X

בעקבות "הברוטליסט" זוכה גלובוס הזהב: מהי אדריכלות ברוטליסטית ומדוע היא שנויה במחלוקת?

מבית העירייה של בת-ים ועד בניין ה-FBI בוושינגטון הבירה, האדריכלות הברוטליסטית הפכה לסמל של עידן פוסט-מלחמתי, המשלב פונקציונליות עם חזות עוצמתית. הסרט הברוטליסט, זוכה 3 פרסי גלובוס הזהב, מחזיר את הסגנון למרכז הדיון: מה סוד כוחו והאם הוא עדיין רלוונטי היום?

אדריכלות ברוטליסטית כסמל לעוצמת הארגון. בניין ה-FBI, וושינגטון הבירה. צילום: Flickr / Norman Maddeaux

האדריכלות הברוטליסטית, שנולדה מתוך צרכים פונקציונליים של העולם המודרני באמצע המאה ה-20, היא אחת התנועות האדריכליות הניצבות במוקד דיונים רבים מאז היווסדה ועד היום. המגמה צמחה אחרי מלחמת העולם השנייה כתגובה לצורך הדחוף בשיקום מבנים וביצירת פתרונות דיור מהירים ואפקטיביים באזורי מלחמה ועבור אוכלוסיות עניות. הוא נתפס כדרך לבטא שקיפות, פונקציונליות ודמוקרטיה, אך עד מהרה הפך הסגנון המושך ומרתיע כאחד - מבני בטון גולמי חשוף ועיצוב מחוספס - הפך לסמל קונטרוברסלי. 

באופן מעניין, הסרט הברוטליסט (2024), בבימויו של בריידי קורבט, מאיר זרקור על העומק האנושי שמאחורי התנועה הזו, דרך סיפורו (הבדיוני) של אדריכל יהודי הונגרי, לסלו טות', שמוצא את מקומו באמריקה שלאחר מלחמת העולם השנייה. הסרט משקף את הדילמות והאמביוולנטיות שמאפיינות את האדריכלות הברוטליסטית עצמה.

מרכז ברביקן (Barbican Centre) בסוהו של לונדון 

עוצמת הבטון: שורשי האדריכלות הברוטליסטית

האדריכלות הברוטליסטית נולדה מתוך רצון לשקם עולם לאחר הרס, ומקורה במונח הצרפתי béton brut, שמשמעותו "בטון גולמי". המונח נטבע על ידי לה קורבוזיה, האדריכל השוויצרי שראה בבטון החשוף לא רק חומר בנייה, אלא גם אמצעי אסתטי לביטוי רעיונות. מבניו החדשניים של לה קורבוזיה, כמו יחידת המגורים "Unité d’Habitation" במרסיי, הפכו לסמל הברוטליזם והראו כיצד ניתן להפוך פונקציונליות ליצירת אמנות. הברוטליזם, שנולד באירופה בשנות ה-50, שירת צורך מיידי בבנייה מהירה וזולה לאוכלוסיות שנפגעו ממלחמת העולם השנייה.

מוזיאון תל אביב לאמנות (אדריכלים דן איתן ויצחק ישר), צילום: אלעד שריג

בטון עם נוכחות: מה מייחד מבנים ברוטליסטיים?

המבנים הברוטליסטיים מזוהים עם אסתטיקה נוקשה אך כובשת. ראשית, הבטון החשוף הוא גיבור מרכזי: במקום להסתיר אותו בציפויים, הוא מוצג במלוא עוצמתו, לעיתים עם סימני טפסנות שמספרים את תהליך היצירה. הצורות הגאומטריות הן פשוטות, לעיתים כמעט אכזריות באופיין, ומדגישות את מטרת המבנה על פני יופיו.

האסתטיקה המינימליסטית של הברוטליזם מאופיינת בקירות חלקים, חלונות קטנים ולעיתים צורות מחודדות, המספקות מראה בלתי מתפשר. יחד עם זאת, קנה המידה הוא מאסיבי. רבים מהמבנים נראים כמצודות עכשוויות – חזקים, בלתי חדירים ולעיתים גם מאיימים במראם. המטרה: לשדר עוצמה, אמינות ופשטות פונקציונלית.

סמל לעוצמת הארגון. מטה ה-FBI בוושינגטון הבירה

     

View this post on Instagram

           

A post shared by Duc C. Nguyên (@duccnguyen)

בניין ג'יי אדגר הובר, המשמש כמטה ה-FBI בוושינגטון הבירה שתוכנן על ידי צ'ארלס פ. מרפי ושותפיו, משרד שהתמחה בפרויקטים גדולים ומסיביים, הוא דוגמה מובהקת לאדריכלות ברוטליסטית, המאופיינת בבטון חשוף, קווים גאומטריים חדים, פונקציונלי וחדשנות טכנולוגית. עם זאת, עיצובו הלא קונבנציונלי גרם לדעות חלוקות, כאשר רבים מבקרים את המראה ה"ילדותי" שלו ומחשיבים אותו לאחד המבנים המכוערים בעולם.

האדריכלות הברוטליסטית חיה על קו התפר שבין פונקציונליות ליופי אכזרי, ומעוררת תגובות מגוונות: יש הרואים בה מחווה אמיצה לצורך האנושי, ויש המבקרים אותה על מראה מנוכר וקר. 

הקסם והקללה: למה הברוטליזם מעורר מחלוקת?

הברוטליזם מצטיין בפונקציונליות, כשהוא מתמקד ביציבות מבנית, שימושיות גבוהה ופתרונות ארוכי טווח. מבנים ברוטליסטיים נועדו להיות עמידים ופשוטים לתחזוקה, ולעיתים קרובות הם משדרים תחושת ביטחון ואיתנות. לצד זה, הוא מביא חדשנות אמנותית: המבנים מייצגים שפה חזותית ייחודית שמתמקדת במרקם ובאופי של הבטון הגולמי כחומר גלם אסתטי. יתר על כן, הברוטליזם חותר לגישה חברתית, כשמרבית המבנים נבנו לצורכי הציבור, כמו בתי ספר, ספריות ומוסדות ממשלתיים, שהיוו גשר בין האדריכלות לקהילה.

ברוטליזם: בין מגדלור של יציבות למצודה מנוכרת

למרות יתרונותיו, הברוטליזם סובל מתדמית שלילית בשל מראהו הקר והאגרסיבי, הנתפס לעיתים כמדכא ולא מזמין. החזות הכבדה של הבטון מעוררת תחושת ניכור, בייחוד באזורים עירוניים. גם עמידות מול אסתטיקה מציבה אתגר: הבטון החשוף, למרות חוזקו, נוטה להתבלות במהירות ולהתכסה בכתמים, מה שגורם למראה מוזנח עם הזמן. יתרה מכך, המבנים הברוטליסטיים נמתחים לעיתים על פני מרחבים גדולים ונתפסים כמנותקים מהסביבה, בשל חוסר התחשבות בנוף הטבעי או באסתטיקה המקומית, מה שמקשה על חיבור רגשי אליהם.

 

ספריית ביינקי לספרים וכתבי יד נדירים, אוניברסיטת ייל,

"הברוטליסט" (2024): כשאדריכלות הופכת לדרמה אנושית

הסרט הברוטליסט (2024) הוא דרמה קולנועית עמוקה העוסקת בכוחו של האדם ליצור ולשקם, גם במציאות של אובדן וטראומה. הסרט מגולל את סיפורו של לסלו טות' (אדריאן ברודי), אדריכל יהודי-הונגרי וניצול שואה שמהגר לארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה. בסיפור הנפרש על פני שלושה עשורים, לסלו מנסה לבנות מחדש לא רק את חייו אלא גם את זהותו, תוך שימוש באדריכלות הברוטליסטית כסמל למאבקו האישי. 

הברוטליזם, סגנון אדריכלי שנודע בחזות הבטון החשוף והקשוח שלו, משמש כאן כמטאפורה רבת עוצמה לעולמו של לסלו: קשיחות חיצונית שמסתירה בתוכה אנושיות מורכבת. דרך דמותו, הסרט מציג שאלות עמוקות על הגירה, שייכות, והתנגשות בין ערכים אישיים לבין דרישות העולם החדש.

בימויו של בריידי קורבט שוזר בין הסיפור האישי של לסלו להיסטוריה של התקופה, ומדגיש את התפר בין יצירתיות לקונפליקט פנימי. אדריאן ברודי זוכה לשבחים על הופעתו, שבה הוא מצליח להמחיש רוך ונחישות בדמותו של אדם המחפש משמעות בתוך עולם משתנה. הסרט זכה לפרסים יוקרתיים, כולל בפסטיבל ונציה וכאמור, בטקס פרסי גלובוס הזהב החודש. 

סיפור על אדריכלות ועל האנושות עצמה – כיצד היא מתמודדת עם פצעים ויוצרת מתוכם חזון חדש. טריילר הסרט הברוטליסט (2024)

מבנים קשוחים בעולם רך: האם הברוטליזם עדיין כאן?

 

הברוטליזם ממשיך להתקיים באדריכלות גם היום, אם כי לא באותה עוצמה כמו בשנות הזוהר שלו באמצע המאה ה-20. הוא מופיע בעיקר בשלוש דרכים מרכזיות:

שימור מבנים ברוטליסטיים קיימים

ערים רבות בעולם משמרות מבנים ברוטליסטיים, שזוכים למעמד של אתרי מורשת. מבנים כמו ה-Barbican Centre בלונדון, מתחם רב-שימושי הכולל תיאטראות, גלריות אמנות, אולם קונצרטים, קולנוע וספרייה (אדריכלות, בתכנון צ'מברליין, פאוול ובון), ובניין הספרייה Beinecke באוניברסיטת ייל (אדריכל, גורדון בונשאפט) נחשבים לפנינים אדריכליות. בישראל, דוגמאות כמו בית עיריית בת ים (אדריכל יצחק פרלשטיין) ומוזיאון תל אביב לאמנות (אדריכלים דן איתן ויצחק ישר), זוכות להכרה ולשימור בשל הערך ההיסטורי והתרבותי שלהן. 

חזרה סגנונית באדריכלות מודרנית

אדריכלים עכשוויים מושפעים מהעקרונות הברוטליסטיים ומטמיעים אותם בעיצוביהם, אך בגישה מעודכנת. מבנים מודרניים עושים שימוש בבטון חשוף ובקווים גאומטריים פשוטים, אך משלבים חומרים חמים יותר, כמו עץ וזכוכית, כדי ליצור חוויה מאוזנת ונעימה יותר. פרויקטים כאלה מכונים לעיתים "נאו-ברוטליסטיים."

השראה בתרבות ובעיצוב פנים

מעבר לבנייה עצמה, הברוטליזם זוכה לעדנה בעיצוב פנים ובאופנה. חללים מודרניים רבים מאמצים את השפה החומרית של בטון גולמי ואסתטיקה מינימליסטית, המשדרת עוצמה וניקיון חזותי.

בעוד שהברוטליזם המסורתי נדחק לשולי המיינסטרים, הוא עדיין רלוונטי כחלק מתנועות עיצוב מודרניות, במיוחד באזורים שבהם יש שאיפה לפשטות, פונקציונליות ונראות אייקונית.

 

מקורות אלו שימשו בהכנת הכתבה ונמצאו בסיוע ChatGPT:

  • Haifaff.co.il: אודות הסרט הברוטליסט.
  • Design Museum: Understanding Brutalism.
  • israelhayom.co.il: כתבות מדור תרבות אודות הסרט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר