מִחזוּר נייר עשוי להשתפר משמעותית, הודות לתובנות חדשות של חוקרים שוודים על התהליך המכונה "התקרנות", שגורם לסיבים להתקשות לאורך זמן בדומה לקרני בהמות. התקשות זו מגבילה את מספר הפעמים שניתן למחזר נייר ביעילות כיום ל-5-7 לפני שהסיבים הופכים לקשים מדי. נעזרנו ב-Claude כדי להבין איך אפשר למנוע את התהליך הזה.
מחקר שפורסם בחודש שעבר בכתב העת Cellulose (“תאית") על ידי ארבעה חוקרים מאוניברסיטת קארְלְסְטד בשוודיה חושף גורמי מפתח המניעים את ה"התקרנות" של סיבי נייר במהלך תהליך הייבוש. הם הצביעו על כך שהוא מתחיל ברמות יובש נמוכות יחסית, של 20% מוצקים בלבד וטמפרטורות מתונות עד 40 מעלות צלזיוס. נוכחות המים עצמה משחקת תפקיד מרכזי, באמצעות יצירת קשרי מימן.
ביורן חוֹסְטְרַנְד, אחד מהחוקרים, הציג את הממצאים בכנס שנערך לפני כשבועיים. לדבריו, "כעת אנו מבינים את התחלת ההתקרנות הרבה יותר טוב. ידע זה מאפשר תהליכי הסרת מים חדשים המפחיתים את הידרדרות הסיבים”. הוא הוסיף כי מהנדסי נייר מקווים ששיטות משופרות תאפשרנה מחזור של נייר עד 25 פעמים – כלומר פי 3.5-5 מהמצב כיום.
מעבר ליתרונות המחזור, המחקר מרמז גם על דרכים שבהן מפעלים יכולים להשתמש בפחות סיבים כדי להשיג את אותם ביצועים מכניים במוצרי נייר. שליטה על התקרנות סיבים בצורה מדויקת יותר מאפשרת כוונון של מאפייני העמידות תוך מקסום שימוש בר-קיימא בחומרי הגלם.
התובנות החדשות מגיעות בדיוק בזמן שתעשיית הנייר נואשת להגביר את היעילות, לשפר את המחזור ולהפחית את ההשפעה הסביבתית שלה. למרות שעדיין יש צורך במחקר נוסף, המחקר השוודי מהווה שלב ראשון בדרך לשיפור כלכלת מחזור הנייר, מדפים לספרים ועד קופסאות קרטון, תוך מזעור כריתת עצים, פסולת ופליטות בכל שלבי ייצור עיסת הנייר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו