הכאוס בטיפול הנפשי: לא פחות מ-344 עמותות פועלות בתחום בריאות הנפש בישראל, כך עולה ממיפוי של כלל הגופים העוסקים בטיפול בפוסט-טראומה בישראל, שהוצג בכנס הראשון של קולקטיב "עיקר", אשר נועד לאגד את כלל הגורמים המטפלים בטראומה.
נתון זה, שלא היה ידוע עד כה לאף גורם בריאותי רשמי, מתווסף לעוד מספר נתונים אשר עומדים בצל ההערכה כי ישנם כפילות וחוסר ארגון של השירותים המוצעים, וחוסר ניצול של המשאבים הקיימים. על רק הדברים, מבקר המדינה התריע שמערך בריאות הנפש קורס.
עוד עולה מהמיפוי כי התקציב שמוקדש לעמותות המטפלות בעיקר בטראומה עלה לכ-220 מיליון ש"ח. בסך הכל, המימון לעמותות עומד על 3.7 מיליארד ש"ח, כאשר כמחצית ממנו מגיע מהממשלה: 25% ממענקים ממשלתיים ו-26% מאספקת שירותים עבור המדינה. 27% מקורו בתרומות, 3% במענקים שאינם ממשלתיים ו-19% מגיוס עצמאי של העמותות.
אותו מיפוי מחדש כי בעבר מדי שנה היו נוסדות כ-4-5 עמותות חדשות. עם זאת ב-2023-2024 יש 20 גופים חדשים, שקמו בהם עמותה לטיפול בנפגעי הנובה, ועמותות נוספות לטיפול בנפגעי ה-7 באוקטובר. לצד מרפאות, צצו חוות מרפא על פני מרפאות מסורתיות בגישה הוליסטית יותר. קמו 10 חוות מרפא חדשות ו-7 מרפאות מאז 7 באוקטובר.
תקציב העמותות מגוון מאוד ונע בין 19,000 ש"ח ועד 872 מיליון שקלים לארגונים ותיקים ומבוססים, כמו ויצו (872 מיליון ש"ח), ארגון נכי צה"ל, עזר מציון (560 מיליון ש"ח) ברנקו וייס (385 מיליון ש"ח) ואחרים.
75% מהגידול בתקצב העמותות לטיפול בבריאות הנפש לפני ואחרי המלחמה מיוחס ל-6 קטגוריות; הכשרת מטפלים (23% מהצמיחה בעלות של 157 מיליון שקל), תחום הטיפול בחיילים ומילואימניקים צמח ב-17% (116 מיליון שקל), נושא טיפול בטראומה ופוסט טראומה צמח ב-10% (65 מיליון שקל), טיפול באבל ושכול עלה ב-7% (47 מיליון שקל) וצרכים מיוחדים עלה ב-5.4% (36 מיליון שקל).
בהשוואה בין התקציב לפני ואחרי המלחמה לארגונים שממוקדים בטיפול בטראומה היה הגידול הגבוה ביותר- 42% מסכום של 156 מיליון ל-221 מיליון. תקציב עמותות שמטפלות באבל ושכול גדל ב-28-30% מ-158 מיליון ל-205 מיליון.
טיפול באובדנות עלה ב-27% (מ-11 מיליון ל-14 מיליון ש"ח), טיפול בהתמכרויות עלה ב-11%, הסיוע לטיפול בפגיעה וראומה מינית עלה ב-9% (מ-160 מיליון ש"ח ל-175 מיליון ש"ח). בארגון עיקר גייסו כבר 11 מיליון ש"ח מתרומות מארגונים יהודיים בעולם שהועברו לעמותות שמטפלות בתחום הטיפול בטראומה.
בוועידה נחשף כי מדינת ישראל מקצה רק 4-5% מתקציב הבריאות שלה לבריאות הנפש, זאת למרות השלכות השבעה באוקטובר, לעומת 10-11% במדינות ה-OECD. בנוסף, נחשף כי חצי מיליון ישראלים צפויים לפתח PTSD בשנים הקרובות, בעוד שהמדינה אינה ערוכה להתמודד עם המשבר הצפוי.
מניתוח הנתונים שהוצגו בוועידה עולה כי מגזרים שונים סובלים מהקצאה תקציבית בלתי שוויונית ביחס לגודלם. לדוגמה, רק 4% מתקציבי עמותות בריאות הנפש ורק 15% מתקציבי העמותות מגיעים למגזר החרדי/דתי – אף ששיעורם באוכלוסייה גדול יותר.
בשנת 2023 נרשמה עלייה משמעותית בהקמת עמותות חדשות לבריאות הנפש – 14 עמותות חדשות, המספר הגבוה ביותר בארבעים השנים האחרונות. זאת, בעוד שמערכת בריאות הנפש, שסבלה מתת-תקצוב עוד לפני המלחמה, נמצאת כעת על סף קריסה מוחלטת.
נתונים נוספים שהוצגו בוועידה מעידים על כך שכ-60% מהישראלים דיווחו כי הם חווים מתח נפשי, וכי חלה עלייה של 20% בשימוש בסמים ובאלכוהול מאז תחילת המלחמה.
פרופ' אייל פרוכטר, יו"ר המועצה הלאומית לטראומה, מייסד שותף ומנהל תחום רפואה ומדע ב"עיקר" (ICAR) מסר לאור הנתונים: "יש המון גופים שמטפלים בטראומה, ואם לא יהיה מבט-על, יהיו כפילויות נוראיות ומחסור נוראי. יש לכך עשרות דוגמאות. למשל, תל השומר יחד עם FIDF מקימים רשת מרפאות לפוסט טראומטיים בבתי הלוחם, לרבות זה בחיפה. זאת בזמן שגם רמב"ם ומעלה כרמל, שקיבלו תקציבים ייעודיים להקים את אותו הדבר במקום להקים מרפאה אחת גדולה".
עוד הוסיף פרופ' פרוכטר תחת אותו הקשר: "מטרתנו היא להקים רשות לאומית לטיפול בטראומה. דבר שאם היה נעשה דרך הממשלה, היה לוקח 6-7 שנים. נפעל למפות את השירותים, לקבוע סטנדרט טיפולי ולהוביל את התהליך יחד עם כל הגורמים. החזון שלנו ל-2035 הוא מציאות שבה הטיפול בבריאות הנפש משולב נגיש ויעיל. וזה יקרה כי התאחדנו יחד, כל העמותות והגופים שהתאחדו יחד סביב הנורא מכל שקרה לנו ובנו משהו משותף".
גילה טולוב מייסדת שותפה ומנכ"לית "עיקר" (ICAR) התייחסה לחשיפת הנתונים ואמרה: "הנתונים שאנו חושפים היום ממחישים מציאות עגומה – מערכת בריאות הנפש בישראל קורסת תחת הנטל, והמחסור במשאבים משאיר אוכלוסיות שלמות ללא מענה. עלינו לפעול מיד כדי להבטיח שכל אזרח הזקוק לטיפול יקבל אותו, אחרת נשלם מחיר חברתי כבד בעתיד".
בהמשך הצטרפה לדברי חברי הועד וציינה: "אנחנו מקווים שעד 2035 קולקטיב 'עיקר' יעלם. רצינו רק לסלול את הדרך לפתרון. כפי שהיום יש מספרי חירום שיודעים לאן לפנות בלי בירוקרטיה ובלי ניחושים, כך יהיה בבריאות הנפש, כאשר אנשים לא יקבלו טיפול אחיד אלא כל אחד טיפול מותאם. כל נותני השירות צריכים להתאחד. ריפוי מטראומה הוא אתגר גדול והוא מעל כולנו. צריך מחויבות אמיתית לשיתופי פעולה".
ניצן הורביץ, שר הבריאות לשעבר חבר ועד מנהל ב'עיקר' (ICAR) אמר: "המלחמה נחתה על מערכת בריאות הנפש שהייתה במצב קשה לפני כן. יש עומס עצום, אי ספיקה מערכתית שמתוחה עד הקצה. כמובן שהמניעה והחינוך לבריאות נמצאים בשוליים. הזהרנו מפני קריסה, ואותה קריסה התרחשה אחרי 7 באוקטובר, כאשר המערכת לא הייתה ערוכה להתמודד עם הפגיעה והצרכים העצומים. מאות אלפי ישראלים זקוקים לזה עכשיו. אי אפשר לחכות. התוכנית הלאומית בבריאות הנפש מסמנת כיוון חשוב, וצריך לוודא שההשקעה תביא לתיקון אמיתי ועמוק ותיצור מערכת חזקה ושוויונית יותר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו