אנגליה נחשבת ל"מולדת הכדורגל" - המדינה בה הענף התפתח והפך למקצועי החל מהמאה ה-19. עם זאת הכדורגל לא נוצר יש מאין אלא התפתח ממשחקים אחרים, וישנם לא מעט בריטים שעד היום דואגים לשמר את המשחקים העתיקים והמסורתיים.
כמדי שנה, אלפי בריטים התכנסו בעיירה הקטנה אשבורן ליומיים של כדורגל להמונים או בשמו המקורי - רויאל שרובטייד. המשחק אמנם היווה השראה למשחקי כדור עתידיים, אבל למתבונן מבחוץ זה נראה פחות כמו כדורגל ויותר כמו קטטה המונית.
במשחק משתתפות שתי קבוצות עם מאות שחקנים בכל אחת והמטרה שלהם היא להכניס את הכדור ל"שער". המגרש מתפרס על פני חמישה קילומטרים ועובר דרך נהרות ורחובות. במשחק שהתפתח במאה ה-16 אין חוקים מלבד אחד - אסור לרצוח.
"שחקנים טובים צריכים להיות קשוחים ואגרסיביים", סיפר השחקן הוותיק מארק האריסון, "אי אפשר להתאמן. צריך פשוט להגיע ולהיות קשוח. אני שחקן רוגבי ומתאגרף לשעבר, אז זה עוזר".
העיירה המרוחקת שלוש שעות מלונדון נחשבת לשקטה בכל ימות השנה, מלבד הימים בהם מתרחש המשחק. העיירה מתמלאת בשלטים שקובעים את תחומי ה"מגרש" וקוראים לתושבי המקום לא להחנות שם את רכביהם למען ביטחונם.
המשחק נחשב כאוטי במיוחד ולרוב כשהמשתתפים שואלים אחד את השני אם הם יודעים היכן נמצא הכדור, התשובה היא שלילית. במשחק האחרון הכדור לא נראה במשך שעתיים, עד שהחלו להתפשט השמועות כי אחת הקבוצות הצליחה להבקיע.
שחקנים שמצליחים לכבוש זוכים להערצה שמזכירה אלופים אולימפיים. מרימים אותם על הכתפיים ומתייחסים אליהם כגיבורים. "דמיין שאתה משחק במנצ'סטר יונייטד בימיה הגדולים ומבקיע את שער הניצחון בגמר הגביע בוומבלי", סיפר האריסון, "כך זה מרגיש".
