מאות ואולי אלפי אנשים בישראל נוטלים אספירין, ללא מרשם רופא, במחשבה שהוא עשוי למנוע התקף לב או שבץ. אולם מחקר חדש ומקיף שפורסם השבוע מעיד כי עבור חולים בני 55 ומעלה, שנמצאים בסיכון בינוני למחלת לב, אין בנטילת אספירין תועלת של מניעה ראשונית של התקף לב או שבץ. יתרה מזאת, הנטילה אף עלולה לגרום לדימום בדרכי העיכול.
עם זאת, עבור חולים שנמצאים בסיכון גבוה או חולים שעברו התקף לב או שבץ, ההמלצה להמשיך ליטול אספירין נותרה בעינה.
המחקר הקיף 12,646 מטופלים בשבע מדינות. הנבדקים, שכולם היו בסיכון בינוני לפתח התקף לב או שבץ, חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות. קבוצה אחת נטלה מדי יום אספירין והאחרת פלצבו.
במחקר נמצא כי הסיכון לפתח התקף לב או שבץ מוחי בשתי הקבוצות היה דומה: 4.29% ממי שנטלו אספירין סבלו מהתקף לב, משבץ או ממוות מהתקף לב, לעומת 4.48% בקבוצת הביקורת - כך שאספירין לא סייע להפחית סיכון לאירועים קרדיווסקולריים או תמותה. לעומת זאת, הסיכון לפתח דימום במערכת העיכול של הנבדקים בקבוצה שנטלה אספירין היה גבוה פי שניים - 0.97% לעומת 0.46% בקבוצה שנטלה פלצבו.
המחקר התקיים במשך כעשור מ־2007 והמעקב החציוני אחרי המטופלים נמשך חמש שנים ולא נכללו בו חולי סוכרת. המחקר פורסם בכתב העת הרפואי הנחשב "Lancet" והוצג בכנס הקרדיולוגים האירופי במינכן ביום ראשון. "המחקר מוכיח שאין מקום להמליץ על שימוש גורף באספירין לצורך מניעה ראשונית של מחלות לב ושבץ מוחי באנשים בגיל העמידה", ציינו החוקרים.
"אספירין אינו ויטמין ויש מקום לקחת אותו רק באופן סלקטיבי ולאחר המלצה של רופא", אומר פרופ' רן קורונובסקי, נשיא האיגוד הקרדיולוגי וראש מערך הלב בבילינסון, "יש אנשים שמקבלים אספירין על פי מרשם רופא ויש אנשים שלוקחים על דעת עצמם משום שזו תרופה ללא מרשם. זו קריאה לאנשים לא לקחת אספירין על דעת עצמם על סמך מה ששמעו או קראו. עם זאת, עבור אנשים שכבר עברו צנתור או חוו התקף לב - אספירין יעיל במניעת ההתקף הבא".