2016 היתה אמורה לקחת את הקריירה הטלוויזיונית של אלירז שדה צעד נוסף קדימה. חוץ מהחלפתה של יונית לוי במהלך חופשת הלידה שלה, אין כמעט תפקיד או ליהוק שלא עלה על הפרק מבחינתו: החל מהנחיית "האח הגדול" - התוכנית שגילתה אותו - לצד ארז טל, ועד לתיעוד חייו לצד מלכת היופי (מיל') אילנית לוי, במסגרת העונה החדשה והמדוברת של "מחוברים". אבל שני הדברים האלה כבר לא יקרו השנה. במקום זאת, שדה עושה בימים אלה את צעדיו הראשונים בעולם העסקי, בניסיון לתרגם את החיבה לחקלאות ואת האג'נדה החברתית שלו לסיפור הצלחה כלכלי.
בשבועות האחרונים פתחו שדה ושותפיו באשדוד שני סניפים של רשת השיווק החדשה "החקלאי", שמציעה פירות, ירקות, שמנים, מוצרי חלב וביצים ישירות מהחקלאי למדף, וללא פערי תיווך - למעט הקופון שתגזור כמובן הרשת עצמה. את הסניפים עיצב החבר הטוב מושיק גלאמין, במיטב מסורת הדשא הסינתטי, ולפרויקט שותפים גם הפרסומאי אלון יעקבי ורעייתו שירלי יעקבי (בעצמה בת למשפחת חקלאים המגדלים הדרים) וברק אומגה, חקלאי מהערבה שיזם לפני שנה וחצי את "מחאת הפלפלים" (שבמסגרתה נעשה ניסיון לחבר את החקלאים ישירות אל הצרכן).
מופתעים? אתם לא היחידים. בשנה האחרונה הסתובב שדה (33) בין בסטות בשוק לירקנים שכונתיים, חקלאים, שווקים סיטונאיים ורשתות מזון גדולות. הוא שאל וחקר, למד ובדק איך מתנהל תחום מכירות הירקות והפירות בישראל, "וכולם שם הסתכלו עלי והיו בהלם", הוא משחזר, "לא הבינו מה אני עושה. למה לי להיכנס לכל זה. אבל נשאבתי לתוך זה, זה טירוף. כבר הרבה זמן לא הרגשתי כאילו לא מספיקה לי היממה.
"בהתחלה אמרתי שאני אקח את העניין התקשורתי והיחצני, כי אני שוחה בתחום. מהון להון אני כבר נושא במספר תפקידים בעסק, ובין השאר מעורב בפגישות עם חקלאים. למשל, אתמול נפגשתי עם מגדל החצילים הכי גדול בארץ. אני מעורב בצוות ההקמה של הסניפים, וגם במערך הזכיינות, וגם מול המשרד וגם מול הבנקים והמיחשוב, ובעצם בהכל.
"תשמע, גם אצלי בבית אני זורע", הוא אומר ושולף בגאווה את הסמארטפון, מחטט בתמונות ומראה לי את העציצים והצמחים שגדלים אצלו בגינה. "יש לי עגבניות וחסות ומה לא. האדמה טובה לי".
אשדוד, הוא מסביר לי, היא למעשה עיר פיילוט. המטרה שלו ושל שותפיו היא להשתלט על מרכזי שכונות, להתפרס ולהשקיע כלכלית ופרסומית בעיר מסוימת, ואז להתפשט לעיר אחרת. הם עובדים בשיטת הזיכיונות - מחיר זיכיון עומד על 89 אלף שקלים, ועלות הקמת סניף ממוצע נעה בין 80 ל־120 אלף שקלים, כשהרשת גובה 5 אחוזים מהפדיון ואחראית לכל הלוגיסטיקה, הפרסום והאספקה. לדבריו, הכוונה היא שהרשת תהווה גם מנוע כלכלי לחקלאים שמעוניינים להרחיב את פעילותם למוצרים נוספים או להגדיל כמויות. "הגענו למצב שבו הפניות כבר מגיעות מהחקלאים, זכיינים מתעניינים, צרכנים מתעניינים".
אתה עושה מהלך שנועד באופן מוצהר להזיק לרשתות הגדולות, לסופרמרקטים. אם הוא יצליח, ייתכן שיהיו גורמים שייפגעו בכיס. אתה לא מפחד להיכנס לכוונת שלהם?
"זה מורכב, אבל לדעתי זה צריך לקרות. אני לא בא לריב עם אף אחד. בסופו של דבר, המטרה שלי טהורה והיא חברתית־כלכלית. זה לא יכול להיות רק כלכלי כי אז זה חזירי, וזה לא יכול רק חברתי כי אז זה לא סוחב. חייב להיות איזון ביניהם: הצרכן צריך לרכוש סחורה טרייה ואיכותית, הזכיין צריך להרוויח, וכך גם החקלאי.
"שמעתי סיפורים קשים. על בעלי עסקים שקובעים לכאורה עם חקלאי מחיר מסוים, ואז מורידים אותו כשהסחורה מגיעה לחנות וכבר אי אפשר להחזיר אותה, כי העגבנייה מתקלקלת וצריך למכור אותה. להערכתי, יש חקלאים שנעשקים כי אין להם ברירה אלא למכור במחיר שמציעים להם. אצלנו תהיה שקיפות".
קיבלת תגובות מרשתות המזון למיניהן?
"אני מאמין שהן כבר שמעו, יודעות ומדברות עלינו, ועושות את המחקרים והסקרים שלהן מאחורי הקלעים. לדעתי, אף רשת לא תרצה להיכנס בנו חזיתית, כי זה יעשה לנו רק טוב. עם זאת, אני מאמין שיגיע הרגע שייכנסו בי, ואני מוכן להכל. אני בעד תחרות הוגנת, לא מלחמות".
• • •
בשנות ההתבגרות של אלירז, הוא מספר, עברה משפחתו משבר כלכלי, על רקע כישלון מסעדת הבשרים שפתח אביו וההתפרקות של השותפות שלו בעסק לחלקי חילוף. "אבי היה עצמאי כל חייו ועשה מהלכים נהדרים וחכמים, וכמו כל בעל עסק - גם דברים פחות מוצלחים. החוכמה שלי תהיה ללמוד מהניסיון שלו.
"בסופו של דבר, אם יש משהו שפחות הצליח לו, זה שהוא עבר מהר מדי מחידוש חלפים לרכב לתחום המסעדנות. הוא לא הספיק ללמוד את התחום הזה, ומסעדנות היא תחום קשה מאוד. גם פירות וירקות. אני השקעתי כמעט שנה בללמוד. למדתי ממנו לתת אמון בפרטנרים, אבל לא ברמה של עצימת עיניים. לבוא מתוך יושרה והיגיון. לבוא עם חיוך כשאתה מדבר עם אנשים ברמה העסקית, אבא שלי תמיד הגיע עם חיוך.
"בגדול, אצלי הכל מונע מפרנסה", אומר שדה, שיצא מבית האח הגדול עם צ'ק של מיליון שקלים, ולאחרונה מכר (ברווח) את הדירה שקנה בכספי הפרס. "זה לא שאין לי מה לאכול בבית, אבל זה האינסטינקט שלי, פרנסה. לא סתם נמשכתי למוצרים שבאים מהאדמה. אני לא מתחבר לרעיון של להיכנס כשותף לבר או למועדון או לאיזשהו ליין. אני לא צרכן של חיי לילה, אז איך אמכור חיי לילה? היו המון הצעות, ואפילו היו כאלה שהתקדמו שלב או שניים קדימה, אבל לא התחברתי לזה. זה הרגיש לא אני".
"יגיע הרגע שייכנסו בי, ואני מוכן להכל. אני בעד תחרות" // צילום: מאיה באומל בירגר
הקריסה העסקית של אביך, שהשפיעה על כל המשפחה, לא השאירה אצלך גם חששות מכישלון?
"אין סיכוי שזה לא יעבוד. סיכונים הם סיכונים וצריך לקחת אותם. לפני חצי שנה עדיין התמודדתי עם פחדים שיש מצב שזה לא יצליח. כשאני רואה היום איך הסניפים הראשונים עובדים, אני כבר לא חושש".
אבל עד כמה הוא מסכן כאן את הצוואר של עצמו? לדבריו, ההשקעה הראשונית הורכבה מכספים שהשקיעו ארבעת הבעלים פלוס דמי הזיכיונות שנגבו על הסניפים הראשונים. עד כה, הוא אומר, הבעלים לא משכו משכורת מהעסק החדש, "וכך יהיה גם בתקופה הקרובה".
• • •
אנחנו נפגשים בבית קפה תל־אביבי. שדה מקדים קצת, מזמין כוס תה ומעשן סיגריה. הווטסאפ שלו לא מפסיק לצפצף, סמסים וטלפונים נכנסים אחת לכמה דקות. בחור מבוקש ועסוק לכל הדעות.
מאז הוכתר לפני כמעט שש שנים למנצח העונה השנייה של "האח הגדול", הגיש מאות משדרים ותוכניות. וזו לא הגזמה, בטח אם מחשבים יחד את ערוצים 2, 10, 24 ו־20. כמעט בכל שלושה חודשים היתה לו תוכנית חדשה, רובן יומיומיות. "התוכנית עם אלירז", "הדיבור עם אלירז", "יהיה טוב עם אלירז" ועוד ועוד ועוד. כיום הוא מגיש לסירוגין את "הפטריוטים" בערוץ 20 ואת תוכנית הבוקר של רדיו לב המדינה (עם מאיה בצלאל).
"אם לא היינו שם ב־7 בבוקר, ניר עם היה בארי 2": הגבורה הבלתי נתפסת של לוחמי "אריות הזעם"
קפה אברהם: כך בחר דרסה אובגן, בן העדה האתיופית "בונה", להנציח את אחיו שנפל בעזה
פרסומת | החזר על טיסה שבוטלה
"מאז 7 באוקטובר הגשמתי חלומות שבחיים לא ציפיתי שיהיו לי. לחזור מהשבי בחיים ולחבק שוב את סשה"
"ראיתי את האכזבה בעיניים שלהם": בן בן ברוך חושף את המשבר שחווה אחרי 7 באוקטובר
זה נראה כאילו הפכת את עצמך לטאלנט כולבויניק, שעושה מה שמציעים לו ומתפזר בין הכל.
"זה מעולה. אנחנו מדינה קטנה, ואם לא תדע לעשות הכל בצורה טובה מאוד, אז יכול להיות שלא יהיה לך קיום. אם אדע רק להיות קריין חדשות, או אם אדע רק להיות פאנליסט או רק שדרן או רק מנחה בידורי או רק מגיש אקטואלית הארדקור, אז אני מצמצם את עצמי. פעם הייתי מזוהה בתחום הבידורי, והיום אני מזוהה עם אקטואליה. זו המשיכה שלי.
"התחלתי בהנחיה בשידור חי, בלי פרומפטר, אני ועצמי - זו הדרך הכי קשה. יש אנשים שאומרים, 'הוא לא טוב בעמידה, הוא לא טוב בטלפרומפטר, לא טוב באלתור'. למה? למדתי את כל זה תוך שש שנים מכל כיוון. עברתי על בשרי גם כישלונות וגם הצלחות. אז אני עושה גם וגם וגם, ואני לא רואה בזה חיסרון. אני מוכיח שזה יתרון כי אני עובד בזה כבר שש שנים. אני מודע לכך שמחר יכול להיות שזה לא יעבוד, וגם זה בסדר. זה נשמע פסיכוטי, אבל זה בסדר".
"הרגשתי מוכן להנחות את 'האח הגדול', אבל גם המחליטים בתעשייה צריכים להיות מוכנים אליך" // צילום: ליאור מזרחי
הוזכרת כמועמד להחליף את אסי עזר ב"האח הגדול", התבאסת כשקורין גדעון נבחרה במקומך?
"אני רואה את הקריירה הטלוויזיונית שלי מתקדמת בקצב בריא. אני חי את זה. אני מוכן, אבל גם המחליטים בתעשייה צריכים להיות מוכנים אליך. יש לי את היכולות, הציבור מכיר אותי. זו היתה גם יכולה להיות סגירת מעגל, אבל יכול להיות שלמחליטים היו החלטות שנבעו ממניעים אחרים. מה המניעים? אני לא יודע. והאמת, אני לא צריך לדעת. אני כבר לא נמצא במתכונת המתנה. הייתי בעבר, אבל אני כבר לא. אני עושה עוד דברים, ואמשיך לעשות תקשורת כל עוד הציבור והבוסים שלי יחליטו.
"קורין מתוקה, היא נהדרת ומקסימה ומלאת חן, והיא אישה על המסך - שזה כיף לראות בפריים־טיים. אני לא מתלונן, יש לי את ערוץ 20 ואת הרדיו, אז למה לא להסתכל על חצי הכוס המלאה? אני לא משחק את המשחק הזה. לשכנע מישהו שאתה מתאים יותר? דחילק, זה מביך".
מה דעתך על העונה הזאת של "האח"?
"העונה הזאת מטורפת. יהיה בלאגן. העונה תשבור שיאים בכסאחיסטיות. כבר מהיום הראשון אנשים עלו על בריקאדות, לא היה אפילו משחק מקדים. הם משולחי רסן וכל אחד מתסיס את השני.
"אני מעריך שליורם זק (עורך התוכנית, נ"ו) תהיה הרבה עבודה כדי להגן על שי חי (משתתף שמעורר הרבה עניין בבית, אך לא בהכרח חיבה, נ"ו) מהדחה. ואז עשוי לקרות מה שנטען לגבי תוכניות ריאליטי אחרות - שם מחלקים לכאורה חסינויות למתמודדים שההפקה רוצה לשמור עליהם. לדעתי, שאלת מיליון הדולר היא אם הצופה ימאס בדבר מחוסר אמינות, או שהוא יקבל את זה כסידרת דוקו־ריאליטי".
כשאתה היית שם, החיבור של הקהל אליך היה חזק ונדיר. יצאת משם כבר מותג.
"אני זוכר שבמהלך העונה גואל פינטו שאל אותי, 'מה אתה רוצה לעשות כשאתה יוצא מפה?' ובאמת לא ידעתי. הייתי תמים, חשבתי שיש פרס בסוף העונה וזה כל הסיפור. ואם לא ניקח אותו אז גם יהיה מינוס בבנק - כי ה־4,000 שקלים שהם מזרימים כמשכורת לא יספיקו לי, וגם לא יהיה לי איפה לגור - כי היתה לי דירה בתל אביב שפיניתי לפני שנכנסתי לבית. בכלל לא היתה לי המודעות של מה יכול לקרות אחרי. לא ראיתי את זה בא. אחרי פחות משבועיים כבר היתה לי תוכנית בערוץ 24.
"אתה צריך להבין מאיזה מקום הגעתי לזה, אני מחונך בטבע שלי שתזרוק אותי איפה שאתה רוצה ואני אסתדר. עברתי כל כך הרבה דינמיקות חברתיות בחיים, שקל לי להתרגל לכל מציאות קיימת מהר מאוד.
"הוריי ילידי גבעת אולגה, נולדתי בחדרה, אחרי זה עברתי לקיבוץ ברקאי עד גיל שש, אחרי זה עברתי לחדרה ומשם לקיסריה ואז שוב לחדרה, ואז הגיעה קריסה כלכלית והמשפחה עברה בתוך קיסריה לדירת שני חדרים עם שש נפשות. ואז, בצבא הייתי שלוש שנים לוחם, קורס מ"כים, מ"כ בפועל, סרס"פ, רס"פ. כל מעבר כזה זו דינמיקה חברתית שונה לחלוטין, כולל שירות בשטחים ולהתמודד עם כל מה שזה אומר לילד בן 21.
"אחרי השחרור עבדתי בבסטה בשוק, הספקתי להיות מלצר, גם מיינתי תפוזים במהלך הצבא - יצאתי למיוחדת לעבודה. נסעתי לשלוש שנים בארה"ב, לבד בגולה. עבדתי בעגלות ובהובלות. חזרתי משם עם כסף שחסכתי, זיעה, מדרגות, עולה ויורד עם פסנתרים, מקררים, תנורים, 240 דירות בשלוש שנים. שמתי את הכסף בבורסה, והמשבר הכלכלי של 2008 לקח לי כמעט את הכל.
"עברתי לתל אביב, לקחתי הלוואה כדי לקנות אופנוע, התחלתי ללמוד באוניברסיטה הפתוחה כי זה היה הכי זול, והיום אני מחכה שרק יהיה לי זמן לשבת על העבודה הסמינריונית האחרונה שלי ולסיים תואר בניהול. כסטודנט מילצרתי שמונה משמרות בשבוע. כל הזמן היו לי מסגרות על מסגרות על מסגרות, לא היתה לי יציבות אמיתית שהרגשתי בה בטוח. הרגלתי את עצמי לחיות במתכונת של הישרדות".
• • •
והיום אתה מפורסם ומצליח, אחד כזה שבמס הכנסה ישמחו לשמוע אם הוא מקבל הנחות סלב.
"אני לא הולך להשקות של חברות ומותגים ועניינים. אני מוזמן, אבל פחות מוצא את עצמי בתוך זה. וכשרכשתי רכב והוא היה בהנחה אז הוצאתי חשבונית, אמיתי לגמרי".
ומה דעתך על הנושא באופן כללי?
"אפשר קצת פרופורציה? אם נוצרת עיסקה הדדית ונעשית העברת סחורה תמורת יחסי ציבור למוצר, אז צריכה להיות חשבונית. ועדיין, מדובר בסכומים מאוד מאוד קטנים, ובר רפאלי היא לדעתי נוף שונה בישראל ברמת הסכומים וההכנסות".
אז לא קיבלת מעולם תשלום על תוכן שיווקי, למשל?
"אני ואילנית העלינו תמונה אחת בתשלום אצלי באינסטגרם. זה היה עם חברת מברשות שיניים, וזה שולם דרך הסוכנות עם חשבונית ואפילו הוליד קמפיין חוצות. אנשים לא מתפרנסים פה אחי, אנשים חושבים שהם עושים ג'ק־פוט כשהם נכנסים לתוכנית ריאליטי ויוצאים מפורסמים, והם רוצים לממש את הדבר. יש ריבוי מפורסמים ואין מקומות עבודה לכולם. מה יעשה מפורסם שרוצה להשתמש בפרסומו, אבל לא מכניס מזה כלום? אז מנסים להכניס ככה, וזה גרעינים. אז אני שש שנים לא לקחתי מתנות ועכשיו פתחתי רשת כדי לא ללכת ולקושש מתנות, שזו לא באמת פרנסה כי אי אפשר לקנות עם מתנות במכולת.
"העיוות נוצר כשחושבים שמפורסם בישראל מתפרנס. להערכתי, 95 אחוז מאלה שעובדים בקושי גומרים את החודש, שחקנים, זמרים, כולם. ומי שלא עובד, מה נשאר לו? קמפיינים לא באים, וגם הסכומים שם ירדו פלאים. כמו שאני רואה את זה, טאלנטים כבר אין בישראל, השוק על הפנים. בר רפאלי יש אחת בישראל, שעובדת גם בחוץ. אז אל תשליכו מזה לכל מפורסמי ישראל, כי זה לא עולה בקנה אחד בכלל. אני מעריך שרוב מפורסמי ישראל עובדים פחות ממה שרובנו חושבים. אז להוציא קצת גרושים בתקופה שבה הם עדיין חמים, זאת הבעיה של מס הכנסה? לא. אבל זה סקסי.
"אומרים לי תמיד, 'בואנה איך שיחק לך המזל, חבל על הזמן'. נלחמתי בים של פוליטיקות, וים של רגליים, וים של מכשולים וים אנשים. אתה יודע מה עבר מהרגע שבו הסתיימה תוכנית ועלתה שנייה? אתה עובר מסכות של חוויות שלא תמיד היו נעימות. ולפעמים גם נמאס. היו שנים שאמרתי, רגע, אני טוב, אני נלחם, אני עושה מה שצריך, אני מאוד לויאלי, אני מאוד מערכתי, אז מה לא בסדר? למה צריך כל הזמן לעבור 'מבחני לשכה'? אבל אז אתה מבין שיש גם פוליטיקות והכל אישי, ואתה עובר תקופות, וזה מלמד. כל דבר שעשיתי הכין אותי לצעד הבא, ואני נלחם בעצמי לקבל הכל, אני לא אפול".
היית מועמד להשתתף בעונה החדשה של "מחוברים". אפילו הסתובבת כמה ימים עם מצלמה.
"הייתי אמור לעשות, ואילנית היתה אמורה להופיע בהבלחות כי יש לה את הילדים ובחיים לא נשים אותם מול מצלמה. היו מגעים והתקדם, הציעו אחלה כסף, אבל ויתרתי. כי זה באמת לחשוף הכל. אין לי בעיה לחשוף את עצמי, אני מסתדר עם זה, זה חלק מהעבודה, אבל לחשוף את המשפחה שלי, את הזוגיות שלי, את החברים שלי, למה אני צריך להעמיס עליהם את זה? מה הם אשמים שזו הקריירה שלי. ו'מחוברים' לוקחת אותך איפשהו למבחן הזה - האם אתה חושף את הקרובים אליך מכל, שהם החשובים לך מכל. ושם זה נפל".
• • •
הוא ולוי (33) יוצאים יחד כבר כמעט חמש שנים, אחד מהזוגות היפים והמפורסמים של התעשייה. היא דוגמנית, שחקנית ומנחת טלוויזיה וגם זוכת תחרות מלכת היופי של שנת 2001. הם מתגוררים יחד ברחובות עם שני ילדיה מנישואיה לאייל גולן.
"מספיק שאתה יוצא מתל אביב וכבר אתה פחות חשוף. לזוג אמיתי יש כל כך הרבה לעצמו, שאם משהו קצת יוצא החוצה אז זה בקטנה. אני לא מרגיש דריסה בפרטיות שלנו ממה שחשפנו מהזוגיות שלנו עד היום בפני התקשורת. מי שמראה כאילו הוא מתנגד ומשחק מין משחק כפול של פסיב־אגרסיב, זה דווקא יוצר סביבו יותר עניין תקשורתי. זה שאתה מחייך לצלם, לא עושה לו פרצוף ובא ולוחץ לו את היד, יכול להיות שכאייטם זה פחות מעניין. אנחנו חשופים, אין מה לעשות. אילנית לא מחזיקה ברשתות חברתיות, אני כן, אז מדי פעם אני מטפטף כי ברור לי שאנשים רוצים לראות. אז בכיף".
עם אילנית לוי. "למה להתחתן אם לא מביאים ילדים?" // צילום: ניר פקין
איזו זוגיות יש לכם?
"רגילה וטובה. אולי כלפי חוץ נדמה שלאנשים מפורסמים יש סוג אחר של זוגיות, אבל זה אותו דבר כמו אצל כל הזוגות. אין הבדל. אנחנו לא מכניסים את העבודה הביתה ברמה של אגו. המשחק הוא לא מי מאיתנו עובד יותר אלא מי נח יותר - והוא המנצח. אין אצלנו קנאה, אילנית היא הבן אדם הכי מדהים שיש, הרבה יותר טובה ממני ברמות. בן אדם שכולו נתינה".
מה אתם אוהבים לעשות יחד?
"לאכול בסוף היום ארוחת ערב, שאני לרוב מכין, אבל היא תגיד שהיא מכינה אז עזוב את זה. פסטות, חביתות, אטריות ברוטב עגבניות. זאת רמת הבישול שלי. היא מבשלת נהדרת על פי רוב, היא עושה הכל. השבת כולם היו אצלנו, ים של אורחים - האחים שלה, האחים שלי וגם ההורים שלי הגיעו. יש לנו הרבה תנועה בבית, אבל בסוף אנחנו אוהבים את השקט, לשבת בלילה. הרגע של השקט זה הרגע הכי טוב שיש. היא נשארת עם הטלוויזיה גם כשהיא נרדמת, אני פחות אוהב, אבל היא ממשיכה לראות סדרות עד שהיא נרדמת.
"לעומתה, אני רוצה חושך בחדר השינה כשהולכים לישון. הרי כל הבזק באור זורק אותי כאדם למחשבה, וכל סאונד או מילה זורקים אותי למחשבות. כמה דקות לפני השינה אני מעדיף שיהיה מסך שחור, אבל היא הפוך לגמרי מזה. תשמע, בתקופה האחרונה אני שחוט, נרדם על הספה. אני לא סוחב אחרי 11 בלילה. את הפריים־טיים אני בקושי מצליח לסיים לפני שאני נרדם".
איזה מין אבא אתה?
"אני לא. אני הבן זוג של אמא. אם זה להקפיץ ולהסיע, אז זה אני. אני עושה כל דבר בבית. אני אחראי לגינה - הגינה עלי. גם הארגונים של המשחקייה בחוץ. אבל בהגדרה אני הבן זוג של אמא, יש להם אבא. הילדים גדלו לתוך זה, זה כבר קיים בכל מקום, זה לא משהו חריג. אז הכל קול. יש אבא ויש הבן זוג של אמא.
"אילנית היא אמא אבסולוטית, הילדים תמיד לפני הכל. ככזאת היא חייבת פרטנר עם אוזן קשבת, ואני כזה. לפעמים מגיב ומעיר לה, ולפעמים היא לא רוצה שאדבר. וזה גם משהו שלמדתי ממנה. אני באינסטינקט שלי, כשבן אדם מספר לי משהו, מרגיש צורך לתת לו את דעתי. ולפעמים בן אדם לא רוצה את דעתך. תהנהן עם הראש, תקשיב, אבל אל תאכל לו את הראש עכשיו".
זה לא מסתבך כשכל המעורבים מפורסמים, וכל פרשה קטנה או גדולה שקשורה אליו משפיעה על כולכם?
"המסובך הוא בעיקר בשביל המתבונן. נכון שזה שונה מאשר אצל ילדים אחרים, אבל זה החיים שלהם, זה החיים שלי ושל אילנית. אם הם צריכים לדבר על משהו, אז יש להם את אמא שלהם ואת אבא שלהם, והם מקיימים את השיחות איתם. הם גדלו לתוך זה, זה לא הגיע פתאום. הם חכמים מספיק, גדולים מספיק.
"בתקופה שהיו את כל העניינים, כל הזמן שאלו 'מה עם הילדים? מה עם הילדים?'. הילדים בסדר גמור, מקבלים תמיכה מאה אחוז מכל הכיוונים, והכל טוב להם, והם ילדים מאושרים ברמות. הכל שמח והכל קול".
איך הקשר שלך עם אייל גולן?
"הקשר הוא שאנחנו כביכול גרים באותה עיר. הכל בסדר. תחשוב על זה כמו על הורים גרושים שיש להם בני זוג. אין קשר יומיומי. לפעמים יש מפגשים וזה בסדר גמור, הכל דבש. תמיד חשוב לי להעביר את המסר שהכל טוב. היו קולות בעבר, ועכשיו הכל דבש והכל מתנהל יופי טופי. מבחינתי הסקופ האמיתי זה שהכל טוב ויש קשר נפלא בין זוג גרושים".
ועכשיו לשאלה הגדולה מכל, מתי אתה מציע לה.
"אני לא יכול לענות על זה. אנחנו כבר איזה ארבע־חמש שנים יחד, אני באמת לא סופר. בסופו של דבר, אני רואה זוגיות כדבר מהותי מאוד בחיי ולכן אני מתמודד אחרת עם הדבר הזה של 'יאללה קדימה'. זו לא רק זוגיות מול האישה, אלא אני מנהל בעצם מערכת זוגית עם אישה כשיש גם עוד שני ילדים".
• • •
ואז פתאום מצלצל הטלפון, ועל הצג מופיע שמה על זוגתו שתחיה. "את מכשפה אמיתית", הוא מבשר לה בחיוך כשהוא עונה לשיחה. "הוא בדיוק שואל אותי את השאלה, ואז את מתקשרת. מה לענות, מה להגיד לו? ברגע שתתקבל החלטה כולם יידעו", הם מתאמים את התשובה שלהם לפני שהוא מנתק את השיחה.
"כשיגיע יגיע, בעזרת השם. צריך שזה יגיע לכדי הבשלה. כשאתה מנהל זוגיות עם אישה פלוס שניים אז המערכת אחרת, הקצב הוא אחר, הבשלות, ההסכמות, כל המתווה הוא שונה מאשר רק בני זוג".
ואחרי שזה יקרה מייד תצוץ השאלה, אז מה עם ילדים?
"זה משהו ברור. למה להתחתן אם לא מביאים ילדים? אני מאוד פרימיטיבי, אני לא מאלה שיחיו בלי ובלי. אני מאוד רוצה את זה, זה לא משהו שלא נמצא אצלי במחשבה".
nirw@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו