לפני שבוע הגיע רופא בכיר, תושב אילת, לקבל טיפול באחת מקופות החולים בעיר. לדבריו, הוא היה עד למקרה קשה: למרות שאחד החולים התנשם בכבדות ונראה במצב מסכן חיים, הוא ביקש מצוות המרפאה לא להעביר אותו לבית החולים יוספטל הסמוך, אלא לשדה התעופה, לטיסה שעמדה לצאת לתל אביב.
"לצערי, זה המצב פעמים רבות", אומר הרופא. "חולים מעדיפים להיטלטל בטיסה מאשר להגיע ליוספטל, גם במקרים דחופים. בבית החולים יש בעיה גדולה מאוד, כי חסרים להם רופאים מומחים בהרבה מאוד תחומים.
"שלחתי ליוספטל מטופלים שלי, עם בעיות בתחומי רפואת עור או עיניים, והטיפול שהם קיבלו היה ממש נחות ביחס לטיפול שהיו מקבלים בכל חדר מיון במרכז הארץ. פספסו שם אבחנות על ימין ועל שמאל. כרופא, אני מרגיש שאני לא יכול לסמוך עליהם מספיק. אולי הם עושים את הכי טוב שהם יכולים, אבל זה לא מספיק, ולעיתים זה עלול להיות ממש מסוכן".
לפני כחודשיים נזקקה תושבת אילת בשנות השבעים לחייה לבדיקה מיוחדת במעבדה, עקב חשד לדלקת חמורה בדרכי העיכול. בקופת חולים לאומית, שבה היא חברה, הפנו אותה לבצע את הבדיקה בבית החולים שיבא בתל השומר, מאחר שיוספטל שייך לקופת חולים כללית, וללאומית אין הסדר בדיקות איתו. האישה טסה לתל אביב ובחזרה על חשבון הקופה, ובדיקה שהיתה אמורה להסתיים בתוך דקות ספורות התארכה לכדי יום שלם, והיתה כרוכה בהוצאות רבות.
מקרים כאלה אינם נדירים. הם ממחישים את המחדל המתמשך במוסדות הרפואה באילת ובערבה, שמביא למחסור בשירותים חיוניים - ברופאים מומחים, במעבדות ובציוד רפואי. חלק מהשירותים כלל אינם ניתנים באילת, וחלקם ניתנים באופן חלקי או בתדירות נמוכה. התוצאה היא שלרוב, השירות והטיפול שמקבלים תושבי אילת והערבה נחותים בהשוואה ליתר אזורי המדינה, מה שמסכן את בריאותם, ובמקרים קיצוניים עלול להוות גם סכנת חיים ממש.
הכניסה לבית החולים יוספטל באילת. רק 65 מיטות אשפוז // צילום: יהודה בן יתח
קצין ששירת עד לפני כשנה באחד מבסיסי צה"ל בנגב אומר ל"שישבת" כי "אצל החיילים והקצינים רווחה התפיסה שצריך להימנע ככל האפשר מלהגיע ליוספטל, כי לא ייצא מזה יותר מדי. הכי זכור לי המקרה של צוער בקורס קצינים, שפונה ליוספטל אחרי שנפל מגובה לפני כשנה. ליוויתי אותו לשם.
"הושיבו אותו במיון במשך שעות, ובסוף הוא שוחרר לבסיס בלי שום טיפול והצטווה לחזור אם הכאבים יוחמרו. אחרי שהוא לא תפקד, שלחו אותו לאיכילוב בתל אביב, שם התגלה שהוא סובל מסדק בעמוד השדרה ומדימום פנימי בכליות. הוא היה מאושפז שם במשך שבועיים".
הליקויים הקשים במערכת הבריאות באילת ובערבה נחשפים במלואם בדו"ח מיוחד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לבקשת ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, אחרי ביקור שערך בעיר הדרומית בתחילת השנה - וממנו חזר, לדבריו, עם רשמים קשים.
הדו"ח, שנחשף כאן לראשונה, מוגש בימים אלה לכנסת ומאשש את ממצאי תחקיר "שישבת" מאפריל 2012, שבו נחשפו כשלים ומחדלים קשים בתפקוד השוטף של בית החולים יוספטל, שנמצא בבעלות ובאחריות של קופת חולים כללית.
כפי שעולה מהדו"ח, המסתמך גם על נתוני משרד הבריאות, ההמתנה לתורים לרופאים מומחים באילת היא מהארוכות בארץ. בחלק ניכר מתחומי הרפואה נאלצים תושבי אילת לטוס למרכז הארץ כדי להיבדק אצל רופא מומחה. במסמך פנימי של משרד הבריאות, שמצוטט בדו"ח, מזהיר בכיר במשרד כי "מצב שירותי הרפואה באילת אינו מניח את הדעת, וההערכה היא שאנו ניצבים בפני ירידה נוספת ברמת השירות, לצד עליית ההוצאה על שירותי רפואת חירום ושגרה על ידי בית החולים וקופות החולים".
על פי דו"ח פנימי של משרד הבריאות מיוני 2018, בעיית כוח האדם הרפואי באילת כבר "פוגעת ביכולת לספק רפואת חירום לתושבי העיר ולאורחיה, וכן משפיעה לרעה על תושבי העיר. כך, למשל, שיעורי הסוכרת בעיר גבוהים לעומת האוכלוסייה הכללית בארץ, ושיעור הסובלים משבץ מוחי המקבלים את הטיפול הרפואי המתאים, נמוך הרבה יותר משיעורם באזורים אחרים".
בכיר באחת מקופות החולים אמר לנו השבוע כי "באילת קיים מחסור קשה ברופאים, באחיות וברוקחים, שהוא חמור מבכל מקום אחר בארץ. יש כאן בית חולים אחד, שהמנהל שלו אחראי גם למרחב אילת של קופת חולים כללית, ובית החולים משמש אמצעי שיווקי של הקופה.
"יש בעיר בעיה קשה של חוסר תיאום בין קופות החולים ובקרה רופפת של משרד הבריאות, שלא מצליח להשתלט על הקופות, ובעיקר על הכללית. הנפגעים הם התושבים, שלא מקבלים את השירות הרפואי שמקבלים רוב אזרחי המדינה".
40 אלף מטופלים בשנה
אילת מרוחקת כ־321 ק"מ מגבול מחוז תל אביב וכ־230 ק"מ מבאר שבע - מיקום שמדרג אותה כאחת הרשויות המקומיות הפריפריאליות ביותר בישראל. בית החולים יוספטל, שהוקם ב־1968, משרת את 60 אלף תושבי העיר וגם את החיילים המשרתים בבסיסי צה"ל באזור, תושבי 12 הקיבוצים והמושבים בערבה, עובדי המתקנים הלוגיסטיים השונים (נמל אילת, שדה התעופה ומתקני הדלק), ואת התיירים המגיעים לעיר ולסיני. על פי נתוני משרד הבריאות, מגיעים לאילת בכל שנה יותר מ־2.2 מיליון ישראלים וכ־165 אלף תיירים מחו"ל. בעיר מתגוררים גם כ־3,000 עובדים שאינם אזרחי ישראל.
ביוספטל, שאמור לתת מענה לצורכי הבריאות של כל אלה, יש רק 65 מיטות אשפוז - מה שהופך אותו לבית החולים הקטן ביותר בארץ. אין בו כלל - וגם לא בעיר כולה - מיטות לאשפוז פסיכיאטרי, מיטות לאשפוז גריאטרי, מיטות לאשפוז לצורך שיקום ומיטות לאשפוז יום, לצורך טיפול שלא מצריך לינה.
בבית החולים עובדים כ־40 רופאים, מהם כ־15 כלליים, שאינם מומחים בתחום רפואי ספציפי. חדר המיון של בית החולים מטפל ביותר מ־40 אלף בני אדם בשנה, כ־90 אחוזים מהם אינם מתאשפזים בו. ברוב המקרים, הפצועים והחולים הקשים מוסעים או מוטסים לבית החולים סורוקה או לבתי חולים במרכז הארץ.
ביוספטל מתבצעות כ־900 לידות בשנה. אין בו חדר מיון מיוחד לילדים, אין פגייה ואין מחלקת טיפול נמרץ לתינוקות (יילודים), אלא רק שתי עמדות מאובזרות, המיועדות לייצוב מצב הפגים מייד עם לידתם, ולהכנתם להעברה באמבולנסים לבתי חולים אחרים - סורוקה בבאר שבע, שניידר בפתח תקווה וקפלן ברחובות.
מרפאות החוץ פועלות בדרך כלל פעם בחודש. מרפאות אלה כוללות נוירולוגיה, אנדוקרינולוגיה, ריאות וגסטרו. לכך יש להוסיף את מרפאת נפרולוגיה כללית, הפתוחה רק יומיים בחודש, ומרפאת ריאות כללית, הפתוחה שלושה ימים בחודשיים.
בוריס יאמפולסקי. "לתושבים באילת אין ביטחון רפואי, וזה מאוד מטריד אותנו. זה עולה לנו בבריאות ובחיים" // צילום: יהודה בן יתח
על פי הדו"ח, הנהלת בית החולים עצמה מודעת לכך שלפחות חלק מהשירותים הניתנים במרפאות החוץ של בית החולים רחוקים מהסטנדרט המקובל: השירות הקרדיולוגי שניתן הוא בעיקר מרפאתי, ונשען על רופא גמלאי, שמגיע ממרכז הארץ בכל שבוע, למשך יומיים; השירות הגסטרואנטרולוגי ניתן פעם־פעמיים בשבוע, במסגרת סבב רופאים מבתי חולים אחרים בארץ; והשירות הנפרולוגי ניתן על ידי צוות המכון הנפרולוגי של בית חולים השרון בפתח תקווה. עיקר הפעילות בו נעשית על ידי אחיות, בפיקוח טלפוני או אינטרנטי של רופאים.
מהדו"ח עולה כי שלוש קופות החולים שאינן הבעלים של יוספטל - מכבי, מאוחדת ולאומית - הצביעו על שירותים חיוניים ובסיסיים שחסרים בבית החולים ובאילת כולה: מחסור בשירותי נוירולוגיה, אונקולוגיה, ראומטולוגיה, המטולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרו וקרדיולוגיית ילדים.
אנשי קופת חולים לאומית קבלו על כך כי אין מענה מספק בתחומי הנוירולוגיה, העור, צנתורי הלב, האונקולוגיה והשיקום; כי המרפאה להיריון בסיכון ביוספטל אינה נותנת מענה הולם; וכי הזמינות של שירותי האלרגולוגיה והגריאטריה נמוכה. שירותי הפגייה ניתנים בזמינות "נמוכה מאוד", ושירותי המעבדה אינם ניתנים לחברי קופות חולים אחרות מלבד כללית.
"עלול לגרום מקרי מוות"
במשרד הבריאות ובבית החולים עצמו מדווחים על קושי בגיוס כוח אדם לשירותי הבריאות באילת, הנובע, בין השאר, מריחוקה של העיר ומקשיי תעסוקה והתאמת מסגרות חינוכיות למשפחות הסגל הרפואי. קושי נוסף טמון באופק הקידום המקצועי והאקדמי המוגבל לרופאים בעיר, ובהיעדר הזדמנויות לפרקטיקה פרטית משמעותית. כל אלה גורמים לכך שקופת חולים כללית אינה מצליחה לאייש ביוספטל תקנים של רופאים במחלת היילודים, במרפאת העור ובמכון הנפרולוגי.
בבית החולים גם אין כמעט התמחות רופאים. עד ספטמבר 2018, למשל, הגיע ליוספטל רק רופא מתמחה אחד, מתוך כ־1,056 מתמחים שנרשמו להתמחות בכל הארץ. בעשור שבין 2007 ל־2018 עבדו בבית החולים 25 רופאים מתמחים בלבד. משרד הבריאות לא השיב לשאלתם של מחברי דו"ח הכנסת מהם הצעדים שנוקט המשרד להגדלת מספר המתמחים.
כבר ב־2013 התריע מבקר המדינה כי "במחלקות האשפוז ובחדרי הניתוח ביוספטל לא מופעל סגל רפואי תורן, כמקובל בבתי החולים הכלליים, והרופאים משמשים כוננים (רופאים מומחים שנמצאים מחוץ לבית החולים, אך אמורים לענות באופן מיידי לקריאה מבית החולים אחרי שעות הפעילות הרגילות; ר"ר). להתנהלות כזאת יכולות להיות השלכות על איכות הטיפול הניתן בבית החולים".
באפריל 2018 ציין בפנינו ד"ר אייל ליבוביץ', יו"ר ועד רופאי כללית באילת, כי "לנוכח המחסור בכוח אדם רפואי בבית החולים, הרופאים נאלצים לעשות כוננויות רבות, ומנתחים נאלצים לעבוד גם ביום מנוחה שלאחר תורנות. היעדרות של מי מאנשי הסגל הרפואי מכבידה עוד יותר את העומס על הרופאים, עד כדי חוסר יכולת לתת מענה".
רופאים בכירים שעימם שוחחנו מתריעים כי "דרך העבודה הזו עלולה לגרום לפגיעות קשות בחולים, ואף להביא למותם".
בקופת חולים כללית אמרו למחברי דו"ח הכנסת כי הם פועלים להביא לאילת רופאים מכל התחומים, אבל הדבר הופך לקשה מעת לעת, לנוכח התחרות על רופאים מול אפשרויות התעסוקה המגוונות במרכז הארץ ובצפונה. הן בכללית והן במשרד הבריאות צופים שהעתקת שדה התעופה של אילת מהעיר עצמה לנמל התעופה רמון תאריך את משך זמן ההגעה לעיר, מה שעלול, לדברי הקופה, לצמצם את מספר הרופאים המוכנים להגיע לעיר ולהגדיל את הוצאות הקופה בגין שכרם.
כשלים חמורים ומסכני חיים התגלו גם בבקרה שערך משרד הבריאות בבית החולים, שתוצאותיה הועברו אליו בינואר 2017. מתברר כי בחדרי הניתוח, המשמשים ל־2,500 ניתוחים בשנה, יש "בעיית תשתיות המסכנת את בטיחות החולים. דלתות חדרי הניתוח לא נסגרות באופן הרמטי, אין הפרדה בין 'אזור מלוכלך' ל'אזור נקי', ואין פתח נפרד להוצאת חומרים מזוהמים מהחדרים". משמעות הכשלים היא סיכון גבוה של המנותחים ללקות בזיהומים.
עוד התגלה כי "חדר ההתאוששות" אחרי ניתוחים הוא למעשה חדר מאולתר ולא תקין, וכי באחד מחדרי הניתוח מבוצעות פעולות רפואיות המנוגדות להוראות למניעת זיהומים - "התשתיות ישנות, המקום צפוף מאוד ועמוס בציוד". עוד התגלה כי אין מספיק מיטות להתאוששות, ואין מספיק אחיות שישגיחו על החולים.
הבקרה העלתה שבסמוך לחדר הלידה נמצא חדר שבו מבוצעות פעולות גינקולוגיות וגרידות, אולם גם חדר זה "אינו עומד בשום סטנדרט לביצוע פעולות פולשניות. קיימים בו חלונות הניתנים לפתיחה, קירותיו אינם ניתנים לרחיצה, ודלתותיו אינן אטומות. גם בחדר זה התשתיות ישנות, ואין דלתות המגבילות את הכניסה של עוברים ושבים. בסמוך לחדר אין חדר התאוששות, וההשגחה על המטופלות נעשית בחדר הניתוח עצמו, ללא תיעוד מתאים, וזאת בניגוד לדרישות משרד הבריאות".
"חוסר בטיפול בקשישים"
56 אחוזים מתושבי אילת מבוטחים בקופת חולים כללית. 32.8 אחוזים מבוטחים במכבי, 6.9 אחוזים בלאומית ו־4.3 אחוזים - במאוחדת. אלא ששירותי הבריאות בקהילה נשענים במידה ניכרת על בית החולים יוספטל, וכמעט מחצית משירותי הייעוץ הרפואי ניתנים במסגרתו.
שאר שירותי הייעוץ ניתנים בקהילה על ידי ארבע הקופות, שמביאות לאילת רופאים מומחים, לפי יכולתן. אבל בביקורות שערך משרד הבריאות בעיר בשנים האחרונות התגלו תורים ארוכים מאוד, באופן יחסי למרכז הארץ, לרופאי משפחה, נשים, כירורגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה וילדים.
פער התגלה גם בשירותים הפרא־רפואיים, כמו ריפוי בעיסוק, טיפול באוטיזם, רוקחות ופסיכולוגיה. תורים ארוכים נצפו בשירותי בדיקות תפקודי ריאות למבוגרים ולילדים, ובקולונוסקופייה ואנדוסקופייה במבוגרים. "באילת לא קיים מערך של טיפולי בית לקשישים, והמערך הגריאטרי לוקה בחסר, וכן קיימים פערים בשירותי הפסיכולוגיה, הרוקחות, הריפוי בעיסוק והשיקום", נכתב בדו"ח.
הקופות לא תמיד מצליחות (או מוכנות) לשלם כדי לספק שירותים רפואיים איכותיים וזמינים. מהדיווח של קופת חולים מאוחדת, למשל, עולה כי היא מתקשה לאייש את משרות הרופאים באופן הולם במקצועות פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, דיאטה וקלינאות תקשורת, וכי היא מטיסה את מבוטחיה למרכזים רפואיים אחרים כדי לתת להם שירות בתחומי אונקולוגיה, אורולוגיה, אורתופדיית מומחה (ברך, עמוד השדרה וכתף), אלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, כירורגיית כלי דם/פה ולסת, בריאטריה (ניתוחי קיצור קיבה) ופלסטיקה, טיפול בכאב, רפואת עיניים, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה ותת־התמחויות נוספות. בשנת 2017 נאלצה הקופה להטיס למרכז תשעה חולי סרטן לטיפולים, בעלות של 7.5 מיליון שקלים.
ח"כ אלי אלאלוף // צילום: דודי ועקנין
קופת חולים מכבי מדווחת כי אינה נותנת שירות בתחומי הנוירולוגיה והעור במרפאות החוץ של יוספטל, וכי חסר לה מוקד ערב ולילה. במכבי אומרים שכדי להתמודד עם הקושי בגיוס כוח אדם לאילת משויך מרחב אילת למחוז מרכז של הקופה - מה שמקל על מבוטחיה הזקוקים להטסות למרכז, ועל רופאי הקופה הנדרשים להגיע לאילת.
בקופת חולים לאומית מטיסים את מבוטחיהם למרכזים רפואיים במרכז לצורך קבלת שירות בתחומים הבאים: גסטרו, כירורגיית כלי דם, המטולוגיה, אנדוקרינולוגיה, נוירולוגיית ילדים, קרדיולוגיה, אונקולוגיה, פוריות, כאב וראומטולוגיה. הקופה מוציאה על הטסת מבוטחיה לטיפולים במרכז כ־800 אלף שקלים בשנה, נוסף על 25 אלף שקלים על הטסה של בדיקות מעבדה של חברי הקופה.
"צריכים חשבון נפש"
בוריס יאמפולסקי (42), תושב אילת זה 19 שנים, מכיר מקרוב את בעיות הבריאות בעיר. יאמפולסקי הוא פעיל חברתי מוכר באילת, ורעייתו, טטיאנה, עובדת כאחות מיילדת בבית החולים יוספטל. לדבריו, אחת הבעיות המרכזיות באילת היא "תחרות מאוד לא בריאה בין קופות החולים, שגורמת לתורים ארוכים של חודשים רבים לרופאים, ומקצועות רפואיים שלא קיימים בחלק מקופות החולים באילת.
"לעיתים חולה בקופה אחת יכול לראות רופא מומחה באילת, וחולה בקופה אחרת שיש לו אותה הבעיה ייאלץ לטוס למרכז הארץ כדי לפגוש רופא עם אותה מומחיות. יש גם מקרים של אפליה ממשית בין הקופות לגבי התורים לרופאים. באילת אין בכלל שירותי סיעוד, גריאטריה ושיקום. זה לא מתקבל על הדעת".
יאמפולסקי מביא לדוגמה את בתו איריס, רקדנית בלט בת 17 וחצי, שלפני כשנה נפגעה בידיה וברגליה מרכב כשחצתה את הכביש ב־22:00. "היא פונתה ליוספטל באמבולנס, אבל לא היה בחדר המיון שום רופא אורתופד, אפילו לא רופא מתמחה באורתופדיה, שיבדוק אותה. צלצלו לאורתופד, והוא רק נתן הנחיות טלפוניות לרופאים במיון, שהיו סטאז'רים ברפואה. אין דבר כזה בשום חדר מיון אחר בישראל.
"באילת אין ביטחון רפואי, וזה מאוד מטריד אותנו. זה עולה לנו בבריאות ובחיים שלנו. עד עכשיו התרגלנו שאנחנו מקבלים שירותי בריאות חלקיים ובינוניים מאוד, והסגירה המתוכננת של שדה התעופה דב בתל אביב רק תפגע עוד יותר בבריאות שלנו.
"בשנים האחרונות גוברת סוף־סוף המודעות של התושבים לכך שמגיעה לנו מערכת בריאות שתהיה לא פחות טובה מאשר במרכז הארץ. לא נקבל את זה שכרגע אנחנו אזרחים סוג ב', ולא נפסיק את המאבק שלנו, כי הוא ממש לחיים או למוות".
במשרד הבריאות אומרים שהטסת חולים לטיפולים במרכז הארץ "פוגעת בהמשכיות הטיפול ומורידה מאיכות השירותים העומדים לרשות תושבי אילת. בנוסף, היא אינה נותנת מענה לליווי בני משפחה ולשהות ממושכת לצורך קבלת שירותים מורכבים באזור המרכז, שכן אין כיום סעיף בסל הבריאות המאפשר מימון מעטפת על ידי הקופה".
מדו"ח הכנסת עולה כי כבר ביוני השנה הגישה חטיבת הרגולציה במשרד הבריאות למנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, הצעה לקידום הרפואה באילת שבה נקבע כי "המשך פעילות קופות החולים במתכונת הנוכחית לא יביא לשיפור השירות באילת. על כן, גם אם יוקצו משאבים נוספים לצורך שיפור המענה הרפואי בעיר, ככל שהדבר ייעשה מבלי לשנות את אופן פעילות הקופות בעיר, המהלך לא צפוי להוביל לשינוי".
בין היתר, מוצעים במתווה הצעדים הבאים: חיזוק בית החולים כמרכז לרפואה דחופה ולרפואה מקצועית; שינוי המבנה של שירותי הרפואה המקצועית הניתנת בקופות, כך שבמקום תחרות יתקיים שיתוף בכוח האדם שיועסק על ידי יוספטל; יצירת תמריצים מיוחדים למשיכת רופאים לאילת; ומתן מענה למעטפת של חיי הרופאים באילת. ההצעה לא כוללת אומדן תקציבי של המהלכים הללו, שברור שעלותם גבוהה.
פלורה קוך־דבידוביץ', מחברת דו"ח הכנסת, מציינת שהבעיות המאפיינות את שירותי הבריאות באילת ובסביבתה ידועות זה תקופה ארוכה. "בין השאר מצאנו דו"ח שהוגש למשרד הבריאות בנושא כבר ב־2003, ושעסק במצבו הכספי של בית החולים ובקשיים שעימם הוא מתמודד. חלק נכבד מהפתרונות המוצעים במתווה משרד הבריאות מיוני 2018 הועלו בעבר על ידי גורמים שונים, למשל מבקר המדינה ב־2013. נראה כי הגורמים השונים מסכימים על הצורך לפעול לשינוי המצב, אבל עולה השאלה כיצד, ובתוך כמה זמן".
מנכ"ל הכנסת, אלברט סחרוביץ, אומר כי "תכלית הדו"ח היא להציג את מכלול הנתונים המקיף שיש בידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת באופן מהימן, איכותי ובלתי תלוי. מבחנו של מחקר זה יהיה ביכולתו להוות תשתית מקצועית להובלת שינוי בידי המחוקקים וקובעי המדיניות במשרד הבריאות, ובכלל מערכת הבריאות בארץ".
הדו"ח המיוחד נערך, כאמור, לבקשת יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שסייר בעיר בינואר השנה ופגש, לדבריו, "קשישים שפשוט מפחדים להיות חולים. אנשים בגילי נתנו לי להרגיש שהם מוזנחים, שחסר להם ביטחון בריאותי מסודר, ושהם לא מוצאים את השירותים בזמן, באיכות ובתדירות הנדרשים.
"לא ייתכן ששירותי בריאות בסיסיים, דוגמת אשפוז גריאטרי או שיקומי, לא יהיו קיימים עבורם באילת. לא הגיוני שתושבי העיר, כולל ילדים ונכים, נאלצים לטוס למרכז עקב היעדר חמור של זמינות תורים, כדי לקבל שירותי בריאות שאמורים להינתן בכל עיר.
"אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש, וגם הקופות ומערכות הבריאות השונות. אילת זקוקה למערכת בריאות שונה. העיר רחוקה מהמרכז במושגים ישראליים, אבל ברוב המדינות המפותחות אלה לא מרחקים שמצדיקים מערכת בריאות לקויה".
אלאלוף מסר כי הגיש הצעת חוק "שקובעת הוראות מיוחדות למתן שירותי בריאות באזורים מיוחדים, שבמסגרתן נקבע כי המדינה תעניק תמיכה כספית להעסקת רופאים באזורים מרוחקים, הסדרים ייחודיים שיעודדו את קופות החולים לשתף פעולה ביניהן בסיפוק שירותים רפואיים, והסדרת הנושא של רפואה מרחוק.
"נפגשתי בנושא עם נציגי משרד הבריאות ומשרד האוצר, והנחיתי אותם להציג לוועדת הבריאות של הכנסת פתרונות מיידים ומקיפים לבעיות שירותי הרפואה באילת, על מנת שהתושבים יקבלו את מלוא הטיפולים המגיעים להם". בינתיים, כידוע, התפזרה הכנסת, כך שפתרונות כאלה, אם בכלל, יידונו רק בכנסת הבאה.
המשוכה: גיוס כוח אדם
בדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בינואר השנה אמר ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, כי "תושבי העיר לא יכולים להיות סוג ד' או ה'. לא עולה על הדעת שלצורך קבלת שירותים של חמש דקות - ולא משנה באיזה ווליום ובאיזו רמה - התושב יצטרך לכתת את רגליו במצב שהוא בלתי אפשרי. יש בני 80 באילת שבשביל טיפול עיניים שנמשך שלוש דקות נאלצים לטוס לבית חולים במרכז הארץ. הם נאלצים לעלות על מטוס, להיגרר משם, לקבל את הטיפול - ולטוס בחזרה".
ד"ר מאיה גרברניק, רופאת לשכת הבריאות באילת, סיפרה על מחסור חמור בעובדים שאמורים לבדוק את נושאי בריאות הציבור ב־50 בתי מלון, 200 בריכות שחייה ומאות מסעדות בעיר.
מנהל בית החולים יוספטל, ד"ר אלדר ברקוביץ, אמר בדיון כי "החלק הקשה הוא שאנחנו לא מצליחים לעבור את המשוכה של גיוס כוח אדם רפואי. החוסרים שלנו גדולים מאוד, ואני מתכוון לרופאים, רוקחים, סיעוד, פיזיותרפיה, מעבדה, עבודה סוציאלית וריפוי בעיסוק.
"אני חייב לומר שהרופאים ועובדי מערכת הבריאות באילת מחויבים מאוד לתפקידם, 24/7, להבדיל ממקומות אחרים בארץ, שם אנשים מסיימים את עבודתם במערכת הציבורית, ובשעה כזאת או אחרת מדלגים למערכת הפרטית וממשיכים לעשות לביתם. אצלנו האפשרות הזאת לא קיימת".
מנכ"ל הכנסת, סחרוביץ // צילום: דוברות הכנסת
ד"ר ברקוביץ התריע בפני הוועדה שבאילת "הסיפור מאוד־מאוד קטן, אבל קריטי. כשאני אומר שחסרים לי שני מומחים ברפואת נשים כדי לתת את השירות בבית החולים ובקהילה, זה אומר שאלה שניים מתוך חמישה רופאים שמטפלים בתחום הזה בבית החולים - 40 אחוזים מהצוות. תארו לכם ש־40 אחוזים מרופאי שיבא בתל השומר לא היו נמצאים, איך הם היו יכולים לתת שירות?"
ברקוביץ התייחס לביקורת שהעלו גורמים במשרד הבריאות נגדו ונגד קופת חולים כללית, שלפיה הוא מנהל במקביל גם את בית החולים וגם את מרחב אילת בקופה, ואחראי לשירות שניתן במרפאות הקופה באילת - מבלי שיש לו סגנים, כמקובל במקומות אחרים. "לא תפקידו של משרד הבריאות להכתיב איך תיראה השדרה הניהולית בכללית", אמר.
ח"כ אלאלוף השיב לברקוביץ במילים נוקבות. "אתה טועה בתפיסת העולם שלך", אמר, "למשרד הבריאות יש זכות להסתכל על כל שרשרת השירותים בתוך הקופות. הוא מתקצב אותן בסכומים אדירים".
ranr@israelhayom.co.il"משרד הבריאות: "בכל מקרה לא יהיה אפשר לספק את כל שירותי הרפואה הנדרשים באילת
ממשרד הבריאות נמסר: "המשרד מודע לקשיים באספקת שירותי בריאות באילת ופועל לייצר פתרון, תוך התחשבות בכלל המאפיינים הייחודיים של העיר המרוחקת, על תושביה ומיליוני התיירים שמבקרים בה. המשרד פועל מול קופת חולים כללית להקמת מנחת חדש באילת, מתוך הבנה כי בכל תרחיש שיהיה לא יהיה אפשר לספק את כלל השירותים הרפואיים הנדרשים בעיר. המשרד פיתח תשתית לשירותי טֶלֶמדיסין (ייעוץ טלפוני) בהשקעה של עשרות אלפי שקלים, שאמורה לאפשר שירות רפואי מרחוק.
"באוגוסט האחרון אישר מנכ"ל משרד הבריאות מתווה לשיפור שירותי הבריאות באילת, שעיקריו חיזוק בית החולים כמרכז הרפואי המספק שירותים לתושבי אילת ומבקריה; שינוי מבנה השירותים בקופות, כך שבמקום תחרות יתקיים שיתוף בכוח האדם שיועסק על ידי יוספטל; והקצאת תמריצים מיוחדים לרופאים באילת, העולים על מענקי הפריפריה שניתנים לרופאי משפחה באילת כבר היום.
"ריכוז השירותים תחת קורת הגג של יוספטל יאפשר אספקת שירותים שוויונית ומיצוי של פוטנציאל כוח האדם הרפואי על ידי כלל הקופות. לצורך כך הוצע שבית החולים ינוהל בשיתוף של כלל קופות החולים, בחלוקה לפי קפיטציה (מספר החברים היחסי בכל קופה).
"הממונה על השכר באוצר גיבש מתווה הנוגע לתמרוץ אנשי מקצועות הבריאות באילת, והמתווה מקובל על משרד הבריאות. יישום המתווה תלוי בנכונות מנכ"לי קופות החולים להיכנס לשותפות. היציאה לפעולה נדחתה עקב חילופי מנכ"לים בכללית, ועם כניסת המנכ"ל החדש נראה כי הוא מתנגד למהלך.
"נכון להיום, משרד הבריאות ומשרד האוצר מעמידים מענקי פריפריה בהיקף 500 אלף שקלים לחמש שנים לרופאים העומדים בקריטריונים, ובהם רופאים באילת. בנוסף, מועברת בכל שנה תמיכה של 54-70 מיליון שקלים לכיסוי הגירעון של בית החולים יוספטל".
מקופת חולים כללית נמסר: "הקופה נרתמה לפני שנים למשימה לאומית והקימה באילת מערך שירותי בריאות כוללני לרווחת כלל תושבי העיר, אורחיה ותושבי חבל אילות. המערך כולל מרפאות קהילה, שמספקות מענה ל־56 אחוזים מאוכלוסיית העיר וחבל אילות, ובית חולים כללי, הנותן מענה לכלל הפונים אליו. אין חולק כי כדי להתגבר על הקושי בהבאת אנשי מקצוע בתחומי הרפואה, חובה על המדינה ליצור מערכת תמרוץ ייחודית לאנשי רפואה, סיעוד ומקצועות הבריאות שמוכנים להעתיק את מרכז חייהם לאילת.
"בשנים האחרונות מקציב משרד הבריאות מענקים למקצועות במצוקה ולאזורי פריפריה. אילת נכללת בהם ללא התחשבות בייחודיות המקום וללא עדיפות על פני אזורים אחרים בישראל. מכאן נובע שרופא שעבר מפריפריה צפונית לאילת לא זכאי למענק כלשהו.
"בנוסף, השנה הוחלט לתת מענקים רק לרופאים שהחלו את עבודתם בפריפריה מתאריך 1 באוגוסט 2018. המשמעות היא שרופא שנקלט לעבודה באילת בתחילת 2018 לא זכאי למענק. מספר המענקים שהוקצה לאילת מוגבל למומחה אחד ולמתמחה אחד, בעוד אנו נדרשים לקלוט בחודשים הקרובים ארבעה רופאים למקצועות קריטיים. נושא כאוב זה הוצג על ידי מנכ"ל הכללית לגורמים הרלוונטיים, על מנת לשנות את המצב. בשנים האחרונות נוספו באילת שירותי רפואה רבים בבית החולים ובקהילה - ובהם היחידה לדימות שד, שבשנה האחרונה נבדקו בה 2,600 נשים, יחידת CT והרחבה של מגוון הניתוחים הדחופים והמתוכננים.
"הכללית לקחה על עצמה באופן ייחודי וחריג אחריות להפעלת שני שירותים לכל תושבי אילת, ללא קשר לשיוכם לקופה זו או אחרת: מכון להתפתחות הילד, שעבר למשכן חדשני, ומרפאה לבריאות הנפש ילדים ומבוגרים, שזכתה למתקן חדש ומרווח בסטנדרטים הגבוהים ביותר. קלטנו לשורות הקופה 14 עובדי משרד הבריאות בתחום זה, כדי לממש את הרפורמה בבריאות הנפש. בחבל אילות מופעלות שתי מרפאות לכלל מבוטחי הקופות - מרפאה אזורית בקיבוץ יטבתה, ומרפאה ביישוב באר אורה, שתיהן בהשקעה כספית גדולה של הכללית.
"בשנתיים האחרונות נקלטו בבית החולים ובקהילה מומחה ברפואת נשים ומיילדות, מומחה בכירורגיה אורולוגית, מומחה בדימות, מומחה בהרדמה, מומחה באורתופדיה, שני רופאי משפחה, מומחה ברפואת נשים ומומחית בהתפתחות הילד. בנוסף הורחבו שירותי הרפואה היועצת בתחומים עור, נוירולוגיה, גסטרואנטרולוגיה וגריאטריה.
"לאורך עשרות שנים תומכת הנהלת הכללית בפיתוח בית החולים יוספטל ומרפאות הקהילה, בהצטיידות, בגיוס כוח אדם מקצועי ואיכותי ובעידוד שיתופי פעולה עם מוסדות הכללית לתמיכה במערכת הבריאות באילת על ידי טֶלֶרפואה וייעוץ בתחומים רחבים. עשרות מיליוני שקלים הושקעו בתשתיות בית החולים ומרפאות הקהילה, בחידוש ובהרחבה של חדר המיון בסטנדרטים המתקדמים ביותר, בחיזוק מבנה בית החולים בפני רעידות אדמה, בחידוש חדרי האשפוז, בהתאמות נגישות לנכים וברכש ציוד רפואי מתקדם בעזרת עמותת ידידי בית החולים.
"הקשר התחבורתי לצפון הארץ נשען כיום בעיקר על טיסות סדירות בין אילת לשדה דב בתל אביב. בשנה הקרובה עתיד שדה התעופה באילת לעבור למשכנו החדש, 20 ק"מ מצפון לעיר, ואילו שדה דב צפוי להיסגר, והחלופה תהיה נתב"ג. המשמעות היא תוספת של כשעה וחצי לכל כיוון בזמן ההגעה מאזור המרכז לעבודה בבית החולים או במרפאות הקהילה.
"הכללית מטיסה לאילת בכל חודש יותר מ־50 רופאים ומטפלים למתן שירות רפואי סדיר, ובהם קרדיולוג, המטולוג, אנדוקרינולוג, אונקולוג, נפרולוג, נוירולוג, פולמונולוג ומקצועות הרפואה. סגירת שדה דב והמעבר לשדה התעופה רמון עלולים להביא לכך שחלק מהרופאים יעזבו את השירות החשוב הזה".
על ממצאי משרד הבריאות בנושא חדרי הניתוח בבית החולים נמסר מכללית: "בבקרת משרד הבריאות בשנת 2017 נדרשנו לכמה שיפורים והתאמות של חדרי הניתוח לסטנדרטים הנדרשים כיום. תוכנית כוללנית אושרה ותוקצבה על ידי הנהלת הקופה ונמצאת בימים אלה בשלבי יישום. יצוין כי חדרי הניתוח ביוספטל מצוידים בציוד רפואי מודרני וחדיש".
מקופת חולים לאומית נמסר: "אנו פועלים רבות כדי לשפר ולקדם את שירותי הבריאות הניתנים בעיר. במרכז הרפואי של הקופה באילת יש שירותי רפואה ראשונית (משפחה וילדים, על ידי רופאים מומחים), רפואה מקצועית (נשים, עיניים, אורתופדיה, עור, כירורגיה, סוכרת, פסיכיאטריה, אא"ג, פלסטיקה, ריאות, אורולוגיה ועוד), שירותי סיעוד ומעבדה נרחבים, שירותי בית מרקחת, שירותי פיזיותרפיה, שירותי התפתחות הילד (ריפוי בעיסוק וריפוי בדיבור), שירותי פסיכולוגיה ושירותי רפואה משלימה.
"שירותים הניתנים לחברי לאומית מחוץ לכותלי המרכז הרפואי: רפואת שיניים, בדיקות אולטרה־סאונד, בדיקות ראייה, התפתחות הילד, בריאות הנפש ומוקד לילה ט.ר.מ. בשנה האחרונה נקלטה רופאת משפחה במשרה מלאה, שהגיעה מחוץ לעיר כדי לתת שירות ללקוחות לאומית באילת; נפתח הסכם עם ספק הנותן בדיקות ראייה לטובת הלקוחות; הוכנסו שירותי פסיכולוגיה; ונפתחו שירותי טלמדיסין בפסיכיאטריה ובסוכרת".
מקופת חולים מאוחדת נמסר: "לנוכח התנאים הייחודיים שבהם פועלת מערכת הרפואה הציבורית באילת, קרא מנכ"ל מאוחדת, זאב וורמברנד, למשרדי הבריאות והאוצר לחשוב מחוץ לקופסה. הריחוק ממרכז הארץ מהווה 'כשל שוק', ולכן על המדינה לאחד באילת את כלל משאבי הרפואה היועצת ולהקים מרכז רב־תחומי אחד לכל הקופות. רק כך יובטח שירות רפואי הולם לתושבי אילת ולאורחים הרבים שנמצאים בעיר, וכך גם ייחסכו מאות אלפי שקלים, שמבוזבזים כיום על הטסת מטופלים ומלוויהם למרכז ועל הטסת רופאים מומחים לאילת.
"אם המדינה אינה מסוגלת להביא לאיחוד יעיל של המשאבים, יש לצמצם את מספר הקופות הפועלות בעיר לשתיים בלבד, לממן את הוצאת הקופות האחרות ולהבטיח שירות רפואי יעיל ומלא לכלל התושבים והאורחים באמצעות שתי הקופות שיישארו. במקרה החריג הזה, השיפור הצפוי בשירות שווה את מחיר הפגיעה בתחרות.
"במרפאת מאוחדת באילת עומדים לרשות המבוטחים שירותי רפואת משפחה וילדים, גינקולוגיה, אורתופדיה, כירורגיה, רפואת תעסוקה, מרפאת סוכרת, פסיכיאטריית ילדים ושירות פסיכולוגי, רפואת עיניים, פיזיותרפיה, דיאטנית, שירות סוציאלי ובית מרקחת.
"לאחרונה שדרגנו את השירות באמצעות שירותי טלרפואה שאנחנו מעניקים בקשר ישיר בין קליניקת רופא המשפחה לבין הרופא המומחה שיושב בקליניקה בבאר שבע. השירות הגביר מאוד את זמינות ונגישות ההיוועצות עם רופאים מומחים, באופן שזוכה להערכה רבה מאוד ולשביעות רצון ניכרת.
"במקביל, ממשיכה מאוחדת להעניק ללקוחותיה באילת שירותי רפואה ואבחון שאנו נאלצים לרכוש בכל שנה בהיקף כספי אדיר של עשרות מיליוני שקלים ממכונים ומספקים אילתיים - כמו בית החולים יוספטל, שבפעילותו מאוחדת תומכת תקציבית בהיקף של כ־63 מיליון שקלים - עלות של כמיליון שקלים לכל מיטה בבית החולים. למרות זאת, מאוחדת נאלצת עדיין להטיס מטופלים רבים מאוד לטיפולים ולבדיקות שאין בנמצא באילת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו