לאחר שאתמול נערך בבג"ץ הדיון בעתירות שביקשו למנוע מרה"מ נתניהו, שנגדו תלויים כתבי אישום, לקבל את המנדט לעמוד בראשות ממשלת החירום החדשה, היום (שני) דן הרכב של 11 שופטי בית המשפט העליון בחוקיות ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן.
יום דרמטי: בג״ץ דן בעתירות נגד נתניהו // צילום: ערוץ הכנסת
ההכרעות בנושאים הללו אמורות להינתן עד יום חמישי השבוע, היום שבו יטיל הנשיא ריבלין את הרכבת הממשלה על נתניהו. אם בג"ץ יפסול חלקים בהסכם הקואליציוני, לא מן הנמנע שישראל תלך לבחירות רביעיות.
על פי ההערכות, בג"ץ כנראה לא יפסול את נתניהו אך עשוי לפסול סעיפים מסוימים בהסכם הקואליציוני עליו דנו. השופטים, וכן היועמ"ש בתגובתו, כבר התבטאו באשר לסעיפים מסוימים והציגו את הבעייתיות שהם. בין הסעיפים שהם עשויים לפסול: הקפאת מינויי בכירים ומ"מ מקום, שינויים בוועדה למינוי שופטים והגבלת כוחה של הכנסת.
עוד בנושא:
הסתיים הדיון בבג"ץ בעתירות נגד הסכם האחדות
בג"ץ אחראי במידה רבה לתיאטרון האבסורד שהתרחש היום בין כתליו
בתרגיל השיפוטי הבא המפסיד יהיה בג"ץ
נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות פתחה את הדיון בהסכם הקואליציוני ובבקשה למקד את הדיון בשינויים פרלמנטריים כגון הועדה למינוי שופטים והתחייבויות שנובעות מתוך ההסכם ללא צורך בחקיקה כגון הקפאה במינוי בכירים. המשמעות - הסיכוי להתערבות בימ"ש בסעיפים תחת הליך חקיקה או חקיקה עתידית קטן.
עורך דין מיכאל ראבילו המייצג את ראש הממשלה אמר בפתח דבריו: "ישנם סעיפים בהסכם ששתי המפלגות לא רוצות. שתי המפלגות יחד זכו בלמעלה ממחצית קולות הבוחרים. היינו מעדיפים שזה לא היה אבל הסכם קואליציוני מחייב פשרות, אבל היות ואנו נמצאים במשבר פוליטי ומשבר הקורונה עוד בעיצומו, הגיעו להסכמה מיוחדת שההסכם הוא מארג. יש בו איזונים ובלמים שעלינו לשמור עליהם כדי למנוע את קריסתו".
והוסיף: "פסילה כלשהי של סעיף עלולה להוביל לפסילת ההסכם כולו. כל כך היה קשה להגיע להסכם הזה לכן אני מבקש מבית המשפט לנקוט ריסון ולא להתערב בהסכם הקואליציוני הזה".
השופט נעם סולברג חיזק את דבריה של הנשיא חיות ואמר: "אנו לא מתערבים בהליכי חקיקה. יש יעוץ משפטי בכנסת ובממשלה תהיה יצירה מוגמרת ואז יהיה אפשר לבקר אותה". מדברי השופטים בדיון עולה שהם לא שבעי רצון מסעיפי ההסכם המקפיאים כל חקיקה שאינה קשורה בקורונה ולא מהקפאת מינוי בכירים. בעניין החקיקה השופט נעם סולברג אמר באופן ברור: "אנו לא מתערבים בהליכי חקיקה. יש יעוץ משפטי תהיה יצירה מוגמרת יהיה אפשר לבקר אותה".
הנשיאה חיות הפנתה שאלה אל הנציגים: "יש תקופה שהגדרתם שהממשלה תכהן כממשלת חירום אבל לא הגדרתם מהי תקופת חירום שמחייבת ממשלת חירום. מדוע לא הגדרתם זאת"? אליה ענה חביליו ואמר כי התקופה מוגדרת לתקופה של חצי שנה, עד חלוף משבר הקורונה.
המשנה לנשיאה השופט חנן מלצר המשיך בקו השאלות "זה לא רק מינוח ציבורי. יש מהות לתקופת החירום למשל שהכנסת לא תוכל לעשות שום חקיקה. גם קבעתם שמותר להאריך את תקופת החירום ולכן הזמני הוא בעצם קבוע".
והשופטת ענת ברום הוסיפה: "המושגים הם נזילים. על פי נוסח ההוראה בהסכם זה יכול להמשך כל תקופת כהונת הכנסת המצב הזה. זה שיש קורונה כרגע ויכול להיות שהנגיף יהיה בעתיד זה לא אומר שכל התקופה יהיה אפשר להגדיר אותה תקופת חירום. העניין הזה דורש הגדרה יותר ממוקדת". בהמשך טענה כי "זה לא כתוב. תקופת החירום לא מוגדרת ויכולה להשתרע גם על כל תקופת הכנסת. אולי גם זה צריך תיקון או הבהרה ולא באופן שבעל פה אלא בכתב".
במקביל, נושא מינוי הבכירים בעת החירום גרר תגובות נרחבות במהלך הדיון. השופטת חיות טענה כי איננה מבינה "מה הקשר בין קורונה להקפאת מינויי בכירים?", כשהשופט מזוז חיזק את דבריה ושאל "למה לא צריך למנות מפכ"ל שבוע אחרי שקמה הממשלה. מה זה קשור לצוות, לקורונה או להסכמות?" וביקש הסברים מעו"ד ראבילו, נציגו של ראש הממשלה.
ראבילו הגיב לדברים ואמר: "אם מה שמטריד את העותרים היא לא השורה של העיכוב במינויים אחרת הם לא היו מנסים לבטל את הקמת הממשלה.הגורמים שנמצאים ברשות המבצעת חושבים שצריכים לעשות חושבים במגוון רחב של דברים בלי להתייחס למינוי כזה או אחר".
השופט מני מזוז: "הממשלה אמורה לקום בתוך ימים אחדים ולכן לא היה ניתן לדחות את הדיון למרות שזה לכאורה עוד מוקדם".
עו"ד ראבילו: "אנחנו נמצאים במצב שבו למעשה בתוך הממשלה נמצאים שני הקטבים של הדעות בציבוריות הישראלית. יש להם ביטוי מלא בעבודה הפרלמנטרית. מה שצריך להנחות אותנו הוא תקנון הכנסת ותקדימים כאלה כבר היו בעבר. העיתוי הנכון של ההכרעה מבחינה עקרונית הוא כיום כי אם בימ"ש יתערב לאחר מכן בדברים, הדבר יערער את היציבות".
גם נציג הליכוד עו"ד אבי הלוי התקשה להסביר מדוע יש צורך בהקפאת חקיקה והקפאת מינויי בכירים. הנשיאה חיות אף מסכימה איתו בכך שהביקורת על הסכמים קואליציונים מצומצמת אך מדבריה ניתן לשמוע את התסכול: "זה נכון, לכן ביקשנו להתמקד (בהקפאה והחוקים) אבל אנו לא שומעים תשובות".
נציגת הכנסת, עו"ד אביטל סומפולינסקי אמרה בטיעוניה כי "אין ספק שמדובר בחקיקה חריגה שמבקשת לעשות שינויים משטריים בלוחות זמנים מאוד מהירים. החוק בנוי בצורה כזו שיש הוראות שהם כל כך תפורות למידות של הכנסת הנוכחית שהעבירו אותם להוראת שעה כי הם פחות מתאימות להסדר כללי שמדבר על מה זה ממשלה דו-ראשית".
"אני לא חושבת ששאלת קווי היסוד אמורה להיות שנויה במחלוקת. צריך להניח קווי יסוד. אני שמחה שהצדדים מסכימים עם הדבר הזה. במסגרת כל ההסכמים הקואליציוניים קווי יסוד הם לא מאות עמודים שמונחים על שולחן הכנסת", הוסיפה.
בממשלות רוטציה בשנים עברו היה לפעמים אפס ועדות לאופוזיציה אבל מאז שיש תקנון יש שינוי תפישה בכנסת שיש חובה סטוטורית למצוא לפחות ועדה אחת חשובה (לאופוזיציה י.א). התקנון קובע ייצוג בוועדות עצמן. זה לא חובה שחייבים לעמוד יותר מ-3 או 4 (ועדות י.א). ההסכם אולי חריג שהוא מתייחס שמית לחבר כנסת כזה או אחר אבל ההתייחסות לקואליציה או אופוזיציה זה בהחלט דברים שראיתי בעבר. הקושי הוא שאין נציג של האופוזיציה".
נציג היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ענר הלמן אמר כי מרבית הדברים בעתירות הם מוקדמים מידי ובית המשפט לא צריך לדון בהם. בית המשפט צריך לדעתו לדון בסוגייה משטרית כמו הפרדה בין ממשלה לכנסת וסוגית המינויים. "אני מתייחס לסעיף שאומר שלא תתקיים חקיקה למעט נושא הקשור בקורונה. הסוגיה האם חבר הכנסת בנימין נתניהו יכול להרכיב ממשלה צריכה להיות מוכרעת עכשיו, אבל ההסכם הקואלציוני לא צריך להיות מוכרע עכשיו".
בתוך כך, לפני פתיחת הדיון אמר ח"כ עופר שלח מ'יש עתיד-תל"ם': "בפני בית המשפט עומדת החלטה קריטית, האם הוא נותן לשני אנשי שתופרים חוקי יסוד כדי לחסות על העובדה שהם לא מאמינים אחד לשני בשאלות הכי בסיסיות. האם הוא נותן להם לעוות את כל המבנה המשטרי של מדינת ישראל, רק כדי שזה יזכה בחסינות והשני יזכה בהבטחה ריקה על רוטציה".
סוגייה נוספת וחשובה לא פחות אשר העלה הלמן היא מינוי הבכירים ועמדת היועמ"ש בנושא: "בנושא מינוי הממשלה אם קיים צורך למיון ההסכם לא יכול לגבור עליו. זה המשפט המנהלי הבסיסי של המינויים ואי אפשר לגבור על כך בהסכם קואליציוני". מדבריו ניתן להבין כי לעמדתו לא ניתן לאשר את עיכוב המינויים הבכירים וממלא המקום.
"ממתי בית משפט מתערב בהליך חקיקה תוך כדי שהוא קורה?"
עו"ד הולץ-לכנר שמייצגת את 123 אנשי ההייטק, אקדמיה וביטחון טענה: "אם הקורונה היא המהות של הריצה הזו אנו רואים שהם קבעו בהסכם שהיה ותהיה מניעה לכהונתם הרי שההסכם לא פוקע אלא הולכים לבחירות רביעיות. זה אינטרס שיש קורונה ללכת לבחירות אם בית המשפט"
שופטי בג"ץ שבו והסבירו במשך 40 דקות לעו"ד הולץ-לכנר, כי בית המשפט לא יתערב בהליכי חקיקה לפני שהם הסתיימו. הנשיאה חיות: "ממתי בית משפט מתערב בחקיקה תוך כדי שהוא קורה?" השופט מזוז חידד את הדבר באומרו: "גברתי נותנת לנו נאומים שאין בהם לבין ביקורת שיפוטית דבר. אלו טענות מוקדמות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו