מחקר קובע: ג'אנק פוד משנה את המוח גם אחרי שמפסיקים לאכול אותו - וזה משמין

מחקר שנערך באוניברסיטת טיבינגן בגרמניה חושף: אכילת יתר של מזונות עתירי קלוריות אפילו למשך חמישה ימים בלבד מובילה לשינויים בפעילות המוח שעלולים לעודד השמנה. המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Metabolism, מספק תובנות חדשות על האופן שבו המוח משחק תפקיד מרכזי בהתפתחות השמנה וסוכרת מסוג 2.

החוקרים גילו כי צריכה קצרת טווח של חטיפים ומזונות אולטרה מעובדים, עתירי קלוריות וסוכר, גורמת לא רק להצטברות שומן בכבד, אלא גם לשינויים בתגובת המוח לאינסולין - שנמשכו גם שבוע לאחר החזרה לתזונה רגילה. ממצאים אלה מרמזים כי שינויים במוח עשויים להקדים את עליית המשקל ולהוביל להתפתחות השמנה ומחלות נלוות.

"הממצאים שלנו מדגימים לראשונה שאפילו צריכה קצרה של מזונות אולטרה מעובדים ולא בריאים (כמו חטיפי שוקולד וחטיפי תפוחי אדמה) גורמת לשינוי משמעותי במוח של אנשים בריאים, אשר עשוי להיות הגורם הראשוני להשמנה ולסוכרת מסוג 2", אומרת פרופ' סטפני קולמן, מובילת המחקר.

איך אינסולין משפיע על התיאבון?

במחקר השתתפו 29 גברים בגילאי 19-27 עם משקל תקין. המחקר התמקד בגברים בלבד בשל השפעות הורמונליות שעשויות להשפיע על התוצאות בנשים. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות: הקבוצה הראשונה התבקשה להוסיף לתזונה הרגילה שלהם 1,500 קלוריות נוספות מדי יום למשך חמישה ימים רצופים באמצעות ג'אנק פוד וחטיפים עתירי קלוריות (כגון חטיפי שוקולד וצ'יפס), בעוד הקבוצה השנייה שמרה על תזונתה הרגילה. החוקרים ערכו סדרת בדיקות לפני תקופת המחקר, מיד לאחריה, ושוב שבוע לאחר שהקבוצה הראשונה חזרה לתזונה רגילה.

באמצעות הדמיית תהודה מגנטית (MRI) בחנו החוקרים את תכולת השומן בכבד ואת רגישות המוח לאינסולין. הם גילו כי תכולת השומן בכבד עלתה משמעותית בקבוצה שצרכה קלוריות נוספות. אולם הממצא המפתיע היה שהירידה המשמעותית ברגישות המוח לאינסולין בהשוואה לקבוצת הביקורת נמשכה גם שבוע לאחר החזרה לתזונה רגילה.

"במצב בריא, לאינסולין יש אפקט מדכא תיאבון במוח. אולם באנשים עם השמנה, האינסולין אינו מווסת עוד כראוי את התנהגות האכילה, מה שמוביל לעמידות לאינסולין", מסבירה פרופ' קולמן. "מעניין שבמשתתפי המחקר הבריאים שלנו, המוח מראה ירידה דומה ברגישות לאינסולין לאחר צריכת קלוריות גבוהה לטווח קצר כמו אצל אנשים עם השמנה. אפקט זה ניתן לראות אפילו שבוע לאחר חזרה לתזונה מאוזנת".

פרופ' אנדריאס בירקנפלד, אחד ממחברי המחקר, מסכם: "אנו מניחים שתגובת האינסולין של המוח מסתגלת לשינויים קצרי טווח בתזונה לפני שמתרחשת עליית משקל כלשהי, ובכך מקדמת את התפתחות ההשמנה ומחלות משניות אחרות".

ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות התזונה הבריאה והמאוזנת, אפילו לתקופות קצרות, ומספקים תובנות חדשות על האופן שבו המוח מגיב לשינויים תזונתיים. לאור הממצאים, החוקרים קוראים לעריכת מחקרים נוספים על תפקיד המוח בהתפתחות השמנה ומחלות מטבוליות אחרות.