בשנת 2020, באטה האלסי גילתה שהיא חלתה בסרטן השד. היא הייתה אז בת 49, וירולוגית מאוניברסיטת זאגרב, וזו הייתה הפעם השנייה בה נאלצה להתמודד עם המחלה. היא עברה כריתת שד מספר שנים קודם לכן, אולם הפעם זה היה שונה כי לא הייתה יכולה לקבל עוד טיפולי כימותרפיה.
האלסי החליטה לעשות מעשה שעורר מחלוקת בקהילה המדעית, והתחילה לטפל בעצמה. היא למדה את הספרות המקצועית בנושא והחלה להעניק לעצמה טיפול וירותפריה אונקוליטית - שימוש בווירוסים שונים שגדלים במעבדה, כדי לטפל בגידולים ממאירים.
החוקרת בחרה בווירוסים מסוג חצבת, שנבדק בעבר עם סרטן שד גרורתי וסטימוטיטיס. לדבריה של האלסי, היה לה ניסיון עשיר בעבודה עם שני הווירוסים והיא ידעה שהם נחשבים לבטוחים יחסית - זן החצבת משמש לחיסונים והסטימוטיסיס יגרום לה לתסמיני שפעת קלים במקרה הגרוע ביותר.
במשך תקופה של חודשיים, עמיתה של האלסי פיקחה על התהליך והרופאים שלה עקבו גם כן, והסכימו שאם משהו ישתבש, הם ינסו לעבור לטיפולים קונבנציונליים, כך דווח בכתב העת המדעי Nature.
במהלך הטיפול, הווירוסים שהאלסי גידלה בעצמה הוזרקו ישירות לגידולים שלה, שהתכווצו משמעותית והתנתקו משרירי החזה, דבר שהקל על הסרה כירורגית שלהם.
ניתוח של הגידולים לאחר הסרתם, חשף שהניסוי של האלסי הצליח מעל ומעבר למצופה: לא רק שהווירוסים תקפו את הגידולים, הם עודדו את מערכת החיסון של הגוף לעשות את אותו הדבר.
סטיבן ראסל, מומחה לוירותרפיה אונקוליטית ומנהל חברת ביוטק במינסוטה, הסכים שהפעולות של האלסי והזריקות שהצליחה לייצר, כיווצו את הגידולים שלה והביאו לנסיגה במחלה. לדבריו, המקרה הזה אינו יכול להשליך על הכלל: "החידוש העיקרי כאן הוא שהאלסי עשתה את זה לעצמה, עם וירוסים שהיא גידלה במעבדה שלה".
האלסי הרגישה אחריות לפרסם את הממצאים שלה, אבל נדחתה מרוב כתבי העת המדעיים להם הגישה את המחקר, לדבריה בגלל סוגיות אתיות של ניסוי עצמי. אם לדייק, הבעיה לא הייתה העובדה שהאלסי טיפלה בעצמה, אלא שפרסום הצלחת הניסוי שלה עשוי לגרום לחולים לנטוש טיפולים קונבנציונליים, ולנסות משהו דומה.
לדברי החוקרת, היא לא מתחרטת על הטיפול העצמי או על ההתעקשות לפרסם את התוצאות: "הפוקוס על המעבדה שלי השתנה לחלוטין לאור הצלחת הניסוי והטיפול העצמי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו