היום הוא היום הקצר בשנה – אז למה הוא לא הכי קר?

השבת נציין את היום הקצר ביותר בשנה, ה-21 בדצמבר (ובשנים שלפני שנה ‘מעוברת’ 22 בדצמבר) – אבל הטמפרטורות, אם לא שמתם לב, דווקא נעימות יחסית. בניגוד למה שמנסים לגרום לנו לחשוב, זה לא בגלל ההתחממות הגלובלית. נעזרנו ב-Claude כדי להסביר את הסיבה האמתית.

הסיבה נעוצה בשני גורמים עיקריים:

1. נטיית כדור הארץ
כדור הארץ נוטה בזווית של 23.4 מעלות ביחס למסלולו סביב השמש. נטייה זו גורמת לכך שבחורף, חצי הכדור הצפוני מוטה הרחק מהשמש. ב-21 בדצמבר בערך, הקוטב הצפוני מגיע לנקודה הרחוקה ביותר מהשמש, וכך סיבוב כדור הארץ מוביל לכך שיש ביום הזה פחות שעות שמש.

2. אפקט האגירה התרמית
אוקיינוסים, אגמים, והקרקע שומרים על חום לאורך זמן, ונדרש זמן כדי לקרר או לחמם מסות גדולות של מים וקרקע. הדבר גורם, כידוע, לכך שבמישור החוף הפרש הטמפרטורות בין היום ללילה נמוך משמעותית מאשר במדבר או בירושלים, למשל – אבל גם לתופעה ארוכת-טווח יותר בשם "פיגור עונתי" (seasonal lag). כלומר, לקרקע לוקח זמן להתקרר, ולכן הימים עם הכי פחות אור שמש מובילים רק אחרי כמה שבועות לימים קרים יותר באופן מורגש.

המקרה הישראלי

התופעה מודגמת היטב בנתוני מזג האוויר בישראל, שבה ב-21/22 בדצמבר יש 10 שעות ו-3 דקות של אור:
בירושלים והרי יהודה, הטמפרטורה בדצמבר נעה בד"כ סביב 8-14 מעלות צלזיוס, והממוצע לשנים 2006-2020 לפי נתוני השירות המטאורולוגי הוא 15.3 מעלות. לעומת זאת, בינואר, שבו הימים כבר מתארכים, הטמפרטורה נעה סביב 6-12, והממוצע ל-15 השנים הנ"ל הוא 13.0 מעלות. אפילו פברואר, שבו הימים כבר ארוכים משמעותית מאשר בדצמבר, הממוצע עדיין נמוך יותר – 14.9 מעלות. מי שגר בירושלים יודע גם שרוב השלגים בעיר היו בינואר, ולא בדצמבר;
גם בתל אביב וגוש דן, שכאמור קרבתם לחוף מקטינה באופן כללי את הפרשי הטמפרטורות בהם, הטמפרטורה בדצמבר נעה סביב 13-19 מעלות, עם ממוצע של 20.4 מעלות, בעוד אמצע-סוף ינואר מתאפיין בטמפרטורה שנעה סביב 12-17 מעלות וממוצע של 18.1 מעלות, ובפברואר ממוצע של 19.1 מעלות.

השפעת הים התיכון

הים התיכון משחק תפקיד משמעותי במזג האוויר בישראל. זאת משום שכאמור, מים מתחממים ומתקררים לאט יותר מהיבשה, ונדרשת אנרגיה רבה יותר לשינוי טמפרטורת המים. זרמי הים גם מסייעים בפיזור החום. לכן, אזורי החוף חווים תנודות טמפרטורה מתונות יותר – אם כי לא באופן דרמטי (בכל זאת, ישראל זעירה, וגם ירושלים נמצאת בסה"כ 50 ק"מ מהחוף.

הבנת תופעת הפיגור העונתי חשובה מכמה סיבות, כמו תכנון צריכת אנרגיה לחימום, הכנה לגלי קור, תכנון חקלאי וניהול מערכות השקיה בחורף.

אותה תופעה מתרחשת גם בקצה ההפוך: היום הארוך ביותר – 21 ביוני – אינו החם ביותר. הטמפרטורות החמות ביותר מגיעות, לפחות בד"כ, באוגוסט, והים התיכון מגיע לשיא החום שלו בסוף הקיץ.

אם כן, יש סיבות מדעיות לכך שה-21 בדצמבר אינו היום הקר ביותר או הסוער ביותר בשנה. זה תמיד היה כך ותמיד יהיה כך – והשאלה היחידה היא בכמה מעלות יעלו הממוצעים החודשיים הקיימים אם לא נמזער את הטביעה הפחמנית שלנו.