אפקט חרבות ברזל: יותר מחלות קשות וקטלניות, פחות מתחסנים

בצל המלחמה המתמשכת, ובחלק מהמקרים באופן ישיר כתוצאה מהמלחמה, חלה פגיעה קשה ומתמשכת בבריאות הציבור בישראל - גם בגלל עלייה עקבית בהתפרצות מחלות מידבקות שגורמות למות חולים, וגם בגלל המשך הירידה המדאיגה בהיענות הציבור לקבל חיסונים למחלות שחלקן עלולות לגרום מוות או נכות קשה בכל הגילים: תינוקות, ילדים ובני נוער, מבוגרים וקשישים.

כך עולה משורת דוחות ונתונים פנימיים של משרד הבריאות הנחשפים כאן לראשונה, וכן משיחה מיוחדת עם ד"ר שרון אלרעי־פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, שחושפת את האתגרים המיוחדים שמביאה עימה המלחמה.

מדובר בחשש מאיומים בריאותיים כמו נגיף הפוליו שהתגלה בעזה, אשר עלול לעבור לתוך ישראל ולגרום שיתוק קשה ואף מוות, במאמץ הלוגיסטי לחיסון מאות אלפי הישראלים שפונו מבתיהם, ובצורך לגייס קשב ונכונות של הציבור לקבל חיסונים לעצמם ולילדיהם.

מקום לדאגה: המספרים

בזמן שתשומת הלב מופנית למלחמה המתמשכת ולאיומים הביטחוניים הקשים, קיים קושי לגייס את הקשב של מקבלי ההחלטות במשרדי האוצר והבריאות כדי להעביר את התקציב החיוני לגיוס מאות אחיות החסרות בשירותי בריאות הציבור, לצורך מתן חיסונים ושירותי בריאות חיוניים נוספים.

נגיף הפוליו שהתגלה בעזה עלול לעבור לישראל ולגרום לשיתוק קשה ואף למוות

החיסונים לתינוקות ולילדים הם מהבסיסים החשובים ביותר של הרפואה הציבורית המודרנית, וכבר הצילו בעולם ובישראל אינספור ילדים ותינוקות ממחלות קשות הגורמות נכות ומוות. אולם לפי דוח של משרד הבריאות על החיסונים הניתנים בבתי הספר בארץ, קיימת ירידה מדאיגה ומתמשכת בהיענות ההורים למתן החיסונים, כולל נגד מחלות קשות כמו חצבת, חזרת, אדמת, שיתוק ילדים, שעלת, טטנוס, דיפתריה, אבעבועות רוח, שפעת ונגיף הפפילומה (הגורם למחלות סרטן).

על פי נתוני שירותי בריאות התלמיד לשנים 2023-2022, יש ירידה עקבית ומדאיגה מאוד בהיענות ההורים למתן החיסונים בכל הכיתות ובמרבית האזורים בארץ, למשל בחיסוני השפעת: כ־60% מההורים סירבו למתן החיסון לילדיהם.

עוד עולה מהנתונים כי במחוזות הדרום ואשקלון, שבהם משרד הבריאות עצמו אחראי למתן החיסונים, הסכמת ההורים לחלק מהחיסונים הידרדרה בשנים אלה ל־90% ומטה - נתון מדאיג מאוד ברמה הלאומית. גם בנפת השרון ונתניה היתה ירידה מדאיגה מאוד של פחות מ־90% בהיענות למתן חלק מהחיסונים, מה שכבר מביא לפגיעה ב"התחסנות העדר" שנותנת הגנה בריאותית לכלל האוכלוסייה מפני הידבקות במחלות קשות, כששיעורי ההתחסנות הם 95% ומעלה.

מנתוני משרד הבריאות עולה עוד כי ירידה כללית מתמשכת ומדאיגה נמצאה גם בהתחסנות התינוקות בתחנות טיפת חלב, בעיקר בירושלים, בבית שמש ובבני ברק, וכי ירידה חדה מאוד בשיעורי ההתחסנות לקורונה ולשפעת נמצאה אפילו בגילי 65 ומעלה - שאצלם השפעת עלולה להיות מסוכנת וקטלנית במיוחד.

בד בבד, נרשמה עלייה במספר הנפטרים: בחורף 2024-2023 עמד מספר המתים הרשמי משפעת על 460 חולים, לעומת 277 בחורף 2023-2022 ו־215 בחורף 2022-2021. השנה נרשמה עלייה גם בתחלואה ובתמותה ממחלות נוספות שהחיסונים יכלו למנוע, ובהן קורונה, שפעת, חצבת, דלקת קרום המוח מחיידק המנינגוקוק, וכן בתחלואת נגיף אבעבועות הקוף שעלולה להיות קטלנית - 37 מקרים חדשים של המחלה התגלו מתחילת 2024 ועד היום, מספר כפול מכל המקרים שהתגלו ב־2023.

עלייה מדאיגה

כפי שנחשף לפני שבוע ב"ישראל היום", על בסיס דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ישראל נמצאת בעיצומו של גל תחלואה קשה ומתמשך של שעלת - מחלה מידבקת, קשה וקטלנית, בעיקר בקרב תינוקות. הגל החל בראשית 2023, והתגבר בתחילת 2024 עם 653-188 מקרים חדשים מדי חודש, ובסך הכל כבר יותר מ־4,000 מקרים חדשים של שעלת, רובם בתינוקות ובילדים.

השנה בזמן המלחמה היקף המחלה גדול בהרבה מבשנה הקודמת, ולפי נתוני מערך מודיעין הבריאות של משרד הבריאות גל התחלואה השנה נמצא במגמת עלייה מדאיגה. יש לציין כי אלו רק הנתונים המדווחים לפי החוק למשרד הבריאות, ולדברי פרופ' גליה רהב, יו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות בהסתדרות הרפואית, מספר החולים האמיתי גבוה פי עשרה מזה המדווח.

לפי נתוני משרד הבריאות, החיסון שמפתח בגוף את הנוגדנים לשעלת מעניק הגנה גבוהה מאוד נגד הידבקות במחלה. כך, שיעור חולי השעלת בקרב תינוקות עד גיל חצי שנה שלא חוסנו גבוה פי 2.5 מאלה שחוסנו; שיעור התינוקות חולי השעלת בני חצי שנה עד שנה שלא חוסנו גבוה פי 20 מהתינוקות שחוסנו; ושיעור חולי השעלת בגילים 4-1 שנים שלא חוסנו גבוה פי 13.5 משיעור הפעוטות בגילים אלו שחוסנו!

לפי נתוני משרד הבריאות, חלו ירידה כללית מתמשכת ומדאיגה בהתחסנות תינוקות, ירידה חדה ומסוכנת בשיעורי ההתחסנות לקורונה ולשפעת, אפילו בגילי +65, ועלייה במספר הנפטרים: בחורף השנה עמד מספר המתים הרשמי משפעת על 460, לעומת 277 בחורף בשנה שעברה

ולמרות זאת, מהדוח עולה כי קיימת בעיה קשה של היעדר היענות מספקת מצד הציבור לחיסונים לשעלת: להערכת איגוד רופאי בריאות הציבור, רק פחות מ־50% מהנשים בהיריון מתחסנות נגד שעלת, ובמשרד הבריאות טוענים לקושי בניסיונות לעודד התחסנות למחלה אצל חלקים באוכלוסייה, דוגמת החברה החרדית. הסיבה: יש קבוצות אוכלוסייה שמעלות ספקות וחששות מחיסונים, והתמודדות איתן קשה ומאתגרת.

משרד הבריאות מודה שהוא נתקל בקשיים בתגבור שעות הפתיחה של תחנות טיפות חלב ובגיוס צוותי סיעוד ורפואה לאזורים עם כיסוי חיסונים נמוך בגלל תנאי העסקה והשכר המוצעים בבריאות הציבור, שנופלים מאלו של קופות החולים ובתי החולים. למחברי דוח הכנסת אמר פרופ' שמואל רשפון, נציג איגוד רופאי בריאות הציבור, כי "קיים חוסר קשב ציבורי לנושא החיסונים בעקבות המלחמה".

"בעיה של קשב"

ד"ר שרון אלרעי־פרייס, ראשת שירותי בריאות הציבור, מוערכת מאוד על ידי בכירי מערכת הבריאות בכל הנוגע לקידום ולשיפור בריאות הציבור בארץ, ונחשבת כיום לאחת המנהלים הטובים, המצליחים והמקצוענים ביותר בהנהלת משרד הבריאות.

"אכן, יש ירידה מתמשכת בהתחסנות בישראל", היא מאשרת, "וברור שלא כל מי שלא מתחסן הוא מתנגד לחיסונים. זה קורה גם בגלל מחסור באחיות בריאות הציבור בעיקר באזורים עם ילודה גבוהה, כשהתקנים לאחיות לא גדלו במשך 40 שנה וכשהשירות הציבורי של אחיות בריאות הציבור הוא שחוק מאוד.

"יחד עם זאת, השירות הציבורי נותן שירות מצוין, מחויב, שעובד מתוך שליחות, ויש גם מאמץ לוגיסטי ומקצועי אדיר של משרד הבריאות לחסן במקומות שקשה להורים להגיע כדי לחסן את הילדים, כמו בחלק מהכפרים הבדואיים".

ד"ר אלרעי־פרייס: "יש שחיקה מדאיגה בהבנה של חשיבות החיסונים, וברשתות החברתיות מופץ מידע על חיסונים - גם על ידי קומץ רופאים - שחלקו מופרך, לא מבוסס ושקרי. לוקח לנו זמן להפיץ את המידע האמיתי והנכון ולהשפיע באמצעותו"

פרייס מציינת עוד כי "עם הזמן יש שחיקה מדאיגה בהבנה של חשיבות החיסונים. יש מחלות כמו פוליו וחצבת שאי אפשר לראות את מי שנפגע קשה מהן, משום שהחיסונים מיגרו אותן והסכנה הטמונה בהן כבר לא גלויה לעין. בעיה נוספת היא הרשתות החברתיות - מופץ בהן מידע על חיסונים שחלקו מופרך, לא מבוסס ושקרי, לעיתים גם על ידי קומץ רופאים בעצמם, ולוקח לנו זמן להפיץ את המידע האמיתי והנכון ולהשפיע באמצעותו.

"המלחמה הוסיפה לכל זה בעיות במתן החיסונים, כשבתי ספר בחלק מהאזורים נסגרו ועשרות אלפי ילדים פונו מבתיהם בצפון ובדרום. המלחמה יוצרת גם בעיה של קשב כשתשומת הלב היא לקטסטרופה הנוראית שמתחוללת, ואז נראה שהקשב לשמירה על הבריאות יורד מאוד, כמו לקבלת חיסונים ורפואה מונעת. וכל זה קורה אחרי מגפת הקורונה שהשפיעה בכל העולם וגם אצלנו על ירידה בכיסוי החיסונים".