מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת ייל חושף כי עיתוי תקופות מצוקה בילדות יכול להשפיע על רמת הפגיעות של אנשים לחרדה ובעיות פסיכיאטריות אחרות כמבוגרים. מחקרים הראו כי צעירים שחווים מצוקה, כגון אירועים טראומטיים או מלחיצים במהלך התפתחות המוח הם בעלי סיכון גבוה ב-40% לפתח הפרעות חרדה עד לבגרות. עם זאת, רוב מי שסובלים מחוויות כאלה במהלך הילדות וההתבגרות מוכיחים חוסן בפני השפעות בריאות הנפש הללו.
על פי המחקר שפורסם בכתב העת Communications Psychology רמות נמוכות עד בינוניות של מצוקה בגילאים 6 עד 12 וההתבגרות עשויה לטפח חוסן מפני חרדה מאוחר יותר בחיים. עבור המחקר, החוקרים העריכו דפוסים של חשיפה למצוקה ב-120 מבוגרים לאורך ארבעה שלבי התפתחות: הגיל הרך, ילדות אמצעית, התבגרות, ובגרות.
באמצעות טכנולוגיית הדמיה נוירולוגית הם מדדו הפעלה עצבית כאשר המשתתפים צפו ברמזים המסמנים איום או בטיחות. בחינה זו סיפקה תובנות לגבי כיצד תהליך ההבחנה בין סכנה ובטיחות קשור לחשיפה למצוקה.
הם זיהו שלושה פרופילים: נבדקים עם מצוקה נמוכה יותר לאורך החיים הראו הפעלה עצבית גבוהה יותר לאיום והפעלה נמוכה יותר לבטיחות; אלה שחוו מצוקה נמוכה עד בינונית במהלך הילדות האמצעית וההתבגרות הראו הפעלה עצבית נמוכה יותר לאיום והפעלה גבוהה יותר לבטיחות; ואלה עם חשיפה גבוהה יותר למצוקה לאורך החיים הציגו הפעלה עצבית מינימלית הן לאיום והן לבטיחות.
אנשים בפרופיל השני, שחוו מצוקה נמוכה עד בינונית במהלך הילדות האמצעית וההתבגרות, היו עם רמת חרדה נמוכה יותר מאשר אלה בשני הפרופילים האחרים. "רמות גבוהות יותר של מצוקה בילדות קשורות לסיכון גבוה יותר לבעיות בריאות נפשית בבגרות, אבל הממצאים שלנו מרמזים שהסיפור מורכב יותר מזה" אמרה לוסינדה סיסק, דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה של ייל.
מצוקה שנחווית בגיל 5 ובגיל 15 פוגשת את המוח המתפתח בנקודה שונה מאד הסביר החוקר דילן גי. "היכולת של המוח להבחין ביעילות בין מה שבטוח ומה שמסוכן עוזרת להגן מפני התפתחות הפרעות חרדה לאחר מצוקה בילדות" הוא הוסיף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו