הולך בדרך האב והסב: בין בוגרי קורס הטיס שיעמדו השבוע נרגשים על מגרש המסדרים בבסיס חיל האוויר בחצרים, יהיה גם סגן ע', נכדו של מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (מיל') עמוס לפידות, ובנו של אל"מ (מיל') נ', טייס מילואים בחיל האוויר.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
סבו של ע', האלוף (מיל') עמוס לפידות, שירת בצה"ל כמפקד חיל האוויר העשירי בשנים 1987-1982. ע' עצמו בילה את ארבע שנות חייו הראשונות באותו הבסיס שבו הוא עתיד לסיים השבוע את קורס הטיס, בסיס חיל האוויר בחצרים, בזמן שאביו שימש טייס בבסיס באותה העת.
"נולדתי הרבה אחרי שסבא השתחרר", סיפר השבוע בהתרגשות ע' ל"ישראל היום", "שמעתי על התקופה שלו בחיל בעיקר מסיפורים. כילד קטן אני זוכר דווקא את אבא שלי על מדים. עד היום הוא עושה מילואים, וכילד הייתי הולך איתו לכוננויות בטייסת".
סיפורי טיסה בילדות
למרות ההיסטוריה המשפחתית המפוארת, מציין ע' כי לא תמיד ידע שיבחר במסלול הטיסה. "בילדות כן רציתי להיות טייס, אבל כשהתבגרתי לא הייתי בטוח ששירות צבאי ארוך מתאים לי. זה עניין של סדר עדיפויות - פיתחתי חלומות אחרים, אני רוצה לעסוק בחינוך, והתלבטתי אם זה מתנגש". לדבריו, "החיים די לקחו אותי לטיס. כשהגיע זימון למיון - הלכתי. יכולתי לדמיין את עצמי שם, ידעתי שזה משהו שאני כן רוצה להצליח בו, ולכן השקעתי מתחילת המיונים".
לפידות בתקופתו כמח"א // צילום ארכיון: יעקב סער/ לע"מ
ע' מספר כי "ההורים שלי תמיד אמרו שזה לא מחייב שאני אהיה טייס, ושהם יאהבו אותי, לא משנה מה אעשה. זה תמיד היה שם. מאוד קל לילד שנולד למציאות כזו לדמיין את עצמו עם מדים כחולים וכנפיים. במשפחה שלנו מדברים במונחים של טיסה ובכל מיני מונחים צה"ליים, שעד גיל מאוחר לא ידעתי בכלל שהם מונחים צבאיים, כי כך פשוט דיברו. סיפורים על טיסה ליוו אותי מאז שאני קטן".
"לא היו פרוטקציות"
אחד הרגעים הקשים של ע' בקורס הטיס היה כשהתברר לו שלא יהיה טייס קרב כמו סבו ואביו, אלא טייס מסוקים: "כמו כולם - רציתי להיות טייס קרב. בהתחלה זו היתה מכה קשה, אבל מהר מאוד הבנתי שזה מה שמתאים לי, ולא הייתי מחליף את זה עכשיו בשום תפקיד".
לדבריו, מעולם לא קיבל הנחות או פרוטקציות משום שהוא ה"נכד של" וה"בן של". "בקורס ידעו את ההיסטוריה המשפחתית, אבל יש פה אינסוף חניכים שהם בנים של טייסים, יותר בכירים או פחות בכירים. פה ושם פגשתי אנשים שהכירו את אבא שלי או את סבא שלי, אבל זה לא שינה לאף אחד, זה לא שינה למדריכים. בסוף חשוב מי אתה ולא מאיזו משפחה הגעת". לפי ע', ההיסטוריה המשפחתית סייעה לו בעיקר בעצות ובתמיכה מהבית: "במהלך הקורס יש הרבה דברים קשים, וזה שיש משפחה קרובה, כמו אבא, שעבר הכל בתור חניך ומפקד, מאוד עוזר. הוא לא היה יכול ללמד אותי לטוס, אבל הוא ידע להסביר לי איך להיכנס לדברים יותר טוב".
בתשובה לשאלה אם בסופו של דבר הכל גנטי, ציין ע' כי "לא כדאי לייחס חשיבות לגנטיקה, למרות שיכול להיות שיש בזה משהו. אני בטוח שיש הרבה אנשים בארץ שיש להם את התכונות האלה, ולא מגיעים לקורס טיס כי אין להם את ההכוונה לזה".
אל"מ (מיל') נ', אביו של ע', אמר אתמול ל"ישראל היום" כי "מניסיון אישי, לעבור את הקורס כבן של טייס זה יותר קשה כי כולם מסתכלים בעין בוחנת, והציפיות מאדם כזה הן מאוד גבוהות. לבן שלי יש אבא טייס, דוד טייס וסבא טייס. זה לא פשוט. אבל אין פה שום פרוטקציות. זה מקצוע מקצועי ומדיד, כל מה שחניך עושה בקורס הוא מדיד, ואין פה מקום לפרוטקציות".
לדבריו, "חלק מהתכונות עוברות בגנים, אבל בסוף זו מכפלה של הרבה דברים. זה לא רק התכונות, אלא מה אתה עושה איתן".
