סקר: כשליש מהמפונים סובלים מהידרדרות במצבם הבריאותי

המחיר הנפשי והבריאותי של המלחמה: כשליש מהתושבים שפונו מבתיהם בדרום ובצפון מדווחים על שינוי לרעה במצבם הבריאותי. כמעט מחצית מדווחים שהם זקוקים לסיוע נפשי וכן מדווחים על ויתור על בדיקות או תורים, עלייה בצריכת כדורי הרגעה, ירידה באיכות השינה ואף חזרה לעישון בקרב מי שנגמלו. כך עולה מסקר שנערך במכבי שירותי בריאות בקרב מפונים.

כשליש מהמפונים דיווחו על שינוי לרעה במצבם הבריאותי. 59% תופסים אותו כבינוני או גרוע כיום, לעומת 42% בלבד טרם פרוץ המלחמה. 76% מהמפונים שהיה להם תור לרופא או לבדיקה רפואית שנקבעו מראש, דחו את התור או ויתרו עליו.

על פי הסקר, 38% מהמפונים דיווחו כי מצבם הנפשי בינוני או גרוע, בעוד רק 13% מהם דיווחו שחשו כך לפני המלחמה. כשליש מהמפונים דיווחו שהם מוטרדים מבעיות רגשיות כל הזמן או לעיתים קרובות. כמו כן, 45% מהמפונים מרגישים שהם זקוקים לסיוע נפשי מאיש מקצוע. 70% ממי שפנו בנושא זה מטופלים כיום, ו־22% מרגישים שהם זקוקים לסיוע - אך לא פנו לקבלו.

תרופות נגד דיכאון

מפרוץ המלחמה חלה עלייה של 45% במספר המפונים שמעידים כי הם נוטלים תרופות לטיפול במצבי דיכאון או חרדה (במרשם או ללא מרשם), ו־67% מהמפונים דיווחו כי חלה ירידה באיכות השינה שלהם. בקרב המעשנים או המעשנים לשעבר 43% דיווחו שבעקבות המלחמה הגבירו את תדירות העישון או חזרו לעשן.

אוכלוסיית המחקר כללה אנשים שנאלצו להתפנות מבתיהם לתקופה של שבועיים לפחות, ו־90% מהם פונו לתקופה של יותר מחודש ימים. הסקר כלל יותר מ־300 מרואיינים שפונו מבתיהם בדרום הארץ ובצפונה, ונערך בפברואר 2024.

ראש חטיבת הבריאות במכבי שירותי בריאות, ד"ר ערן רוטמן: "ניכרת הידרדרות בבריאותם הפיזית והנפשית של המפונים. מכבי עומדת לצד התושבים המפונים מפרוץ המלחמה, הן בהיבט הפיזי והן בהיבט הנפשי, בכל מקום שבו הם נמצאים".

טלי פורן, שהתפנתה יחד עם בנה מקיבוץ מלכיה לקיבוץ חולתה: "אישית קניתי תרופות הרגעה שיהיו לי אבל לא השתמשתי בהן. אני כן סובלת משינה לא טובה. אני חושבת שיש הרעה בעיקר בגיל השלישי. אני רואה אצל ההורים שלי שפונו מעוטף עזה למלון בצפון שכן היתה הרעה במצבם".

מיקי ארד, בעלת קליניקה לדיקור מקיבוץ מגן, שפונתה יחד עם הקהילה לים המלח, מסכימה: "יש לנו כמה חברים מבוגרים שמצבם הבריאותי לא היה טוב מלכתחילה והם נפטרו בגלל העומס והסטרס".