האם אנחנו בדרך לפתרון השאלה אם האנושות היא היחידה ביקום או שמא קיימות תרבויות נוספות מחוץ לכדור הארץ? את המענה לכך תתחיל האנושות לברר בעוד יומיים - ב-25 בדצמבר, שהוא לא במקרה גם חג המולד - לאחר שהטלסקופ "ג'יימס ווב" (James Webb) ישוגר על גבי הטיל אריאן, מבסיס סוכנות החלל האירופית "קורו" שבמדינת גינאה הצרפתית.
זהו המכשיר הטכנולוגי המורכב והמשוכלל ביותר ששיגרה האנושות אי פעם לחלל, והוא צפוי להעמיק את המחקר על ראשית היקום ושאלות אחרות, הרבה מעבר ליכולת שהייתה בידי גורם מדעי כלשהו עד היום. למעשה, יכולותיו של ג'יימס ווב הן פי שישה מאלו של הטלסקופ "האבל" בתחום קליטת אור באורכים שונים. הוא יוכל לצפות אל העבר של היקום, בזמן שבו החלו להיווצר הגלקסיות הראשונות אחרי המפץ הגדול – קרי, 13.35 מיליארד שנים אחורנית בזמן.
היכולת הזו נובעת מהרגישות המדהימה של המכשור המותקן עליו, שכולל בין השאר מראה בקוטר 6.5 מטרים, על שטח כ-25 מ"ר, המורכבת מ-18 חלקים בצורת משושה שיתפרסו לאחר הגעת הטלסקופ למקומו. גודל המראה, לשם המחשה, גדול מכל רכב חלל לא מאויש ששוגר אי פעם לחלל. מעבר לגודלה, המראה מצופה בשכבה דקיקה של אטומי זהב, בשל יכולתם לשקף גלי אור בתחום האינפרה אדום. בשל כך, רמת אורכי הגל והרגישות של המראה היא גדולה מאד, והטלסקופ יכול לזהות אור מראשית היקום שנפלט בעת יצירת הכוכבים, כמו האור שנפלט כיום מענני גזים שבהם נוצרים כוכבים חדשים.
מראת המשושים נתמכת על ידי לוח גדול שנושא עליו גם מכשירים אופטיים סופר רגישים במשקל כולל של 2,400 ק"ג, שיעבדו יחד ויפעילו את המכשיר המורכב והמשוכלל. כדי לעשות זאת, הוצב על מכשיר מדעי מיוחד זה מגן שיבלום את הקרינה האינפרה אדומה שמגיעה מהשמש, ויאפשר לצד שבו מצויים המכשירים לתפקד בטמפרטורה של מינוס 220 מעלות.
לאחר השיגור הראשוני ינוע ג'יימס ווב לנקודה, במרחק 1.5 מיליון ק"מ מכדור הארץ, המאפשרת תקשורת רציפה דרך "רשת חלל עמוק" (Deep Space Network), רשת בינלאומית של אנטנות ומתקני תקשורת המשמשים לתקשור עם רכבי חלל ותצפיות רדיו ורדאר אסטרונומיים. לשם השוואה, "האבל" משייט במרחק 570 ק"מ בלבד מכדור הארץ. להצבה בנקודה יש יתרון בכך שאין כבר השפעה לאטמוספירת כדור הארץ על הטלסקופ מחד, ומאידך הוא יעמוד בקו כזה שכדור הארץ יחצוץ חלקית בינו לבין השמש, כשהצל של כוכב הלכת שלנו יאפשר לכלי הרגיש לא להתחמם מדי מקרני השמש.
ג'יימס ווב: מטרות המחקר
הרגישות חסרת התקדים של הטלסקופ תאפשר לו, כאמור, להציץ אל העבר אל ראשית היקום. כמו כן, הוא יוכל לזהות יצירת כוכבים חדשים גם בתוך ענני גזים ובמקומות שקשה לצפות בהם מכדור הארץ. נוסף על כך, רגישותו ועוצמת המכשירים שעליו יסייעו לזהות פעילות של ציוויליזציות זרות בחלל במרחקים עצומים מכדור הארץ, ואולי סוף סוף לענות על אחת השאלות שמטרידות את האנושות במאות האחרונות: האם אנחנו בודדים ביקום? על פי מתכנניו, הטלסקופ יפעל בעשור הקרוב ויגיע למקומות שעליהם האנושות מעולם לא יכלה לצפות בעבר.
חשוב לציין כי מרגע שיגורו ועד לפעילות מלאה יעבור זמן לא מועט, ולפחות חמישה חודשים יעברו עד להתייצבות הטלסקופ והגעתו ליכולת פעילות מחקרית, שתחל ככל הנראה בעוד שישה חודשים.
בגלל החשיבות והעלות העצומה של הטלסקופ, ומכיוון שלא ניתן גם לתקנו אחרי השיגור בשל המרחק הגדול שלו מכדור הארץ, השתתפו בפיתוחו 1,200 מדענים מ-17 מדינות, כשסוכנות החלל האמריקאית נאס"א מרכזת את הפרויקט חסר התקדים. זו גם הסיבה לדחיות הרבות בשיגורו לחלל עד השבת הקרובה, שבה ככל הנראה הוא יצא סוף סוף לדרכו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו