מחקר מגלה: זאת הסיבה שבא לכם לאכול יותר דווקא בערב

מדוע חלקנו נוטים לצרוך יותר קלוריות בשעות אחר הצהריים והערב המוקדמות? מחקר פורץ דרך מספק לראשונה הוכחה מדעית: לשעון הביולוגי הפנימי שלנו יש השפעה ישירה על דפוסי האכילה לאורך היממה.

במחקר שנערך בבית הספר לרפואה וורן אלפרט באוניברסיטת בראון, השתתפו 51 מתבגרים בגילאי 12 עד 18, שחולקו לשלוש קבוצות על פי מדד מסת הגוף שלהם: משקל תקין, עודף משקל והשמנת יתר. המשתתפים שהו במעבדה במשך 11 ימים, בתנאים מבוקרים לחלוטין וללא גישה לשעונים או אור טבעי. הם קיבלו שש הזדמנויות לאכול במהלך שעות הערות שלהם, עם תפריט קבוע, כאשר יכלו לצרוך כמה שרצו בכל ארוחה.

התוצאות היו מפתיעות: אצל כל המשתתפים, צריכת המזון הגיעה לשיאה בשעות אחר הצהריים המאוחרות והערב המוקדמות, והייתה הנמוכה ביותר בבוקר - וזאת גם כשהסביבה הייתה מבוקרת לחלוטין. אצל בני הנוער במשקל תקין, שיא צריכת הקלוריות היה סביב השעה 17:30.

כך משפיע השעון הביולוגי על האכילה

ההבדל המשמעותי בין הקבוצות: מתבגרים עם עודף משקל או השמנת יתר הגיעו לשיא צריכת הקלוריות שלהם כמעט שעה מאוחר יותר ביום לעומת בני הנוער במשקל תקין. בנוסף, בעוד אצל כולם נצפתה השפעה של השעון הביולוגי - המערכת הפנימית המווסתת את הפעילויות הביולוגיות שלנו לאורך היממה - על צריכת הקלוריות, אצל בני הנוער עם עודף משקל או השמנה השפעה זו הייתה חלשה יותר.

"זהו המחקר הראשון שמוכיח כי צריכת המזון עצמה מווסתת על ידי השעון הביולוגי הפנימי שלנו", אומר פרופ' פרנק שיר, מנהל התוכנית לכרונוביולוגיה רפואית באוניברסיטת בראון.

פרופ' מרי קרסקדון, חוקרת בכירה בבראון, מדגישה את חשיבות הממצאים: "תקופת ההתבגרות היא קריטית בעיצוב דפוסי בריאות לכל החיים, ולכן חיוני להבין את התפקיד של תהליכי השינה והשעון הביולוגי בהתנהגות האכילה", היא אומרת.

לדבריה, הממצאים עשויים לסייע לרופאים בייעוץ למתבגרים בנושא ניהול משקלם. "למשל, ניתן להשפיע על תזמון השעון הביולוגי על ידי הגבלת החשיפה לאור בשעות הערב המאוחרות והגברת החשיפה לאור בהיר בבוקר, במיוחד בזמן פעילות גופנית", היא מסבירה. "זה עשוי לעזור לווסת את המקצבים הביולוגיים וליצור הרגלים בריאים".

החוקרים מציינים כי נדרשים מחקרים נוספים כדי לקבוע האם השפעה על השעון הביולוגי בהקשר של צריכת המזון תורמת לשינויים במשקל, או שמא שינויים במשקל משפיעים על האופן שבו השעון הביולוגי מווסת את צריכת המזון, או שמדובר בשילוב של השניים.