פרנואידים? מתברר ש"שיטת היען" היא באמת הפתרון האידיאלי

פראנויה היא אחת הבעיות הפסיכולוגיות הידועות בעולם – אך כעת מתברר כי היא עשויה להתחיל לא במוח, אלא דווקא באופן שבו אנחנו רואים את העולם – באופן הכי פיזי של הביטוי. מחקר חדש מאוניברסיטת ייל, שפורסם לאחרונה בכתב העת Communications Psychology, מספק תובנות חדשות על הקשר בין תפיסה חזותית לבין מחשבות פרנואידיות. Claude עזרה לנו לראות את האור.

החוקרים ערכו ניסוי פשוט לכאורה: המשתתפים צפו במספר נקודות נעות על מסך, והתבקשו לקבוע האם נקודה אחת רודפת אחר השנייה. התוצאות היו מרתקות: אנשים עם נטייה למחשבות פרנואידיות היו בטוחים לעתים קרובות יותר שהם רואים מרדף, גם כשלא התרחש כזה. המחקר העמיק וביקש מהמשתתפים לזהות איזו נקודה היא הרודפת, ואיזו הנרדפת. התברר כי אנשים עם נטיות פרנואידיות התקשו במיוחד לזהות איזו נקודה נרדפת, בעוד שאנשים עם חשיבה טלאולוגית (נטייה לראות משמעות ומטרה באירועים אקראיים) התקשו לזהות איזו נקודה רודפת. הבדל זה מרמז כי למרות ששתי צורות החשיבה כרוכות בפרשנות שגויה של כוונות, הן עשויות לפעול דרך מנגנונים מוחיים שונים.

ממצאי המחקר עשויים להוביל לשינוי משמעותי באבחון בעיות נפשיות. כיום, אבחון מצבים כמו סכיזופרניה מתבסס בעיקר על הערכות פסיכיאטריות ודיווח עצמי. החוקר הבכיר, פרופ’ פיליפ קוֹרְלֶט, מציע שייתכן כי ניתן יהיה לפתח מבחן תפיסתי מהיר, שיסייע לזהות מתי אדם זקוק להתייעצות עם קלינאי.

החוקרים מציינים עובדה מעניינת התומכת בממצאיהם: סכיזופרניה נדירה מאוד בקרב אנשים שנולדו עיוורים. ד"ר סנטיאגו קסטיאלו, החוקר הראשי, מציע כי ייתכן שסכיזופרניה מתפתחת דרך טעויות באופן שבו אנשים קולטים את העולם החזותי.

למרות שהמחקר לא מיתרגם מיידית לטיפולים חדשים, הוא פותח אפשרויות מעניינות לזיהוי מוקדם של אנשים בסיכון לפתח תסמינים פסיכוטיים. הוא גם מציע שתופעות פסיכולוגיות מורכבות עשויות לנבוע מתהליכים בסיסיים של עיבוד מידע חושי במוח.

חשוב לציין כי המחקר נערך בסביבה מבוקרת של מעבדה, שאינה משקפת במלואה את המורכבות של אינטראקציות חברתיות בעולם האמיתי. בנוסף, השימוש בצורות גיאומטריות עשוי לפשט יתר על המידה את המורכבות של תפיסה חברתית אנושית. למרות זאת, הוא בהחלט מהווה הצצה לדרך שבה המוח והנפש קשורים ומשפיעים אחד על השני, בדרכים שלפעמים עשויות להוביל למאבקים.

מעניין להזכיר כי בעבר נהוג היה לבקר אנשים שנוקטים ב"שיטת היען" – כלומר, התחפרות של הראש באדמה, כביכול במחשבה שכך אויבים לא רואים אותם. לאחרונה הפרכנו כאן את התיאוריה הזו, אך נראה שבכל הנוגע לפראנויה, אי ראייה אכן "מעלימה" את התפישה לפיה יש סביבנו אויבים.