פוליטיקאים משתמשים בכל אמצעי אפשרי כדי להשפיע עלינו ולשכנע אותנו להצביע עבורם – אבל מחקר חדש מראה שאפילו החיוך שלהם משפיע באופן משמעותי על הכריזמה הנתפסת שלהם ועל היכולת ליישר את הבוחרים עם סדר היום שלהם. הסתייענו ב-Claude כדי להבין את סוד החיוך המסתורי של הפוליטיקאים.
המחקר, שפורסם ב-PLOS ONE והובל על ידי ד"ר קארל סניור מאוניברסיטת אסטון, ניתח כיצד חיוכים שונים של מנהיגים פוליטיים בבריטניה במהלך הבחירות הכלליות ב-2019 השפיעו על התגובות הרגשיות של מצביעים בכל חלקי הקשת הפוליטית. החוקרים התמקדו בשני סוגי חיוכים שונים: חיוך אמיתי של שמחה והתלהבות מורגשת, המדבק מאוד ומזוהה עם בניית אמון וכונה על ידי החוקרים “חיוך פרס”, וחיוך מנומס המשדר ידידותיות, זיקה ורצון לשיתוף פעולה, שזכה לכינוי "חיוך שותפות".
על ידי הצגת צילומי חיוכים של מועמד המפלגה השמרנית בוריס ג'ונסון, מועמד הלייבור ג'רמי קורבין ומועמדת מפלגת הליברל-דמוקרטים ג'ו סוינסון לתומכים מוצהרים של כל מפלגה לפני ואחרי הבחירות, החוקרים גילו כמה תגליות מאירות עיניים: כאשר צפו ב"חיוכי השותפות" של ג'ונסון לאחר ניצחון מפלגתו השמרנית, תומכי כל המפלגות דיווחו על עלייה ברגשות האושר והשייכות שחשו כלפיו בהשוואה ללפני הבחירות. נראה שסוג החיוך הזה קירב את מצביעי האופוזיציה הממורמרים למסר הפוליטי הדומיננטי והמנצח. עם זאת, ל"חיוך הפרס" היה אפקט הפוך – תומכי הלייבור חשו כעס ומועקה מוגברים כלפי חיוכי ההתלהבות העליזים של ג'ונסון בעקבות ניצחונו על מפלגתם.
החוקרים מציעים שבאמצעות חיוך שמשדר הזדהות, ג'ונסון הצליח להתעלות מעל להבדלי המדיניות וליצור סימפתיה אישית שקירבה בוחרים לסדר היום שלו, אפילו בקרב קבוצות אופוזיציה. חיוכו המעודן יחסית העיד על תערובת עוצמתית של גישה ודומיננטיות, שהעניקה דיבידנדים אלקטורליים.
פרופ’ ניק לי מבית הספר לעסקים באוניברסיטת וורוויק מבהיר כי "חיוך לא יכול לנצח בחירות בפני עצמו – אבל הפנייה האישית של ג'ונסון עלתה על מדיניות המפלגה, התחברה לאנשים שלא תכננו להצביע עבורו. הלקח עבור פוליטיקאים בהווה הוא שכריזמה (…) היא תכונה נרכשת; על ידי שימת לב להתנהגות הפנים שלהם ווידוא שהם מציגים את החיוך הנכון בהקשר הנכון, הם עדיין יכולים למנף את כוחן של תגובות רגשיות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו