לראשונה: משרד הבריאות יבחן אפשרות לתרומת זרע לא אנונימית

משרד הבריאות ידון באפשרות לקיים בארץ מסלול לתרומת זרע שאינה אנונימית. המשמעות היא שבהגיעו לגיל בגרות, ילד שייוולד מתרומת זרע כזו יוכל לקבל מידע מסוים על זהות אביו הביולוגי.

כיום מתאפשרת בישראל תרומת זרע אנונימית בלבד. במסגרת תקנות בריאות העם, חל איסור על גילוי פרטים מזהים לגבי תורם הזרע. במקרה שבו אישה מעוניינת לקבל תרומת זרע מגבר שהיא מכירה, השניים מחויבים להציג הסכם הורות שערכו ביניהם, שגובר על כל הסכם אחר, כך שאין אפשרות לתרומת זרע מזוהה מבלי שיש מאחוריה מחויבות לאבהות.

ועדה מקצועית בראשות פרופ' שלמה מור־יוסף, לשעבר מנכ"ל הביטוח הלאומי, מנכ"ל הדסה ומנכ"ל רשות האוכלוסין, מונתה כדי לדון בנושא. מדובר בפעם הראשונה זה 13 שנה שבה האפשרות לתרומת זרע לא אנונימית עולה לדיון במשרד הבריאות.

שני מסלולים מקבילים

הוועדה הוקמה לאחר שנושא תרומת הזרע עלה בעתירה שהוגשה לבג"ץ ע"י ארגון פוע"ה (פוריות על פי ההלכה). בארגון התנגדו לאפשרות של תרומת זרע שאינה אנונימית, ובג"ץ ביקש לשמוע את עמדתו של משרד הבריאות בנושא. הוועדה הציבורית תגיש את המלצותיה למשרד, ואם יתקבלו - הן יחייבו שינוי של החקיקה הקיימת.

האפשרויות העומדות בפני הוועדה הציבורית הן להשאיר על כנו את המצב הקיים -  שמאפשר תרומת זרע אנונימית; לאפשר שני מסלולים מקבילים של תרומת זרע אנונימית ולא אנונימית; או לערוך שינוי דרמטי ולאפשר אך ורק תרומות זרע שאינן אנונימיות.

נושא האפשרות לתרומות זרע לא אנונימיות עלה ב־2012, במסקנות ועדה בראשות פרופ' מור־יוסף, שבחנה כמה נושאים בתחום הפריון וההולדה. אז המליצה הוועדה על האפשרות לשני מסלולים מקבילים. עם זאת, המלצות אלו לא יושמו, ומאז חלו שינויים טכנולוגיים רבים שמקשים את המשך השמירה על אנונימיות התורם. בין היתר, יש כיום קבוצות פייסבוק של נשים שילדו מתרומת זרע, שמחפשות בכוחות עצמן אחאים (אחים למחצה) לילדיהן.

תשרת את טובת הילד

עו"ד ויקטוריה גלפנד, מומחית בדיני פריון והולדה, מברכת על עצם העלאת הנושא לדיון: "ככל שתיפתח אפשרות חוקית כזו - היא מבורכת, ותאפשר הקמת משפחות באופן שמשרת את טובת הילד באופן מוחלט. ממחקרים שנעשו במדינות רבות, עולה כי חלק מטובת הילד זו היכולת שלו להתחקות אחרי השורשים הגנטיים שלו ולדעת מאין הוא בא. זה חלק מהזהות שלו כאדם".

לדבריה, "מדינות רבות נוטות למסלול של תרומות ידועות בלבד. מדינות כמו הולנד, אנגליה, גרמניה ושבדיה אוסרות תרומות אנונימיות, בנימוק שהגישה המשפטית והסוציולוגית היא שלא יכול להיות שינתקו את הילד מהיכולת להתחקות אחרי הזהות שלו".

עו"ד אירית רוזנבלום, מנכ"לית ומייסדת ארגון "משפחה חדשה", שיזמה את מסמך הצוואה הביולוגית המאפשר לנופלים ולאנשים פרטיים להביע את רצונם בהמשכיות במקרה של מוות, הייתה מסויגת יותר: "אני לא תומכת באופן עיוור בפרוצדורות גנטיות, אך אני חושבת שזו אפשרות חיובית שיכולה לעזור. לפני 30 שנה, באנגליה, חששו שלא יהיו תורמים אם לא תהיה אנונימיות - והתבדו.

"אין ספק שגם מבחינה הלכתית, שממילא יוצרת סייגים ומגבלות עקב שימוש בטכנולוגיות פריון, זה הרבה יותר נכון להסיר את האנונימיות. מדובר בהזדמנות חיובית, שיכולה לסייע למשפחות חדשות ולהרחיב את האפשרויות".