי ליצור עומס רב על מערכת הבריאות, ותהיה לכך עלות כלכלית ניכרת - למערכת הבריאות בפרט ולמשק בכלל"
היפוך מגמה מסוכן: ב־2020-2015 נצפתה מגמת ירידה קלה בשכיחות השמנת היתר (BMI גבוה מ־30) בקרב ילדים בני 7, אך משנת 2020 החלה עלייה מחודשת ומשמעותית, ושיעור השמנת היתר בגיל זה חזר לרמות שהיו לפני כעשור, ועומד כיום על 8.1%.
עלייה חדה בשיעורי ההשמנה בגילי ההתבגרות: בקרב בני נוער בגילי 15-14 המצב חמור אף יותר, עם עלייה מתמשכת של כ־3% מאז 2017, וכיום שיעור ההשמנה בגילים אלו עומד על 13.2% - הגבוה ביותר שנמדד זה שנים.
לפי מחקרים בינלאומיים, התועלת הכלכלית של כל דולר המושקע במניעת השמנה עומדת על כ־5.6 דולר בממוצע שנתי למשך כ־30 שנה. בהתאם, הפחתה של 10% בשכיחות ההשמנה תחסוך למשק הישראלי כ־10 מיליארד ש' בשנה
"להשמנת ילדים יש השלכות בריאותיות וכלכליות משמעותיות במיוחד", מדגיש פרופ' דיקר. "ילדים הסובלים מהשמנה נוטים להתבגר כאנשים עם השמנה גם לאורך חייהם. ללא התערבות, ילד עם השמנה יתקשה מאוד להתגבר עליה במרוצת חייו.
"ילדים עם השמנה מצויים בסיכון גבוה משמעותית לפתח מחלות חמורות, כמו סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, דלקת מפרקים ניוונית וסוגי סרטן מסוימים. השמנה בילדות מגדילה משמעותית את הסיכון לסבול ממנה גם בבגרות".
"תמונת מצב מטרידה"
המחקר מציין כי ההוצאות הרפואיות בחייו של אדם שסובל מהשמנה גבוהות ב־20%-30% בממוצע לעומת אלו של אדם במשקל תקין, מה שמפנה זרקור לפערים החברתיים־כלכליים והגיאוגרפיים בשכיחות ההשמנה.
בין נשים מהמעמד הסוציו־אקונומי הנמוך ביותר לגבוה ביותר קיים פער של פי שניים בשכיחות ההשמנה - והוא עקבי בכל קבוצות הגיל: בקרב הנשים בנות 64-20 שמתמודדות עם השמנה, כ־18% מהן מגיעות ממעמד גבוה לעומת כ־34% ממעמד נמוך, ובקרב הנשים בנות 84-65, כ־25% ממעמד גבוה לעומת כ־50% ממעמד נמוך.
"הנתונים מציגים תמונת מצב חברתית מטרידה. השמנה אינה רק סוגיה בריאותית, אלא גם סוגיה חברתית־כלכלית מובהקת המשקפת פערים בנגישות למזון בריא, בחינוך לחיים בריאים ובתנאים סביבתיים", מסכם פרופ' דיקר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו