שירית אחראית ששבבי ה-AI של אנבידיה יעבדו כמתוכנן, מירב מובילה במערך הדיגיטל הלאומי את תהליך אימוץ ה-AI במשרדי הממשלה, רונית מסייברארק רותמת בינה מלאכותית כדי להגן מפני האקרים זדוניים ויעל מובילה את אסטרטגיית ה- AI של חברת סייסנס.
לרגל יום האישה הבינלאומי, ארבע נשים ישראליות בתפקידים טכנולוגיים בכירים בסצנת ה-AI מספרות איך זה להיות חלק מהמהפכה הטכנולוגית הגדולה של דורנו, על המסלול המקצועי והאישי וחולקות תובנות עם ילדות ונערות שיהיו חלק מהעשייה הטכנולוגית בעתיד.
שירית בלפר-שורצבלט, אנבידיה
אם יש חברה שנמצאת בלב מהפכת ה-AI זו אנבידיה (Nvidia), שמפתחת את תשתית החומרה והתוכנה לאימון והרצה של מודלי AI. כל המודלים שאנחנו משתמשים בהם, מ-ChatGPT ועד Grok, אומנו באמצעות מעבדים של אנבידיה.
שירית בלפר-שורצבלט היא דירקטורית בכירה לפיתוח שבבים באנבידיה, ומובילה את תחום הווריפיקציה (אימות) הפורמלית בחברה. "שבבים הפכו למאוד מורכבים. זה כמו לתכנן עיר שלמה בזעיר-אנפין, עם תשתיות מים, תחבורה וחשמל. המטרה של וריפיקציה היא לוודא, כבר בשלב התכנון והפיתוח, שהכול יעבוד כמו שצריך. זה מצריך שימוש במודלים מתמטיים מאוד מורכבים, כדי להוכיח שהשבב מתפקד כמצופה בכל אינספור התרחישים", היא מספרת.
מרכז המו"פ הישראלי של אנבידיה מתבסס על חברת מלאנוקס, שאנבידיה רכשה במיליארדי דולרים ב-2019. מלאנוקס מפתחת את שבבי התקשורת המאפשרים תעבורת נתונים אולטרה-מהירה בין יחידות המחשוב במרכזי נתונים. בלעדיהם, ייווצרו עומסים וצווארי בקבוק. "הצטרפתי למלאנוקס ב-2005, כשהיינו רק 150 עובדים. הייתה לי הזכות לגדול ולהתפתח ביחד עם החברה", אומרת בלפר-שורצבלט. "תמיד רציתי להיות במקום בעל השפעה חיובית ו-AI פותחת אפשרויות בלתי מוגבלות והיא תגרום לחיים שלנו להיות טובים יותר - מאבחון מוקדם של מחלות, צמצום תאונות דרכים ועד אוטומציה של תהליכים ביומיום שתפנה לנו יותר זמן פנוי".
תכנון שבבים נחשב לתחום "גברי" מאוד בהייטק, אך בלפר-שורצבלט ידעה כבר מגיל צעיר שאלה העולמות שמעניינים אותה ושהיא טובה בהם. היא התמחתה בתיכון בפיזיקה ומתמטיקה, ולאחר שירותה הצבאי למדה הנדסת אלקטרוניקה בטכניון. "להורים שלי יש חלק משמעותי בביטחון העצמי שלי, הם הבסיס והעוגן. הם נטעו בי את האמונה בעצמי. זה גם המודל שלי להורות. יש סינרגיה בין היותי אמא ובין היותי מנהלת: האימהות הפכה אותי למנהלת טובה יותר - ולהיפך".
לצד התפקיד המקצועי שלה, בלפר-שורצבלט מובילה באנבידיה את הפעילות WIT, שמטרתה להעצים נשים באמצעות מנטורינג ומודלים לחיקוי. "ככל שביססתי את מעמדי המקצועי וצברתי השפעה וכוח, נוצרה בי תחושת מחויבות לקדם שילוב של נשים. בתעשיית השבבים תמיד מחפשים הון אנושי איכותי - ונשים הן עדיין פוטנציאל לא ממומש. אני מאמינה במודלים לחיקוי, כי מה שאתה לא רואה אתה גם לא יכול להיות. זה חייב להתחיל בגיל מוקדם, ובגלל זה אני גם מקיימת מפגשים עם תלמידי בית ספר".
"כנשים, חשוב שיהיו לנו ביטחון ועצמאות כלכליים, כדי שנוכל לקבל את ההחלטות שנכונות עבורנו, אז אל תוותרו על קריירה", היא מסכמת את המסר שלה לילדות ונערות.
מירב פרץ-בילינסקי, מערך הדיגיטל הלאומי
תחום בחיינו שבו בינה מלאכותית יכולה לחולל שינוי ממשי הוא עבודת משרדי הממשלה והשירות לאזרח. AI יכולה לסייע באוטומציה של תהליכים, בשימוש חכם בדאטה ובשיפור זמינות השירותים המקוונים. אימוץ הטכנולוגיה במגזר הציבורי הוא אתגר מורכב - ומי שעומדת בראש המאמץ הזה היא מירב פרץ-בילינסקי, ראש חטיבת דאטה ו-AI במערך הדיגיטל הלאומי, הזרוע הטכנולוגית של משרדי הממשלה הכפוף למשרד הכלכלה.
פרץ-בילינסקי הגיעה למערך הדיגיטל לאחר קריירה של כ-24 שנה ביחידת 8200, שם עשתה את כל הדרך ממתכנתת צעירה ועד סגנית מפקד מרכז מדע הנתונים של חיל המודיעין בדרגת סא"ל.
חטיבת ה-AI במערך הדיגיטל נוצרה עם הגעתה של פרץ-בילינסקי והיא מתכוונת להביא מניסיונה העשיר כדי לחולל מהפכה, במשרדי הממשלה - ובחיינו. "חיל המודיעין ביצע בעשור האחרון מספר קפיצות מדרגה בכל הנוגע לשימוש בדאטה ו-AI. המגזר הממשלתי צריך לעבור תהליך דומה. המטרה היא להפוך אותו, באמצעות AI, לארגון מבוסס דאטה וגם להפוך את כל גופי הממשלה לגוף אחד מתואם", היא מספרת.
פרץ-בילינסקי רוצה לקדם את המודעות בקרב המשרדים לפוטנציאל של הטכנולוגיה, ובמקביל לייצר מתודולוגיות שיאפשרו אימוץ כזה. "אנחנו מפתחים תשתיות AI מרכזיות. ישראל נמצאת עוד רק בתחילת הדרך של התהליך, אבל ניתן לזהות שנוצרת תחושת דחיפות, בדומה לזו שהייתה במגזר הביטחוני. הפוטנציאל של הטכנולוגיה הזו הוא עצום, עבור עובדי המדינה, עבור משרדי הממשלה - ועבור האזרח", היא אומרת.
פרץ-בילינסקי גדלה בבת ים, "בת לאבא פמיניסט", כהגדרתה. "הוא גרם לי לא לראות חסמים, ועודד אותי, למשל, לבחור במגמת מחשבים ופיזיקה בתיכון ולא במחול, כמו בנות אחרות". לדבריה, הרוח הגבית מהבית הפכה את החתירה שלה למצוינות לטבע שני, עד כי כמעט לא הייתה מודעת בזמן אמת לתקרות הזכוכית שהיא שוברת. "מעולם לא הפחיד אותי להיות האישה היחידה בחדר. רק בדיעבד אני מבינה כמה מאתגר היה המסלול שעברתי".
לדבריה, פעמים רבות נשים נאלצות לבחור בגיל מוקדם בין קריירה לאמהות. "אני מכירה נשים שוויתרו על תפקידים ועל לימודים במקצוע מסוים הרבה שנים לפני שכלל התחתנו וילדו, רק מעצם הפחד שהעולמות הללו יתנגשו. אני הפכתי לאמא בגיל 26 ויש לי שלושה בנים - וזה לא עצר אותי. המוטו שלי: 'תעשי ילדים כאילו אין לך קריירה, ותעשי קריירה כאילו אין לך ילדים'. העומס הגדול הוא בעיקר בשנים הראשונות של גידול הילדים. זה רק חלק קטן בקריירה. ניתן למצוא את האיזון הנכון בכל שלב ושלב בחיים מבלי לוותר על אף אחד מהעולמות".
רונית הלחמי-בקל, סייברארק
בעולם הסייבר, AI היא בה בעת איום גדול והבטחה גדולה. בינה מלאכותית היא טכנולוגיה מאוד נגישה, האקרים יכולים לעשות היום שימוש בצ'אט-בוטים כדי לייצר טקסטים ותמונות למתקפות פישינג, ואפילו קוד לרוגלות ונוזקות מתוחכמות. מאידך, AI מסייעת לחברות סייבר לשפר את ההגנות ולזהות בזמן אמת אינדיקציות למתקפה.
סיייברארק (CyberArk) הישראלית היא אחת מחברות הסייבר הגדולות בעולם, שנסחרת בנסד"ק לפי שווי של 17.5 מיליארד דולר. מי שמובילה במרכז ה-AI בחברה את ניהול המוצר בתחומי הדאטה וה-AI היא רונית הלחמי-בקל, בעלת תואר שני במדעי המחשב, שעשתה מסלול מרובה תחנות בחברות סטארט-אפ ובארגונים גדולים, כולל הדובדבן על קצפת חייו של הייטקיסט - רילוקיישן לקליפורניה, עם ארבע בנות, למשך שמונה שנים עם VMWare ופייפאל.
את הפוטנציאל הטרנספורמטיבי של דאטה ו-AI הבינה הלחמי-בקל ב-2017. "הקמתי את גוף ניהול המוצר בתחומי ה-AI ולמידת-מכונה בפייפאל. מהר מאוד פתרונות AI הפכו לחלק אינטגרלי בכל היחידות העסקיות - מזיהוי הונאות ועד אומדן סיכוני אשראי, שירות לקוחות ומכירות. זה עוזר לקבל החלטות טובות יותר ולהיות יעילים יותר", היא אומרת.
בסייברארק, הלחמי-בקל היא דירקטורית ניהול מוצר בכירה בתחום מדעי הנתונים ו-AI. זה תפקיד חשוב במיוחד בימים שבהם מתנהל קרב איתנים בין האקרים לחברות הגנתיות. "ה-AI מייצרת יישויות דיגיטליות חדשות, כמו LLM או סוכני AI, וצריך ללמוד אותן מהר ולעומק כדי להבין את חולשות האבטחה. אנחנו משתמשים ב-AI כדי להגן מפני תוצרי AI וכדי להגן על מערכות AI. זו טכנולוגיה שמתפתחת מאוד מהר - האתמול מהר מאוד הופך להיסטוריה", היא מסבירה.
הלחמי-בקל מעידה על עצמה שהיא מאמינה בגיוון, אחת התובנות שהביאה משנות הרילוקיישן בארה"ב. "כל אחד מביא איתו פרספקטיבה אחרת לחיים, וזה מאוד פותח את הראש, כיחיד וכקבוצה. בעיני, אין כזה דבר מקצוע גברי או מקצוע נשי. הדבר הכי חשוב הוא להיחשף ולהתנסות ב-AI, כי היא הופכת להיות בסיס לתחומים רבים".
ד"ר יעל לב, סיסנס
בינה מלאכותית מנסה לחקות מבנים ותהליכי למידה ועיבוד מידע במוח האנושי. הממשק הזה הוא גם מה שמחבר את יעל לב, בעלת דוקטורט במדעי המוח מהאוניברסיטה העברית, לתחום ה-AI. כיום, לב שוהה עם משפחתה ברילוקיישן בניו-ג'רזי, במסגרת תפקידה כמנהלת בכירה בחברת סיסנס (Sisense), המפתחת פלטפורמה המאפשרת לעסקים ולמפתחי אפליקציות להטמיע באופן חכם אנליטיקות במוצריהם.
עבור לב, התשוקה למדע והכישרון למקצועות הריאליים הם ממש בגנים. אביה היה מדען בכיר במכון ויצמן והיא גדלה בין שבילי המכון המוריקים. "גדלתי בבית שבו לכולם יש דוקטורט. אבי תמיד לימד אותי איך דברים עובדים ברמה הטכנית וזה עורר בי מגיל צעיר את התשוקה למדע וטכנולוגיה. מדעי המוח מהווים חיבור טבעי לעולם ה-AI, כי המוח הוא דגם ביולוגי של רשתות נוירונים".
במסגרת תפקידה הנוכחי, לב מובילה את ההטמעה של טכנולוגיות ה-AI במוצרי החברה. "הפלטפורמה שלנו מעצימה מפתחי אפליקציות, משום שהיא מאפשרת להם לשלב אנליטיקות חכמות ולעשות זאת באמצעות בשפה טבעית. זה מקל על מפתחים להוציא לפועל את הרעיונות שלהם".
כאם לשתי ילדות, יעל מאמינה בחשיפה מגיל צעיר. "חשוב לאפשר חשיפה מגיל צעיר לכלי AI ולמקצועות המדעיים, אבל לעשות זאת תוך חשיבה ביקורתית. זה מרגש לחיות בעידן שבו מתרחשת מהפכת בינה מלאכותית, כי זה יהפוך את החיים שלנו לטובים יותר, ואני מחכה לכך בקוצר רוח".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו