מחשב ביולוגי: חברת סטארט-אפ מגדלת תאי מוח אנושיים ומלמדת אותם לחשוב

תאי מוח אנושיים שגדלים במעבדה ולומדים לבצע משימות - זו אינה עלילה מסרט מדע בדיוני, אלא מציאות בהתהוות, שהוצגה השבוע בכנס טכנולוגי בינלאומי בברצלונה. חברת הסטארט-אפ האוסטרלית Cortical Labs הכריזה על השקת CL1, פיתוח שלו הם קוראים "המחשב הביולוגי המסחרי הראשון", המבוסס על תאי מוח אנושיים.

המערכת, בגודל של קופסת נעליים, מכילה מאות אלפי נוירונים אנושיים שגודלו במעבדה ומחוברים לשבב סיליקון. בניגוד למערכות בינה מלאכותית מסורתיות, הצורכות אנרגיה רבה, ה-CL1 פועל בהספק של וואטים בודדים ומסוגל ללמוד ממספר קטן יחסית של דוגמאות - יכולת המאפיינת מוחות ביולוגיים.

"המוח הביולוגי הוא הדבר היחיד שיש לו 'אינטליגנציה כללית'", מסביר ד"ר ברט קגן, מדען ראשי בחברת Cortical Labs. "אנחנו מנסים לרתום את התאים האלה לאינטליגנציה מלאכותית".

הנוירונים מיוצרים בתהליך מעבדתי שבו תאי דם אנושיים מוחזרים למצב של תאי גזע, המסוגלים להתפתח לסוגים שונים של תאים, ואז הופכים לנוירונים. "הם מגודלים מתאי גזע שנוצרים מכמות קטנה של דם ממתנדבים", מציין ד"ר קגן, "באותה כמות שרופא צריך לבדיקות שגרתיות".

הנוירונים "לומדים" באמצעות מידע אקראי או מתוכנן המועבר דרך השבב. תגובה שגויה מקבלת מידע אקראי, בעוד תגובה נכונה מקבלת מידע מובנה. בסופו של דבר, הנוירונים לומדים מהי התגובה הנכונה.

בעבר, המערכת הקודמת של החברה, שכונתה "Dishbrain", למדה לשחק במשחק וידאו פשוט - "פונג" - אמנם ברמה בסיסית, אך טובה יותר ממערכת שקיבלה גירוי ללא משוב. מאז, המערכת שודרגה עם תוכנות וחומרות חדשות לשיפור הדיוק.

למרות שהחברה מציגה את הטכנולוגיה כסוג של "בינה מלאכותית ביולוגית", חוקרים אחרים בתחום מסתייגים. פרופ' ארנסט וולבטנג מאוניברסיטת קווינסלנד, למשל, מציין כי מערכות הנוירונים של Cortical Labs פשוטות יחסית לעומת האורגנואידים המוחיים התלת-ממדיים שמפתחים במעבדתו, המתוארים כ"ייצוגים בגודל עדשה של המוח האנושי".

"ללמוד לשחק 'פונג' זה דבר אחד, אבל לקבל החלטות מורכבות זה דבר אחר", אומר פרופ' וולבטנג.

הטכנולוגיה מעלה גם שאלות אתיות. אף שהמערכות הנוכחיות רחוקות מאוד מהמורכבות של מוח שלם, קיים חשש שבעתיד, רשתות גדולות יותר עלולות לחוות מודעות עצמית, או הבנה של מצבן הייחודי.

"אנחנו לא רוצים ליצור סבל בתוך צלחת", מדגיש ד"ר קגן. "הדבר המגניב הוא שאנחנו לא צריכים ליצור אדם קטן, או חתול או עכבר בצלחת. אנחנו יכולים לבנות מערכות בדידות של תאי מוח ולהשתמש בהן למטרה שאנחנו רוצים, בלי תכונות כמו מודעות עצמית".

ל-CL1 יש פוטנציאל משמעותי בתחומים כמו מחקר בנושא מחלות ובדיקת תרופות, מעבר לשימושים בעולם הבינה המלאכותית. האם זהו העתיד של המחשוב, או שמא צעד ראשון לקראת טכנולוגיה שתעלה שאלות אתיות חדשות? ימים יגידו.