דו"ח מבקר המדינה: הפעילות במטבעות הקריפטוגרפיים מנוצלת להלבנת הון

הפעילות המוגברת בצ'יינג'ים ובמטבעות הקריפטוגרפיים, לצד ריבוי הרגולציה והרגולטורים ומיעוט אכיפה, מנוצלים להלבנת הון – כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) בנושא הלבנת הון.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדק היבטים שונים הנוגעים לאסדרה הנוגעת לאיסור הלבנת הון בישראל בגופים הרגולטוריים בארץ. מהדו"ח עולה כי אומדן שיעור "הכלכלה השחורה" מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) בישראל במהלך השנים 2015-2004 הינו 21%.

המבקר מצא כי יש בריבוי הצווים שנכנסו לתוקפם בהדרגה במשך כ-20 שנים, בשונות בין הצווים ובשונות בפרשנות שנתנו להם הרגולטורים מספיק על מנת לפגוע באחידות הרגולציה של המשטר, והם עלולים לגרום להיווצרות של פערים בין מגזרים שונים ללא כל הצדקה. בנוסף, השונות עלולה ליצור נקודות תורפה שינוצלו להלבנת הון.

בדו"ח נכתב כי בשנים 2020-2018, הרשות לאיסור הלבנת הון (הרשל"ה) יזמה ארבע פעמים בלבד העברות של מידע מודיעיני למשטרה והמליצה להעבירו לרגולטורים מסוימים בהתאם לסמכותה. יש לציין כי גם היא אינה חשופה למלוא המידע הרלוונטי שאספו הרגולטורים במסגרת מילוי תפקידם. נוסף על כך, בשנים האחרונות, הרשל"ה העבירה לרגולטורים מידע סטטיסטי באופן חלקי.

עוד נטען בדו"ח כי קיימת במערכת הבנקאית הדרה פיננסית, ולו חלקית, של פעילות של נש"פים (נותני שירות פיננסיים) של חברות פינטק ושל חברות למסחר במטבעות קריפטוגרפיים. הדרה זו, אם היא אכן ננקטת, עלולה לגרום להעברת מגזרים המבצעים פעילות פיננסית במטבעות קריפטוגרפיים או חברות פינטק לפעילות מחוץ לגבולות ישראל, על כל המשתמע מכך, או לפעילות לא מדווחת של מגזרים אלו באופן שיגדיל את היקפי הלבנת ההון וההון השחור בישראל.

עוד צוין כי נכון ל-2015, היקף פעילותם הכלכלית של הנש"פים נאמד בכ-150 מיליארד שקלים, בשנה שהייתה יותר מ-10% מהפעילות הפיננסית של כלל הבנקים בישראל בשנה זו. נכון ל-2021, היקף פעילות הנש"פים נאמד בכ-230 מיליארד שקלים בשנה. לפי ממצאי סקר הסיכונים הלאומי שפורסם בנובמבר 2021, מדובר בסקטור פגיע במיוחד לפעילות עבריינית ולהלבנת הון וכי פעילות הקשורה במתן שירותים פיננסים מעורבת במספר רב של פרשיות שיש להן גם היבטים פליליים.

מהדו"ח עולה גם כי על אף היקף שנתי של תשלומים למגזר הממשלתי המסתכם במאות מיליארדי שקלים, ב-2020 לא הוחלו על מגזר זה החובות שנקבע כי יוחלו על כלל המגזרים המדווחים. בהיעדר דיווח לרשל"ה, נפגעת שלמות מאגר המידע של הרשות – ועקב כך פוחת היקף המידע המועבר ממנה ללקוחות המידע. התשלומים ששולמו לגופים הממשלתיים בשנים 2019 ו-2020 ללא זיהוי המשלם ושמירת פרטיו מסתכמים ביותר מ-550 מיליארד שקלים. באופן רוחבי, אין לרוב גופים האמורים מידע על זהות המשלם, לצורך בחינת דפוסים וזיהוי פעולות שמעוררות חשש להלבנת הון. מצב דברים זה מהווה פרצה המאפשרת ערוץ תשלום אנונימי אפשרי למלביני הון, המהווה נקודת תורפה במשטר איסור הלבנת ההון בישראל.

לחיוב צוינה בדו"ח פעילות גופי הממשלה, ובכללם הרגולטורים, לשיפור מעמדה של ישראל בתחום איסור הלבנת הון, וכן פעילות רשל"ה בריכוז הפעילות הממשלתית מול ארגון ה-FATF. המבקר אנגלמן מציין בדו"ח כי לצורך שמירה על איתנות משטר איסור הלבנת הון ועמידה בסטנדרטים בינלאומיים, מומלץ שהגופים השונים יבחנו ויפעלו לטיוב המשטר וייעולו וכן כי יינתן דגש מיוחד של כלל הגורמים הרלוונטיים ליצירת תנאים הולמים להתפתחות תחום המטבעות הדיגיטליים ותחומים פיננסיים חדשניים נוספים.

מהרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ויעוץ וחקיקה נמסר בתגובה: "״הרשות מברכת על פרסום דוח מבקר המדינה בנושא 'משטר איסור הלבנת הון'. הרשות שיתפה פעולה עם משרד מבקר המדינה במהלך הביקורת, תלמד את הדוח ותפעל בשיתוף כל הגורמים הרלבנטיים לתיקון הליקויים.

"הרשות פועלת ללא הרף על מנת להיאבק בתופעות של הלבנת הון ומימון טרור באמצעות ניתוח המידע הפיננסי שברשותה והעברתו לגורמי האכיפה והביטחון, בהתאם לסמכויות הנתונות לה על פי דין.

"בתוך כך, משרד המשפטים פועל לקדם תיקוני חקיקה שנועדו להתמודד עם סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, שאותרו על ידי גורמי אכיפת החוק. בימים אלה מקודם תיקון שמאפשר העברת מידע ממערכת הוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות לרשות לאיסור הלבנת הון. כן מקודמות תקנות שיאפשרו העברת מידע באופן ישיר מהרשות לאיסור הלבנת הון לרגולטורים, לצרכי פיקוח על מילוי חובות משטר הלבנת הון״.