הסטארט אפ שמייצר תוספות שיער מחומר שבחיים לא הייתם חושבים עליו

בלב אוגנדה, מדינה הידועה כסל הלחם של מזרח אפריקה, מתחוללת מהפכה שקטה בתעשיית היופי: סטארט אפ מקומי בהובלת היזמת ג'ולייט טומוסיימה מציג פתרון חדשני, ויש לציין מפתיע למדי, לבעיה סביבתית ובריאותית כאחד – תוספות שיער המיוצרות מגבעולי בננה.

הרעיון נולד לפני כעשור, כאשר טומוסיימה ביקרה בחוות בננות מקומית. המראה של ערימות הפסולת העצומות שנותרו לאחר הקטיף הצית את דמיונה היזמי. "ראיתי הזדמנות בין הגבעולים הנזרקים," שחזרה בראיון ל-CNN. "ידעתי שחייב להיות שימוש טוב יותר לכל החומר האורגני הזה".

10 מיליון טון של בננות והרבה פסולת

באוגנדה נקטפים מדי יום כ-10 מיליון טון של בננות. כ-75% מהאוכלוסייה במדינה צורכת לא פחות מקילוגרם של בננות מדי יום, מה שהופך את הפרי למזון בסיסי עבור מרבית המקומיים – ואת הפסולת לבעיה משמעותית. טומוסיימה גייסה תמיכה מגורמים בינלאומיים וערכה מחקר מקיף כדי להבין כיצד ניתן להשתמש בפסולת הבננות בצורה יעילה.

התוצאה: תהליך ייצור חדשני, המתחיל באיסוף גבעולי הבננות מהחוות המקומיות. הגבעולים עוברים תהליך מורכב הכולל הפרדת סיבים, ייבוש, סירוק ועיבוד סופי, כאשר התוצר הסופי הוא תוספות שיער בשלושה גוונים – שחור, חום ובלונד.

יתרונות ברורים

היתרונות של תוספות השיער האורגניות האלו משמעותיים: בניגוד לתוספות סינטטיות, המוצר החדש מתכלה ואינו מזהם, זאת בנוסף לעובדה שהוא עמיד מאוד. במקביל, הוא היפואלרגני ומתאים גם למי שסובל מאלרגיות לחומרים סינטטיים. התוספות האורגניות דומות לשיער אנושי במראה ובמגע, והן מתאימות במיוחד לאקלים חם ולח.

המכשול העיקרי בפני אימוץ נרחב של המוצר הוא כמובן המחיר, שעומד על כ-50 דולרים (לעומת חבילת שיער סינטטי העולה כדולר אחד בלבד). "אני מחפשת כל הזמן דרכים להוזיל את התהליך", אומרת טומוסיימה, "אבל חשוב לזכור שמדובר בטכנולוגיה חדשה ומוצר שמציע יתרונות רבים".

היזמת ג'ולייט טומוסיימה // צילום: Kakwerre Juliet

אך המיזם של טומוסיימה אינו לבד: חברות אחרות, כמו Norie Hair האמריקנית, מפתחות גם הן תוספות שיער מחומרים טבעיים, כמו ג'ינסנג ורוזמרין. עם זאת, נראה כי הסטארט אפ האוגנדי הוא מהחלוצים בתחום, ומציב רף חדש לחדשנות וקיימות בתעשיית היופי העולמית.

לפי אנליסטים ומומחים מהתעשייה, שוק תוספות השיער העולמי צפוי להגיע ל-710 מיליון דולרים עד שנת 2028. המגמה הירוקה שמוביל הסטארט אפ האוגנדי עשויה לשנות את פני התעשייה, ככל שצרכנים נעשים מודעים יותר לסוגיות סביבתיות ובריאותיות.