היעד: להגיע בתוך עשור ל־2,000 סטודנטים לרפואה בשנה

בישראל קיים חשש ממחסור ברופאים ורופאות ברמה הלאומית • אחת הבעיות המרכזיות: מחסור במיטות "הוראה" בבתי החולים שבהם מתנסים הסטודנטים • בין הפתרונות: הגדלת התשתיות בבתי החולים, תמריצים והקמת גוף ניהול מרכזי שיעסוק בהקצאות

רפואה (אילוסטרציה) . צילום: gettyimages

נלחמים במחסור ברופאים: המלצות חדשות יאפשרו להגדיל באופן מיידי את מספר הסטודנטים החדשים בלימודי הרפואה מ־1,200 כיום ל־1,400, ובעתיד אף כפול מכך. היעד של משרד הבריאות הוא להגיע בתוך עשור ל־2,000 סטודנטים לרפואה בשנה.בישראל יש חשש ממחסור ברופאים וברופאות ברמה הלאומית. שיעור הרופאים בישראל כיום עומד על 3.1 לכל 100 אלף איש - נמוך משמעותית משיעור הרופאים במדינות ה־OECD.

בטקס חגיגי: נפתחה הפקולטה לרפואה באריאל | צילום: גיל קרמר

במשרד הבריאות סבורים שאתגר כוח האדם הוא האתגר הכי חשוב שיש למערכת הבריאות. כיום ישראל מכשירה מעט מאוד רופאים, וכ־60%-69% מהרופאים החדשים בישראל הם בוגרי פקולטות לרפואה בחו"ל. לפני כשנה מינה מנכ"ל משרד הבריאות שלוש ועדות משנה לנושא טיפול במצוקת כוח האדם. אחת מהן, הוועדה בראשות מנכ"ל איכילוב פרופ' רוני גמזו, כבר הגישה שורת המלצות. התוכנית נשענת בעיקר על ניצול "השדות הקליניים" - תשתית ההוראה במחלקות שבהן לומדים הסטודנטים באופן מעשי.

השדות הקליניים מוגבלים, משום שיש צורך ביחס נמוך בין מספר הסטודנטים למספר המומחים המלמדים, וכן ביחס לגודל המחלקה.עם זאת, הוועדה מצאה פערים גדולים בניצול תשתית ההוראה, השדות הקליניים, בין המוסדות השונים. למשל, בזמן שהאוניברסיטה העברית מכשירה סטודנט באמצעות 2.56 מיטות - הטכניון מכשיר סטודנט אחד באמצעות 5.11 מיטות. שוני נוסף נמצא בגודל קבוצות הסטודנטים שעוברים הכשרה: במחלקות הילדים באוניברסיטה העברית מדובר ב־10.5 סטודנטים, ואילו בטכניון גודל קבוצה ממוצע הוא 7.2.

 

"די יהיה בהחלת סטנדרט תשתיות ההוראה של האוניברסיטה העברית על בתי הספר האחרים לרפואה, כדי להעלות את מספר הסטודנטים בכל שנתון ליותר מ־1,400. אחידות בניצול המשאבים תביא לניצול אופטימלי יותר של תשתיות ההוראה", כתבה הוועדה. בוועדה אף מבקשים להכיר בשדות הקליניים כ"משאב לאומי", ולעגן סמכויות בידי משרד הבריאות, בשיתוף המועצה להשכלה גבוהה ובתי החולים, כך שיוגדרו כללים חדשים ותמריצים חדשים שיביאו לפתרון ארוך טווח. למשל, ייקבעו אמות מידה חדשות לנושא ההוראה ויושם דגש על הגדלת נפח ההוראה, כתנאי לרישוי ולפתיחה של מחלקות חדשות.

 

כמו כן, משרד הבריאות יקבע תעריף מקסימלי שישלמו האוניברסיטאות לבתי החולים - בניגוד למצב היום, שמושפע מתחרויות בין פקולטות על שדות קליניים. נוסף על כך, משרד הבריאות יציב יעד של מספר סטודנטים בכל שנה, לרבות יעדים אזוריים. המלצה נוספת היא להקים גוף מרכזי שיעסוק בהקצאות.בשנים הקרובות צפויות להיפתח פקולטות חדשות באוניברסיטת רייכמן, באוניברסיטת חיפה ובמכון ויצמן.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר