האם המדע מתחיל להבין כיצד דובוני המים (טרדיגרדה) מצליחים לשרוד כמעט כל מצב קיצון אפשרי על כדור הארץ? מחקר חדש שפורסם השבוע בכתב העת "Nature" סוקר לעומק את יכולת ההישרדות של בעלי החיים הפצפונים, שגודלם נע בין 0.1 מילימטר ל-1.5 מילימטר.
דובוני המים הם בעלי חיים זעירים שנמצאים בדרך כלל בסביבה רטובה ולחה, הם יכולים לשרוד בקור קרוב לאפס מוחלט, בחום של 151 מעלות צלזיוס, בקרינה עצומה פי אלף מזוג שתהרוג כל חיה אחרת, בלחצים מטורפים בקרקעית הים, בסביבות קיצוניות במליחות או בחומציות שלהם, בכלל – ואפילו בחשיפה לקרינה שמש ישירה.
ישנה אפילו הערכה כי דובוני המים ששוגרו בשנה שעברה לירח על החללית הישראלית "בראשית", שרדו את התרסקותה אם מצאו במקום סביבה עם מים. החיות הקטנטנות האלו יכולות אפילו לשרוד 30 שנה כשהם רדומים מבלי לאכול דבר.
לפי המחקר, הסוד של בעלי החיים טמון ככל הנראה בחלבון בשם Dsup שהתגלה כבר בשנת 2016. החוקרים ניסו לבחון את הייחוד של החלבון, שמצליח לתקן את הדנ"א של דובוני המים במקרה של הרס. מתברר שהמבנה החשמלי שלו מצליח לייצר סוג של שדה חשמלי מיוחד שמהווה מעין מעטפת הגנה נגד נזקי קרינה.
עוד עלה מהמחקר, שבאמצעותו עשויים להגן בצורה טובה יותר על צמחים ובעלי חיים, כי לחלבון יש יכולת להיצמד כתמונת ראי שלמה לשרשרת הרצף הגנטי של הדובונים. מסתבר כי מבחינה חשמלית, המטען הגנטי של החלבון הינו חיובי באופן כל כך מובהק, שהוא נצמד באופן גמיש מאוד לרצף הקוד הגנטי של דובוני המים. הדבר מתאפשר מכיוון שהמולקולות והחומצות של הרצף הגנטי נושאות על עצמן מטען שלילי, וכך נוצר מעין שדה חשמלי סגור שמגן על הדנ"א של הדובונים כמעט מכל הפרעה הקשורה בקרינה ובחומרים שעלולים לפגוע באפשרות של הדובונים להשתקם.
