בגללה גיבורים זעירים עפים: נמצאה הסיבה שלסנאים יש כנפיים

אנחנו נוהגים לחשוב, בצער, שיונקים נועדו לחיות על הקרקע ורק ציפורים וחרקים מסוימים נועדו לעוף – אבל האמת שהאבולוציה פיתחה שוב ושוב יונקים "מעופפים" שונים. מחקר חדש שופך אור על המקורות הגנטיים וההתפתחותיים של ההסתגלות המדהימה הזו, ו-Claude מעיפה אותנו עם הפרטים על איך היכולת התפתחה אצל כל כך הרבה בעלי חיים, אבל לא הגיעה לבני אדם.

המחקר, שפורסם ב-Nature, התמקד בחיות כיס כמו כיסנאי דואה – יונק כיס זעיר (באנגלית, אגב, יש לו שם הרבה יותר מגניב – "דאון הסוכר") המסוגל לדאות למרחקים ארוכים יחסית (כ-50 מטר) באמצעות קרומי עור הנקראים פטגיום ונמתחים בין רגליו כמו מצנח.

"רצינו לחקור כיצד נוצר חידוש אבולוציוני כמו זה מנקודת מבט מולקולרית וגנטית", הסביר ד"ר ריקרדו מַלַרינוֹ מאוניברסיטת פרינסטון, שהיה שותף לחיבור המחקר. על ידי ריצוף והשוואה של הגנום של 15 מיני חיות כיס – חלקן בעלות פטגיה (צורת הרבים של פַּטַגיוּם, כפי שאג’נדה היא צורת הרבים של אג’נדום) וחלקן לא – החוקרים זיהו שינויים גנטיים מרכזיים העומדים בבסיס האבולוציה של פטגיה.

הם מצאו אבולוציה מואצת ברצפי DNA מווסתים המכונים ‘משפרים’, בקרבת גן בשם Emx2. "המשפרים המשתנים האלה הם שמשנים את האופן והמקום בגוף שבהם ה-Emx2 פעיל – וזה מניע את האבולוציה של הגלישה", אמר ד"ר ארז ליברמן איידן ממכללת ביילור לרפואה, שהשתתף גם הוא במחקר.

כדי לבדוק זאת, הצוות מינף היבט ייחודי של ביולוגיה של חיית הכיס - הוולדות שלה נולדים לפני שסיימו להתפתח, נצמדים לפטמה של האם ומסיימים להתפתח בתוך הכיס שלה. זה איפשר לחוקרים לחקור כיצד שינוי Emx2 והמשפרים שלו השפיעו על התפתחות קרום הפטגיום. הם גילו ש-Emx2 משתמש בתוכנית גנטית הקיימת בכל היונקים כדי ליצור את הפטגיום במינים גולשים. עם זאת, בכיסנאים דואים וקרוביהם, הפעילות של Emx2 מתארכת באמצעות שינויים באזורי המשפרים.

הממצאים חושפים כיצד שינויים גנטיים עדינים יכולים לפתוח פוטנציאל התפתחותי רדום ולהוביל מינים לנתיבים אבולוציוניים חדשים.