נתחיל בנתונים: מספר הילדים הלא-יהודים שנולדים בישראל מדי שנה קטן ממספר המתגיירים. המדינה משקיעה מאמצים אדירים בניסיון לגייר קרוב לחצי מיליון ישראלים יוצאי חבר העמים שאינם יהודים על פי ההלכה, אך בפועל התגיירו בעשרות השנים האחרונות רק כ-35 אלף עולים ממדינות אלו (מתוך מחקר של ד"ר נתנאל פישר, ראש החוג לממשל במרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט" ומומחה לגיור ולעלייה).
אבל אולי ישראל עומדת בפני שינוי משמעותי. מתווה הגיור החדש שגיבש משרד הדתות מאפשר בפעם הראשונה זה שנים לרבני ערים את האפשרות להקים בתי דין לגיור. המטרה, שנמצאת על השולחן באופן גלוי, הינה להקל על אלפי ואולי רבבות מתגיירים בפוטנציאל, את ההליך שנחשב לנוקשה ולא מקבל. במחקר שנערך לאחרונה על ידי ארגון "לובי המיליון" ומכון ירושלים לחקר מדיניות, עלה כי כ-45 אחוזים מהנדגמים, שיהדותם אינה מוכרת על פי ההלכה, העידו שיהיו מוכנים להתגייר או לשקול זאת במערך הגיור הממלכתי-אורתודוקסי אם יוכנסו בו שינויים. שר הדתות, מתן כהנא, כבר הבהיר שהגיור ימשיך להיות על פי ההלכה, ויכלול קבלת עול מצוות - דרישה שעלולה להרחיק מתגיירים פוטנציאליים שמעוניינים להיות יהודים, אך לא רוצים לשמור שבת או לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך דתיים.
במשך שנים רבות נעשו ניסיונות רבים לעודד גיור בישראל. כבר בשנות ה-70 של המאה הקודמת הוקם מערך הגיור הממלכתי על ידי הרב הראשי שלמה גורן ז"ל, ובמקביל התאפשר לרבני ערים להקים בתי דין לגיור. בשנות ה-90, לאחר שהתברר שבהיעדר פיקוח על הנושא נוצר מצב שבו כל רב עיר עשה מה שראה לנכון, החליט הרב הראשי אליהו בקשי דורון ז"ל לעצור את המהלך, ואישר רק למערך הגיור הממלכתי לבצע את הגיורים, כפי שהמצב כיום.
אלא שעליית יותר ממיליון עולים ממדינות חבר העמים החל משנות ה-90, יצרה מצב בעייתי: מאות אלפי עולים מזרע ישראל, שהיהדות טבועה בהיסטוריה שלהם אך שאינם יהודים כיום על פי ההלכה, עלו לארץ. הדבר העלה אצל רבים חשש מפני נישואי תערובת והתבוללות מואצת, והיום אפשר לראות בוודאות שחשש זה היה מוצדק, לשיטתם: בישראל כמאה אלף זוגות מעורבים, ואפשר להניח שלצידם רבים נוספים שאינם נשואים אלא חיים יחד כידועים בציבור.
התהליך הקשוח מרתיע
מנתונים שאסף ד"ר פישר במשך שנים, ממערך הגיור הממלכתי ומהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה תמונה לא פשוטה בנוגע למאמצי הגיור בישראל. מאז שנות ה-90 התגיירו כמאה אלף איש, מה שהופך את ישראל למעצמת גיור בהיקף אדיר - כמחצית מהם עולים מאתיופיה (בני עלייה זו מתגיירים כולם), כ-15 אחוזים ממדינות שונות בעולם מסיבות אישיות, ורק 35 אחוזים מהם עולים ממדינות חבר העמים וצאצאיהם. המשמעות היא שבעוד יש כיום כחצי מיליון ישראלים שאינם יהודים על פי ההלכה, רק שיעור קטן מאוד מהם מתגיירים. כ-80 אחוז מהגיורים הינם של נשים, ולדברי ד"ר פישר הדבר נובע בעיקר מכך שעל פי היהדות הדת של התינוק נקבעת על פי האמא.
בכל שנה מתגיירים כ-2,000 אנשים ממשפחות יוצאי מדינות חבר העמים, כ-500 מתוכם ילידי הארץ. לצידם מתגיירים בצה"ל במסגרת קורס נתיב מדי שנה בין 600 ל-800 חיילות וחיילים יוצאי מדינות חבר העמים. בשנתיים האחרונות, בצל הקורונה, נרשמה ירידה משמעותית במספר המתגיירים דרך המערך הממלכתי. לצד זאת, בעוד מדינת ישראל מתמהמהת, בשנת 2020 נולדו 4,990 ילדים לא יהודים (שאינם ערבים) במדינת ישראל, זאת לעומת 1,900 מתגיירים (ללא המתגיירים מאתיופיה שאינם רלוונטיים לסוגיה).
"אנחנו רואים תופעה מדאיגה של ירידה בהיקף הגיור", אומר ד"ר פישר, "ככל הנראה הסיבה לכך היא לא רק הקורונה, אלא כי אנשים מתרגלים לחיות בישראל בלי להתגייר. העובדה שמתגיירים אלפי אנשים בכל שנה אינה מובנת מאליה, אבל זה יוצר דיסוננס מדהים: מצד אחד הרבנות פועלת יפה ומגיירת עשרות אלפים, תוך שהיא חוטפת על הראש מהצד היותר שמרני בטענה שהדיינים מקילים מדי. מצד שני, הפוטנציאל רחוק ממימוש. במשך 20 השנים האחרונות, אחד מכל ארבעה עולים היה בכיתת גיור - יותר ממאה אלף איש שהתחילו את התהליך. אבל רק 35 אלף סיימו. זה נכון שיש הרבה סיבות שרבים לא סיימו את התהליך, אבל אין ספק שהתהליך עצמו והדרישות מרתיעים חלק מהאנשים".
גיור עירוני
למעשה, אף שישנו מערך גיור ממלכתי אחיד במדינת ישראל, בפועל בתי הדין במחוזות השונים פועלים בדרכים שונות, חלקן מקילות יותר וחלקן מקשות על המתגיירים. בחלק מבתי הדין כ-80 אחוזים מהמתגיירים עוברים בפעם הראשונה את המבחנים והופכים ליהודים, ובאחרים - פחות ממחצית צולחים את המבחנים, מה שמקשה עליהם דרמטית את המשך תהליך הגיור, שדורש כוחות נפשיים משמעותיים לצד המחויבות הפיזית. הסיבה לכך היא הבדלים בגישות ההלכתיות, אך בפועל המשמעות היא שאם אדם מתגורר בעיר שבה דיין הגיור הוא שמרני יותר - הסיכוי שיצליח להתגייר בקלות פוחת משמעותית. "לא יכול להיות שספח תעודת הזהות שלך יכתיב אם תצליח להתגייר או לא", אומר ד"ר פישר.
המתווה החדש מוכיח ששר הדתות כהנא מבין שיש צורך ביצירת אלטרנטיבות מקילות יותר - בתוך גדרי ההלכה, אך כזה שיתקבל, גם אם בפרצוף חמוץ, על ידי החרדים. ב-2018 הציג השר לשעבר משה ניסים מתווה גיור שכלל הקמת מערך גיור חדש לחלוטין, שיהיה מנותק מהרבנות הראשית. מתווה זה זכה למתקפה קשה מצד הח"כים החרדים והרבנים הראשיים, ונגנז. המתווה הנוכחי נעשה בתיאום עם רבנים מוכרים בציונות הדתית, ובהם הרב דרוקמן - מה שלא נטרל את הביקורת הציבורית מצד החרדים באופן מלא, אבל ייתכן שימעיט אותה בעתיד, כמעין הרע במיעוטו.
אחד הנושאים הבוערים שנמצאים על השולחן ושלא דנו בהם, הוא אם תאפשר הוועדה שתקום לרבני ערים לגייר קטינים. מדובר בפתרון שיאפשר גיור מהיר של ילדים קטנים, ובכך יעצור את העלייה במספר האנשים שאינם יהודים בישראל.
האם המדינה איחרה את הרכבת בכל הקשור לגיור המונים ולמניעת התבוללות? העובדה שבתקופה האחרונה ישנה עלייה במספר הזוגות המעורבים לצד ירידה במספר המתגיירים מוכיחה כי העולים החדשים וצאצאיהם - ישראלים לכל דבר ועניין - אינם ממהרים להתגייר, ומכיוון שהדרישה היתה ונותרה לקיים מצוות לאחר הגיור - לא ברור אם גישה ידידותית בלבד תעשה את העבודה ותביא את ההמונים לבתי הדין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו