"פחדתי שיגנבו לי את מקור הפרנסה - היו לי התקפי חרדה": משפיענית האוכל שמדברת על הכל

שיינא גרשוביץ הפכה מיוצרת תוכן ליזמית בתחום הוולנס • בראיון אינטימי היא מספרת על המסע האישי שלה, על החבר שאיבדה ב-7 באוקטובר ועל הזוגיות החדשה • בין אלופציה לפפילומה, היא מספרת כיצד פתיחות ושקיפות הפכו לשליחות עבורה • ויש גם מתכון

מתכון עם ראיון עם יוצרת התוכן שיינא

ב-6 באוקטובר, המשפיענית ויוצרת התוכן שיינא גרשוביץ הייתה במסיבה בתל אביב. "דיברתי עם עילי בפייס-טיים, אמרתי לו שיבוא למסיבה. ואז הוא אמר לי 'לא, אני נוסע לדרום יש שם מסיבה מטורפת'. אני לא יודעת למה, אבל לא רציתי שיילך".

בזמן שהיא נשארה בתל אביב, הוא נסע לחגוג בקיבוץ רעים. את מה שקרה יום לאחר מכן, כולנו כבר יודעים. אלפי מחבלים פרצו את גדר הגבול ונכנסו ליישובי העוטף, וגם למתחם המסיבה, שם נרצח חברה הטוב עילי ברעם ז"ל.

היא הכירה אותו כשפתחה את הריטריט הראשון שלה. "חיפשתי מדריך לאמבטיות קרח, וישר המליצו לי עליו. הוא הגיע, ואני לא יודעת להסביר, אבל היה חיבור בלתי מוסבר. כאילו בגלגול הקודם היינו משפחה". אחרי הריטריט השניים הפכו לחברים טובים. "היינו כל הזמן מדברים בווידאו. הוא התייעץ איתי ואני התייעצתי איתו, הוא גם הגיע לפרק בפודאקסט שלי, וממש הפך להיות חלק מהחיים שלי – לא יכולתי לדמיין את החיים בלעדיו".

שייינא ועילי ברעם ז"ל, צילום: באדיבות המצולמת

בשנייה ששמעה על המתקפה היא שלחה לעילי הודעה. "אחותי התקשרה אלי וסיפרה לי מה קורה. הדבר הראשון שעשיתי היה לשלוח לו הודעה. כתבתי לו 'רק תעדכן אותי שהכל בסדר'. ברגע שהוא לא ענה, הבנתי שקרה משהו". אחרי יומיים של חוסר ידיעה הגיעה ההודעה הכואבת. "הייתי כמו זומבי שמתהלך בין בני אדם".

איך הצלחת לעבור את התקופה הקשה הזו?

"אני לא יודעת להסביר את זה, אבל יש לי אמונה מאוד חזקה. עם כמה שהיה קשה לי, הבנתי שזו המציאות שנכפתה עלינו, וזה או שאני מחליטה להשאב פנימה, או לצאת מפה מחוזקת, בעלת אמונה, עם ידיעה עמוקה שחוסר אונים זה לא בור שחור, אלא הדרך של אלוהים לדבר".

"רציתי להעביר אנשים דרך"

למרות ההצלחה הגדולה מאוד בתחום בו היא מתעסקת, שיינא החליטה שהיא לא רוצה להישאר בגבולות האינסטגרם. "אני חושבת שכבר מהיום הראשון שהתחלתי, הבנתי שאין מצב שאני הולכת להישען על אפליקציה כעסק שלי, אלא להפוך אותה כאמצעי להשיג מטרה עמוקה יותר. אני חושבת שממש הבנתי את זה, כשחצי שנה אחרי שהתחלתי ניסו לפרוץ לי את האינסטגרם. אני זוכרת שכל כך פחדתי מהדבר הזה. היו לי התקפי חרדה מזה שאולי יצליחו לגנוב לי את מקור הפרנסה היחיד שלי. בסוף לא הצליחו, אבל הבנתי שאין מצב שאני נשענת רק על שיתופי פעולה מסחריים. גם באופן אישי, תמיד הייתי עצמאית ורציתי משהו שיהיה שלי".

על עילי: "אני לא יודעת להסביר, אבל היה חיבור בלתי מוסבר. כאילו בגלגול הקודם היינו משפחה"

בחודש מרץ האחרון, פתחה יחד עם שותפה, אור ארצי, את המותג "100%" - מיזם אירועי וולנס המציע חוויה כוללת לגוף ולנפש. המותג מאפשר למשתתפים לחקור מגוון נושאים כמו כתיבה, מיניות וזוגיות, תוך שילוב פעילויות מעשירות נוספות.

כל אירוע ב"100%" מורכב ממגוון סדנאות: החל מתרגול יוגה, דרך כתיבה אינטואיטיבית ותרגילי נשימה, ועד לאתגר אמבטיות קרח. זאת במטרה לאפשר למשתתפים להתנתק משגרת היום-יום ולהתחבר מחדש לעצמם באמצעות מגוון רחב של פעילויות מעצימות ומרעננות.

בהתחלה, זה בכלל לא היה הכיוון שלה. "רציתי להעביר אנשים דרך בעולם התזונה. אולי לפתוח בית ספר לבישול. אבל אחרי שניסיתי הבנתי שזה לא מדויק. היה לי רצון להעביר לאנשים ערך מוסף. אני בעצמי הלכתי לכל מיני ריטריטים, בארץ ובעולם, וכל הזמן חשבתי שזה מהמם וכיף לעבור בתקופה מאוד קצרה משהו אחר".

אבל זה לא התחיל כך כך בקלות. "פניתי לסוכן שלי ואמרתי לו: 'בא לי לעשות משהו מעולמות הוולנס'. היה לי ויז'ן שבנות יגיעו מהמהבוקר עד הערב, ויהיו שם תכנים שיעבירו אותם דרך שקשורה בעולמות ההתפתחות האישית. הוא אמר לי 'תראי, זה רעיון מגניב, אבל לא רווחי'. זה הוריד לי את הרוח מהמפרשים. אז התחלתי לחקור בעצמי מקומות".

חשבתי שזה מהמם לעבור בתקופה קצרה משהו אחר. המותג 100 אחוז,

"עשיתי הכל לבד. הייתי גם השיווק, גם ההפקה וגם מתאמת ההפקה. הייתי צריכה לסגור את כל הדברים, ולדאוג שהכל במקום, הכל מגיע והאוכל מוגש בזמן. זה היה המון תפעול אבל הרגשתי שזה כיף ממש. אז עשיתי עוד יום כזה".

את ארצי, שותפה לעסק, היא הכירה בזכות עילי ברעם ז"ל כששתיפה אותו שהיא מחפשת מישהו שיעזור לה בצד התפעולי של הריטריטים. עילי אמר לי "זה הבן אדם בשבילך". "נפגשתי איתו ולא היה חיבור. גם אמרתי לעילי שאני לא מתחברת".

ואז הגיע שבעה באוקטובר.

"אחרי שעילי נרצח היה לי חודש מאוד קשה. אבל הרגשתי שהשגרה והעשייה היא דווקא מה שיכול לנצח את כל הרגשות, כי היא מייצגת סוג של וודאות. הרמתי טלפון לאור. אמרתי לעצמי: 'אוקיי, יש סיבה לזה שהוא (עילי, ט"ס), כל כך נלחם שאני אפגש איתו'". היא נפגשה איתו שוב, ובשונה מהפעם הראשונה, נוצר חיבור חזק בין השניים. "היום אני אומרת- עילי הלך ואיתו לקח את האור שלו, אבל השאיר לי אור אחר".

"הייתה לי דרך מאוד קלה לעולם הבריאות", שיינא, צילום: באדיבות המצולמת

"נהניתי לחשוב מה יותר בריא"

שיינא (יפה ביידיש) גדלה בבית חב"דניק בחשמונאים. הוריה, רחלי ואלימלך, נישאו בשידוך והולידו 12 ילדים – האחרונות הן תאומות – שיינא ורבקה. את האהבה שלה לתחום התזונה היא קיבלה כבר בגיל צעיר. "הייתה לי דרך מאוד קלה לעולם הבריאות. כל ארוחה אמא שלי הייתה מניחה סלט ירקות. גם אם לא יאכלו, אבל שיהיו מודעים. הייתי הולכת איתה לחדר כושר מגיל מאוד צעיר", היא מספרת.

"אני חושבת שמגיל מאוד קטן התעניינתי בעולם הזה. יש ילדים שכבר מגיל קטן רואים כמה תשוקה יש להם למשהו מסוים. הייתי שואלת מלא שאלות ופונה לגוגל בלי סוף. אמא שלי הייתה משחקת איתנו משחק: מה יותר בריא? למשל - מים או קולה? ואז אחרי איזה שלושים שאלות היא כבר הייתה מתעייפת, אבל הייתי בוכה לה שנמשיך לשחק, כי כל כך נהניתי מלחשוב מה יותר בריא".  

"היה לי ויז'ן שבנות יגיעו מה מהבוקר עד הערב, ויהיו שם תכנים שיעבירו אותם דרך, גם אם קטנה, שקשורה בעולמות ההתפתחות האישית"

בגיל 18, אחרי השירות לאומי, כשחיפשה את עצמה בתוך הדת, היא החליטה לטוס לאוסטרליה - שם חיה שנה וחצי לבדה. "סיימתי שנה של שירות לאומי, וכל החברות של היו בצבא או המשיכו עוד שנה בשירות. תמיד קרץ לי המקום הכי רחוק בעולם אז פשוט החלטתי שאני טסה לשם".

היא הוציאה ויזת עבודה ונסעה ללא ידע מוקדם על ההתנהלות במדינה הזרה. "למדתי הכל ממש מאפס. זה לימד אותי הרבה על עצמאות".

היא מספרת שלא היה לה פחד לטוס, גם לא בגיל כל כך צעיר. "אנשים לא מגשימים את החלומות שלהם בגלל פחד, בגלל משהו עתידי בלתי מוכח שיכול לקרות להם. אצלי הפחד היה קיים, אבל הוא ייצר אדרנלין והתרגשות – לא כזה שמנהל אותי".

לפני שהגיעה ללימודי הנטורופתיה, שהובילו אותה לפריצת הדרך שלה ברשת, היא בכלל רצתה להיות מאמנת כושר. אבל אחרי עבודה קצרה בחדר כושר היא הבינה שזה לא בשבילה. "כשהבנתי שאני רוצה ללמוד נטורופתיה, הלכתי לעבוד באניס (חנות טבע, ט.ס) וזה ריתק אותי".

היא התחילה ללמוד, אבל הצמיחה האדירה שלה ברשת הובילה אותה לעצור - לא לתמיד כמובן. "חד-משמעית אני חושבת לחזור, אפילו בשנה הקרובה. דווקא מצחיק שהיום, אני לומדת את עולם ההתפתחות האישית וזה כל כך מתחבר לי לתזונה. סיימתי לימודי 12 הצעדים לטיפול בהתמכרויות ובנובמבר הקרוב אני מתחילה לימודים בשיטת סאטיה. הכל קשור להכל בסוף ועולם הטיפול מרתק אותי. כבר עכשיו מסקרן אותי ללמוד גם טיפול זוגי. מערכות יחסים הם הבסיס להכל ואני לומדת מזה כלכך הרבה על עצמי בעיקר".

בתוך כל זה, היא לא מפסיקה להתפתח. מלבד המותג החדש ועמוד אינסטגרם מפואר עם 265 אלף עוקבים, היא מתחזקת גם פודקאסט בשם "100% טבעי" – שמדבר על מגוון נושאים מעולמות הוולנס וההתפתחות האישית – איך להתגבר על פרידה, איך להגיע להשלמה עצמית עם הגוף, עונג מיני, יצירת תודעת שפע וגם שיתוף על חייה הפרטיים.

רצתה להיות מאמנת כושר. שיינא, צילום: אלינור ללוש רותם

בין הדברים שבולטים שם כמו בכל הפלטפורמות בהן היא נמצאת, הוא שימוש במשחקי מילים והחלפת מילים בביטויים מוכרים כמו "בריאה עלייך" במקום "חולה עלייך".

"אני באה מבית שמדברים בו אנגלית ועברית, הכול כזה מעורב. כשגדלתי, הכול התערבב לי גם ברמת ההבנה. זאת אומרת, היו אומרים לי, 'את רוצה רום?' ואני שאלתי 'לאן?' כי חשבתי על חדר. כל דבר קיבל דו משמעות. בתיכון היו צוחקים עליי מהמשחקי מילים, כאילו, מדובר בבדיחות אבא. לפעמים התביישתי להגיד את מה שאני באמת חושבת".

היום, זה אחד מסימני ההיכר שלה. משחקי המילים לא רק נאמרים בקול רם, אלא מאומצים על ידי חלק מהעקובות שלה. וכך גם החלפת הביטויים.

יש פה סלנג טבוע בשפה, מה גרם לך לשנות את האמירות הללו?

"כשאני אומרת 'אני חולה עלייך', אז מבחינתי המילה 'חולה' קיימת במילה. למה שאני אגיד שאני חולה? מאיפה המילה 'חולה' הפך להיות סלנג?  למה לא אומרים 'אני בריאה עלייך'? זה חיובי. המטרה הסופית זה לא לשנות את המילה 'חיה', 'מתה', 'בריאה' וכדומה. המטרה זה פשוט להבין שיש לנו את היכולת בחירה. לבחור איך אנחנו מדברות, איך אנחנו רוצות להתבטא, האם זה דבר חיובי או לא. ברגע שאנחנו עוצרות וחושבות לרגע, יש לנו את הבחירה - האם אני רוצה להגיד זה או אם אני רוצה לשנות את זה".

"עכשיו אני גם חשופה"

בין הדברים הרבים שניתן לראות אצל שיינא בעמוד האינסטגרם, בולטת לאחרונה הזוגיות החדשה בחייה עם תמיר גולן, יוצר תוכן, מטפל, מנחה סדנאות ומרצה. הם הכירו בשבועות הראשונים של המלחמה, אחרי שהוא ביקש ממנה לפרסם חמ"ל שפתח. "למרות שאולי הייתי מכירה אותו גם לולא המלחמה. הוא ניסה להתחיל איתי שלוש שנים", היא צוחקת.

"חיפשתי מדריך לאמבטיות קרח". שיינא ועיילי ברעם ז"ל, צילום: באדיבות המצולמת

אין מורכבות בכך שאתם שניכם יוצרי תוכן וצריכים לחשוף כל הזמן?

"יש בזה יתרון ויש בזה חיסרון. היתרון זה באמת שהוא מבין אותי. הוא יודע שכשאני בטלפון, אני לא מבזבזת את הזמן. אני עובדת. הוא מבין מה זה להיות עצמאי ומה אני עוברת. החיסרון זה באמת שאני גם חשופה. תמיד הייתי החושפת ועכשיו אין לי שליטה עד הסוף על איך הוא מוציא אותי ברשתות. זה משהו שלא חוויתי מעולם. לפעמים זה מקשה, אבל אנחנו לומדים איך עושים את זה ביחד".

אז איך שומרים על האיזון בין חשיפה ברשת לבין החיים האמיתיים?

"אני פשוט מרגישה מה נכון ומה לא לפי ניסוי וטעיה. אני בודקת איך זה גרם לי להרגיש אחרי ששיתפתי. בתחילת הדרך הרגשתי כזה 'יואו אני יכולה לשתף הכל'. לא באמת ידעתי מה כן ומה לא. מבחינת זוגיות, למדתי עם הזמן האם בא לי לשתף את הבן זוג שלי או לא. היום יש לי גם את הפודקטסט ושם יותר כיף לי לשתף".

בכל זאת, שיינא היא אחת יוצרות התוכן הבולטות ביותר כשמדובר בשיתוף נושאים אישיים. היא לא מפחדת לדבר על פחדים, חרדות או ביקורת עצמית. היא מדברת גם על נושאים שאולי לא תמצאו בשום מקום אחר, נושאים שאנשים מתביישים לדבר עליהם. כמו ההידבקות שלה בוירוס הפפילומה או מחלת האלופציה (המתבטאת בהופעת אזורי הקרחה עגולים באופן פתאומי), ממנה היא סובלת.

"הסיבה שבגללה אני כותבת על האלופציה, היא כי זה עוזר לי לשתף. חוץ מזה, כשאני נכנסת לרשת, אני לא חושבת שאי פעם נתקלתי בסטורי של מישהו או מישהי שאומרת, 'היי יש לי אלופציה' או 'היי חזרה לי האלופציה' - שמבחינתי זה הדבר הכי נורא שיכול לקרות לי. וכשאני רואה את הסטורי הזה, אני אומרת, 'אומייגאד, זו פעם ראשונה שאני רואה דבר כזה'.

"לא נתקלתי בסטוריז כאלה של בנות - במיוחד לא בנושא כל כך רגיש של שיער. מדברים על נשירת שיער, על דלילות אבל לא על האלופציה, שזה ממש התקרחות. אז אני אומרת, אם אני לא מתביישת לדבר על זה, אז למה שאני לא אעשה את זה? ברור שקשה להיחשף ככה - בגלל זה גם אני לא אראה את האלופציה, זה מרגיש לי יותר פגיע. אבל אני מרגישה שדווקא יש לי שליחות".

"אם אני לא רואה מישהי שמדברת על זה, ואני לא מתביישת לדבר על זה, אז למה שאני לא אעשה את זה?"

וזה לא רק האלפוציה. עוד בתחילת דרכה היא שיתפה על כך שנדבקה בווירוס הפיפולומה, ושעשתה ניתוח להסרת תאים סרטניים שהתפתחו בעקבותיו. דבר שגילתה אפשר לומר במקרה, מאחר שגדלה בחינוך דתי ולא ידעה שחשוב ללכת להיבדק.

"אם הייתי נחשפת למישהי שמדברת ככה, כנראה שהייתי הולכת להיבדק. אבל לא ראיתי את זה באף מקום ברשת, וזה לא שלא חיפשתי. אף אחד לא דיברה על זה כי במילים אחרות, זה לדבר על סקס לא מוגן. זה מביך. יש גם כאלה שקשה להן לקיים יחסי מין אחרי שהן מגלות שיש להן פפילומה. הן מרגישות פחד או כעס. אמרתי שאם יש לי את המקום לדבר על זה, אז אני אדבר על זה. וזה היה גם חלק מהריפוי שלי - לשלוח בנות להיבדק בזמן".

השליחות שלה לא מסתיימת כאן. בימים אלו, בין עיסוקיה הרבים היא גם מפתחת קו מוצרים בריאים. "אם את שואלת אותי עכשיו מהו החלום הרחוק - זה לייצר מוצרים שלא קיימים בארץ. מוצרים שייתנו מענה. דגני בוקר שלא מפוצצים בסוכר, תערובת לפנקייקים ללא גלוטן, חטיפי אנרגיה בריאים ועוד שיהיו באני מאמין שלי – ללא גלוטן, כמה שפחות מרכיבים וכמה שיותר מרכיבים טהורים - טבעיים, ושיהיה בהם כמה שיותר ערך מזין".

"הבנתי שאין מצב שאני הולכת להישען על אפליקציה כעסק שלי". שיינא, צילום: באדיבות המצולמת

השאיפה הגדולה שלה היא להצליח לשלב בין התחום הפיזי לבין התחום הרגשי-התפתחותי באמצעות שילוב בין עולם התזונה לבין עולם ההתפתחות האישית.

"בסוף הכל בא ביחד, מאוד קשה לצאת מהפרעות אכילה אם את מרגישה בודדה או שאין לך ערך עצמי. חשוב לטפל בשורש הבעיה. אני מקווה שאצליח כמה שיותר לגעת בשני התחומים האלה".

ומה החזון שלך לשנים הקרובות?

 "להיות בשלווה פנימית ושיהיה לי זמן לנשום תוך כדי ריצת החיים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר