טלסקופ החלל ג'יימס ווב של נאס"א חשף לאחרונה מה שעשוי להיות המפתח לחיים אנושיים מעבר לכדור הארץ. התגלית המדהימה הזו מתרכזת סביב כוכב לכת בשם K2-18 b, שנמצא במרחק של 124 שנות אור מכדור הארץ, והממצאים עוררו התרגשות בקרב אסטרונומים ואסטרוביולוגים כאחד. ChatGPT עוזר לנו להבין מה אנחנו יודעים על הכוכב המרוחק.
K2-18 b התגלה על ידי נאס"א בשנת 2015, במהלך משימת K2 של טלסקופ החלל קפלר, שהתרכזה בזיהוי כוכבי לכת המקיפים כוכבים מחוץ למערכת השמש שלנו. אבל רק כשטלסקופ החלל ג'יימס ווב נכנס לפעילות בקיץ 2022, יכלו מדענים לבדוק מקרוב על העולם המסקרן הזה, שנמצא בקבוצת הכוכבים אריה.
תחילה חשבו בנאס”א ש-K2-18 b הוא כוכב סלעי למדי, אך כזה שקיימים בו כמה תנאים המסוגלים לתמוך בחיים. גודלו הפיזי מגמד את כדור הארץ – הרדיוס שלו הוא חמישית מזה של כוכב צדק, או פי שניים וקצת מזה של כדור הארץ, והמאסה שלו גדולה משל כדור הארץ פי כמעט 9. הוא מקיף שמש מסוג M (ננס אדום – שמש אדומה ו"קרה" יותר משלנו) בתדירות של 33 ימים להקפה (לעומת 365 ימים שלוקחת הקפה של כדור הארץ סביב השמש) ובמרחק של כשביעית מזה שבין כדור הארץ לשמש.
לפי התצפיות האחרונות, האטמוספירה של הכוכב עשירה במימן, וכוללת מולקולות נושאות פחמן, כולל מתאן ופחמן דו חמצני – מה שמחזק את ההשערה שמתחת לרוב שטח הפנים הסלעי שלו נמצא אוקיינוס מים אדיר, המתאים לתמיכה בחיים.
אבל זה לא הכל: הכוכב הגדול הוא ייחודי למדי, והרכב האטמוספירה שלו עדיין חידתי עבור האסטרונומים כאן. עד כה התמקדו מדענים בחיפוש כוכבים “תומכי-חיים” דומים בגודלם לכדור הארץ – אך כאמור, K2-18 b גדול משמעותית מאיתנו, ועדיין מציג לא מעט מאפיינים מבטיחים לקיום חיים.
חקירת האטמוספירה של K2-18 b כללה ניתוח של האור מהננס האדום שאותו הוא מקיף בזמן מעבר האור בשכבות האטמוספירה של כוכב הלכת. תהליך זה, המבוצע על ידי הציוד של טלסקופ החלל ג'יימס ווב, איפשר לאסטרונומים למפות את ההרכב הכימי של האטמוספירה של כוכב הלכת.
למרות שממצאים אלה הם ללא ספק מבטיחים, החוקרים נשארים זהירים. מצד אחד, נמצאה נוכחות של דימתיל גופרתי (DMS), מולקולה המיוצרת בדרך כלל כתוצר לוואי של חיים על פני כדור הארץ. עם זאת, יש צורך בבדיקות נוספות כדי לאשר את משמעותה. מצד שני, בשל גודלו של הכוכב, הוא עלול להיות מכוסה שכבה עבה של קרח בלחץ גבוה, בדומה לנפטון. אפילו אם יש מים על פני השטח, ייתכן שהם חמים מדי לקיום חיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו