הסכום הכספי שממשלת ישראל הוציאה מתקציבה לצורך שלוש מערכות בחירות מאז נובמבר 2018 עומד על 2.4 מיליארד שקלים.
תקציב ועדת הבחירות לכנסת ה־23, זינק ב-42 אחוזים תוך שנה. בחודש פברואר אישרה ועדת הבחירות המרכזית את הגדלת התקציב ב־66 מיליון שקל לסכום של 402 מיליון שקל. ובשבוע שעבר אישרה ועדת הכספים את הבקשה.
כזכור, בכנסת ה־22 עמד התקציב שעמד לרשותה שוועדת הבחירות על 329 מיליון שקלים ובסופו של ההליך הוא תפח ל־336 מיליון שקלים, בזמן שתקציב ועדת הבחירות לכנסת ה־21 עמד על 283 מיליון שקל.
עוד בנושא:
בחירות 2020 - כל הסקרים, הניתוחים והפרשנויות
הסקר האחרון לפני הבחירות: שוויון בין הליכוד לכחול לבן, גוש הימין מוביל במנדט
המיסטיקנים חוזים: אלה תוצאות הבחירות
נתניהו פועל להגדיל את המשותפת | דעה
צילום: אורן בן חקון
בנוסף, המעסיקים במשק הוציאו כ-7.5 מיליארד שקלים בתשלומי שכר לעובדים שנעדרו מהעבודה בשלושת ימי השבתון - תשלומי שכר שיצאו מכיסי המעסיקים, ועל חשבונם, על עבודה ותוצרת שלא קיבלו. זאת ועוד, מדובר גם באובדן תוצר בסכום כולל של תשעה מיליארד שקלים, שלושה מיליארד שקלים לסבב בחירות אחד.
מחיר הדמוקרטיה יאמיר לסכום כולל של 3.2 מיליארד שקלים מימון מפלגות ותקציב וכדת בחירות מרכזית. ותשלומי מעסיקים יאמירו ל-10 מיליארד שקלים תשלומי שכר. אובדן התוצר יסתכם ב-12 מיליארד שקלים, קרוב לאובדן תוצר שצפוי למשק מהתפשטות הקורונה.
ועל הדרך, בין מועד א׳ למועד ג׳ כול המפלגות הגדילו את יחידת המימון לח״כ מ-1.37 מיליון שקלים במועד א׳ לכנסת ה-21, ל-1.84 מיליון שקלים לח״כ במועד ג׳ לכנסת ה-23.
