מדאיג: רוב הנשים הצעירות לא נבדקו השנה לסרטן השד

יותר מחצי מהנשים הצעירות בישראל (53%) לא זכרו לקבוע תור לבדיקת שד. בקרב נשים בנות 40-30 מדובר בכמעט שני שלישים (64%) שלא זכרו להיבדק - כך עולה מסקר שערכה עמותת "אחת מתשע" בקרב נשים בנות 50-30, לקראת חודש המודעות לסרטן השד.

בישראל קיימת תוכנית לאומית לאבחון מוקדם של סרטן השד המיועדת לנשים בגיל 74-50. במסגרת התוכנית מזמינות קופות החולים באופן אקטיבי את הנשים לבדיקת ממוגרפיה פעם בשנתיים, אך נשים צעירות יותר, ובפרט נשים בקבוצות סיכון, צריכות לזכור לתאם תור לבדיקה כירורגית פעם בשנה באופן עצמאי.

כאמור, יותר מחצי מהמשתתפות ענו שלא זכרו לקבוע תור לבדיקת שד. שיעור הנשים שלא זוכרות לקבוע תור עולה ככל שהנשים צעירות יותר. נתון מטריד נוסף הוא כי רק 38% מהנשים הדתיות, 33% מהחרדיות ו־25% מהנשים שמגדירות עצמן מסורתיות זכרו לקבוע תור ולבצע את הבדיקה.

שתי הסיבות העיקריות לכך שנשים רבות לא קבעו השנה תור לאבחון מוקדם הן התפיסה שהן צעירות מדי ולכן לא צריכות להיבדק (24%), והיעדר זמן פנוי (18%).

בקרב הנשים שניגשו להיבדק, הפניה של רופא לבדיקה היתה הסיבה העיקרית לקביעת תור (19%). רק אצל 9% מהנשים הסיבה לקביעת התור היתה הבנה שהן בגיל שבו צריך לבצע את הבדיקה, ואצל 8% הסיבה לבדיקה היתה היסטוריה של סרטן שד במשפחה.

גם למלחמה היתה השפעה על מספר הנשים שקבעו תור ואף נבדקו בפועל: כ־10% מהן קבעו תור אך לא הגיעו אליו בעקבות המצב הביטחוני.

המעמד משפיע

אחד הנתונים המדאיגים ביותר בסקר הוא שיותר מרבע מהנשים (26%) מעולם לא עברו בדיקת שד. שיעור זה עולה משמעותית בקרב נשים צעירות יותר, בגילים 40-30 (43%). גם כחצי מהנשים החרדיות מעולם לא עברו בדיקה, וכן יותר משליש (36%) מהנשים המסורתיות.

38% מהנשים בגילים 50-41 ענו שהן עושות בדיקה פעם בשנה, בעוד רק 28% מהנשים בגילים 40-30 עושות זאת. תדירות הבדיקה בקרב נשים חילוניות היא גבוהה יותר: 38% מהן ענו שהן עושות בדיקה פעם בשנה, לעומת 26% מהנשים המסורתיות, 29% מהחרדיות ו־31% מהדתיות.

כמו כן, הסבירות שאישה תעשה בדיקה עולה בקרב נשים ממעמד סוציו־אקונומי מעל הממוצע: 47% מהן אמרו שהן מתכוונות לעשות בדיקה השנה, לעומת 38% מהנשים עם הכנסה ממוצעת ו־33% מהנשים עם הכנסה מתחת לממוצע.

מודעות לגורמי סיכון

רוב הנשים (74%) מודעות לכך שיש גורמי סיכון ומכירות חלק ניכר מהם. עם זאת, כרבע מהנשים בישראל לא מודעות לכך שישנם גורמי סיכון שמעלים את הסיכון לחלות בסרטן.

רוב הנשים (78%) ידעו שמחלה של קרובת משפחה מדרגה ראשונה מעלה את הסיכון שלהן לחלות. חצי מהן (55%) ידעו שגם מחלה של קרובת משפחה מדרגה שנייה מהווה גורם סיכון. גורמים גנטיים, ובעיקר נשאיות של גן BRCA, הם גורמי סיכון שאליהם היו מודעות 67% מהנשים.

עם זאת, רק 40% מהנשים היו מודעות לכך שהיעדר פעילות גופנית, משקל יתר, עישון ו/או צריכת אלכוהול גם הם גורמי סיכון לסרטן שד. רק 31% מהנשים ידעו שטיפולים בהורמונים לגיל המעבר מעלים את הסיכון, ורק 16% מהנשים ידעו שלידה ראשונה אחרי גיל 30 היא גורם סיכון. רק רבע מהנשים ידעו שגם שד צפוף (כפי שנמצא בבדיקות ממוגרפיה) מהווה גורם סיכון.

רוב הנשים לא יודעות שניתן לחלות בסרטן השד ללא רקע משפחתי או גורמי סיכון: 59% מהנשים לא הסכימו עם האמירה שלרוב הנשים המאובחנות עם המחלה אין כל רקע משפחתי קודם או גנטי הקשור לסרטן השד.

מגיע בלי רקע משפחתי

"זהו נתון מדאיג", אומרת טלי רוזין, מנכ"לית "אחת מתשע". "לרוב הנשים המתמודדות עם סרטן השד אין כל סיפור משפחתי קודם, וגם לא גורמי סיכון ידועים. גורם הסיכון העיקרי לסרטן השד הוא העובדה שאנחנו נשים. מכאן החשיבות הרבה שיש למודעות ולהקפדה על שגרת מעקב ובדיקות בהתאם להמלצות הרפואיות".

סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בישראל. יותר מ־5,300 חולות חדשות מתגלות מדי שנה, וכ־1,100 נשים נפטרות מסרטן השד מדי שנה. חודש המודעות למחלה מצוין על פי רוב בחודש אוקטובר - "החודש הוורוד" - אך הוקדם השנה לחודש ספטמבר.

"אנחנו מאמינות שאוקטובר לא יהיה ורוד יותר, ולכן החלטנו להקדים את פתיחת חודש המודעות ל־1 בספטמבר, ולקבוע אותו כתחילתו של חודש המודעות הישראלי. אבחון מוקדם של סרטן השד מעלה את סיכויי הריפוי ליותר מ־90%, ואסור לשכוח זאת", אומרת רוזין.

ב־1 בספטמבר יוצאת "אחת מתשע" בקמפיין העלאת מודעות חדש, תחת הסיסמה "אל תיכנסי לסט*ציצ*טיקה, היכנסי לאתר".