החרמון הבא בתור? המדינות האלו גילו שהגבולות "זזו מעצמם"

בזמן שסביבנו המזרח התיכון שוב נראה כאילו הוא נמצא בתקופה של שינויים פוליטיים וטריטוריאליים דרמטיים, ברחבי העולם מתרחשת בשנים האחרונות תופעה מטרידה שגורמת לשינוי הגבולות בין מדינות ללא מלחמות או הסכמים פוליטיים. הסיבה? המסת קרחונים כתוצאה משינויי האקלים. ביקשנו מ-Claude לספר לנו על התופעה, על בסיס מאמר של ג’נה טראוורס מבית הספר לאקלים באוניברסיטת קולומביה.

לאחרונה נאלצו איטליה ושוויץ לשרטט מחדש חלק מגבולן המשותף באלפים בעקבות המסת קרחונים באזור הר מאטֶרְהוֹרן המפורסם. במשך מאות שנים, קרחונים שימשו כנקודות ציון טבעיות לקביעת גבולות בין מדינות – החל מרכס האנדים המפריד בין צ'ילה לארגנטינה ועד לקרחון סיאצ'ן בקשמיר, המסמן את קו השליטה בין הודו לפקיסטן. אולם, התחממות כדור הארץ משנה את המצב במהירות מדאיגה. באלפים, למשל, הטמפרטורות עולות בקצב כפול מהממוצע העולמי.

במקרה של איטליה ושוויץ, הפתרון היה ידידותי יחסית: בשנת 2023, שתי המדינות הסכימו על שרטוט מחדש של הגבול, כך שיתאים למיקום החדש של רכס ההר, שזז מעט לכיוון איטליה. לפי פרופסור אדריאן ברוגר מאוניברסיטת קולומביה, הגישה הרגועה נובעת מהאופי האירופאי: "יש גישה מאוד רגועה לגבולות באירופה, במיוחד באזורי גבול", הוא מסביר. "אנשים מבינים שאם הגבול הוא פסגת ההר, והפסגה זזה, אז הגבול צריך לזוז איתה".

אולם, לא בכל מקום המצב כה פשוט: בפטגוניה הדרומית, צ'ילה וארגנטינה עדיין מתווכחות על גבולן המשותף בשדה הקרח הדרומי. חמור אף יותר המצב בקרחון סיאצ'ן, שם הודו ופקיסטן מנהלות סכסוך צבאי מתמשך מאז 1984, מה שהפך את האזור לשדה הקרב הגבוה ביותר בעולם.

אך מעבר לשאלות הפוליטיות, המצב מעורר דאגה עמוקה יותר. "זה מאותת שאפילו המקומות המרוחקים ביותר בעולם מושפעים מפעולות האדם", אומר פרופסור מרקו טדסקו מבית הספר לאקלים של קולומביה. "הפעם זה קרחונים, אבל בעתיד – או במקום אחר – זה יהיה על מזון, הגירה ואספקת מים".

ההשלכות כבר מורגשות בשטח: הפשרת הקרקע הקפואה גורמת למפולות סלעים המאיימות על יישובים, ושיטפונות קיצוניים הופכים תכופים יותר. "יש פחד מעקירה באזורים שבהם בתים עומדים כבר 500 שנה. אנשים ישנים עם תיק חירום ליד המיטה", מספר ברוגר.

כמה מדינות כבר נערכות למציאות החדשה: כבר ב-2006 חתמו איטליה ואוסטריה על הסכם המגדיר את גבולן כ"גבול נע", שמתעדכן בהתאם לשינויים בשדות השלג והקרחונים. פתרון כזה עשוי לשמש מודל למדינות אחרות, אם כי הדבר תלוי ביחסים ובהיסטוריה בין המדינות המעורבות. בשורה התחתונה, חשוב לדעת ששינויי האקלים משפיעים לא רק על הסביבה הפיזית, אלא גם את המפה הפוליטית. ככל שהקרחונים ושדות השלג ממשיכים להצטמצם, שינויי גבולות כאלה יהפכו שכיחים יותר, והחיים באזורים אלה יהפכו מסוכנים יותר. על מדינות שטרם נתקלו בבעיה זו להתחיל להיערך אליה – ומהר.