הסוף למדבקות מחיר על מוצרים בסופר מתקרב: "לא ברור איך הצרכן ירוויח מהמהלך הזה"

חודשיים לאחר שביקשה מהציבור תגובות למהלך אותו יזמה למעבר להצגת מחיר דיגיטלית במקום מדבקות מחיר על מוצרים - הרשות להגנת הצרכן צפויה לקבל את החלטתה בנושא. 

בחודשיים הללו התקבלו ברשות להגנת הצרכן מעל ל-600 תגובות מהציבור על הכוונה לוותר את החוב לצרף מדבקת מחיר למוצרים. במידה והחלטת הרשות בנידון תהא חיובית - ייצא לדרכו הליך חקיקה.

במסמך המציג את עמדת הרשות להגנת הצרכן נכתב כי "אופן הצגת המחירים כפי שהוא כיום בישראל כרוך בעלויות ניכרות וקיימים לו חסרונות, כאשר מנגד קיימים פתרונות דיגיטליים להצגת המחירים, אשר בהסדרים הנכונים יכולים להיטיב בצורה ניכרת עם הצרכנים בישראל, ולצעוד עם הקדמה הטכנולוגית במסגרת מה שטוב באירופה טוב גם לישראל".

הרשתות בעד - הארגונים הציבוריים פחות

באופן טבעי, רשתות השיווק בעד מהלך זה, שיסב להן חיסכון בעלויות התיפעול של הדבקת המדבקות ולעיתים אף של תביעות ייצוגיות במידה וישנן טעויות בהצגת המחיר.

ברשות מציינים, כי בין היתרונות של הצגת מחירים דיגיטלית ניתן למנות דיוק במחירים והעדר הבדלי מחיר בין המוצר על המדף למחירו בקופה, חיסכון בעלויות תפעוליות, שיפור השירות וחווית הקנייה, שליטה בתקציב במהלך הקנייה וכן היבטים של איכות הסל.

יוסי שוורץ, הבעלים והמייסד של רשת סיטי מרקט אמר ל"ישראל היום": "מדובר במהלך מבורך, בעיקר בעידן שבו יש קושי גדול למצוא עובדים שרוצים לעבוד בתחום קמעונאות המזון ובעיקר בתחום של הסדרנים. זאת היות ומדובר בעבודה סיזיפית ושוחקת. היינו שמחים שהמהלך יצלח, אך עם זאת יש לו עלויות גבוהות של מאות אלפי שקלים לרכישת צגי המחיר והתוכנה".

לדבריו, "כל צג לסניף שכונתי עולה 50 – 100 דולר ליחידה. מה שיקרה זה שהסניפים הגדולים יכניסו את היד לכיס ויצלחו את המהלך ולסניפים השכונתיים יקח זמן להשתדרג".

"סופר שכונתי מחזיק 3,000 מוצרים", מסביר שוורץ. "אם מכפילים ב 50 דולר, זה הרבה כסף. הייתי שמח אם היו נותנים הקלות לסניפים הקטנים עד 100 מטר, כאשר הם יוכלו להציב בראש המדף את המחיר, בשיטה הישנה, מה שיעשה את העבודה. כמובן שברגע שיחליטו על ביטול הסימון, שינוי המחיר של המוצרים מהמחשב יכול לקרות בשנייה אחת ואז משחק המחירים יכול להיות יותר גודל. אני מקווה שלא ינצלו את המצב ולא יעלו מחירים למשל לפני החגים".

לשאלה אם בטווח הרחוק זה יכול להוזיל את המחירים או שהרשתות ישמרו את הרווחים לעצמן ענה שוורץ "בטווח הארוך, כמובן שזה יוזיל. ההשקעה הראשונית היא כאמור גדולה, אבל זה ישפיע על כוח האדם, אשר עובד על זה. יש מוצרים במקרר כמו שמנת ומילקי או מוצרים קפואים שהמדבקות גם לא נדבקות כל כך טוב".

מנגד, ארגוני הצרכנים מתנגדים לביטול זה, בטענה כי עלויות התיפעול אשר יוזלו לרשתות, לא יגולגלו לצרכנים.

מהעמותה החדשה לצרכנות נמסר כי "המתווה שהוצע על ידי הרשות לסחר הוגן על המעבר לצגים דיגיטלים שמשמעו חיסכון אדיר בעלויות לקמעונאים, לא יגיע לצרכנים ולא יתרום להורדת יוקר המחיה".

"הקלה רגולטורית שתתן מתנה לקמעונאים ותפגע בכיסו של הצרכן"

"העמותה החדשה לצרכנות תומכת במעבר לצגים דיגיטלים, ורואה במהלך צעד נכון ומחייב, הן בשל התפתחות הטכנולוגיה שהותירה את ישראל המדינה היחידה בעולם שעדיין מסמנת מחירים במדבקות והן בשל ההפחתה הניכרת המוערכת במיליוני שקלים, בנטל הרגולטורי על הקמעונאים. אולם, הקלה רגולטורית בתקופה של עליות מחירים פרועות, ללא קבלת התחייבות מהקמעונאים שהחסכון יגולגל לכיסו של הצרכן, היא מתנה לקמעונאים ומכה גדולה בכיסו של הצרכן הישראלי".

ארגון לובי 99 הציבורי מתנגד אף הוא למהלך. מהארגון נמסר כי "רשתות המזון מנסות כבר 25 שנה לבטל את החובה להדביק מדבקות מחיר על כל מוצר. המעבר לדיגיטל נשמע מתקדם והכרחי כי כולנו בעד התקדמות טכנולוגית והתייעלות".

"יחד עם זאת לא הוצג שום מתווה שמוכיח כיצד בשוק הריכוזי של ישראל המעבר הזה יועיל לצרכן. כארגון צרכנים יציג חשוב להזכיר לרשות שתפקידה להגן עלינו, הצרכנים ולא להיכנע ללחצים מצד רשתות השיווק. כל עוד לא ברור איך הצרכן ירוויח מהמהלך הזה, נמשיך להתנגד לביטול ההגנה הצרכנית הכמעט אחרונה על הלקוחות ברשתות המזון והפארם".