לא מצליחים להירדם? אולי המוח שלכם נתקע ב"הילוך גבוה"

כל מי שסובל מנדודי שינה מכיר את התסכול – חוסר המנוחה, הכמיהה למצוא דרך להשקיט את המחשבות ולהשתיק את הקול הפנימי. ללחוץ על מתג ולכבות את האור במוח. ובכן, מתברר שהמוח שלנו מצויד במנגנון טבעי שעושה בדיוק את זה: אזור זעיר בגזע המוח בשם לוקוס קורליוס (Locus coeruleus) או בתרגום חופשי מלטינית "המקום הכחול". הוא מוכר גם בתור "הנקודה הכחולה", שבה נמצאים כ-50 אלף תאי עצב בלבד מתוך 86 מיליארד הנוירונים במערכת העצבים המרכזית.

הנוירונים בנקודה הכחולה אכן צבועים בגוון ספיר, כתוצאה מייצור של מוליך עצבי בשם נוראפינפרין (הידוע גם כנוראדרנלין). צבע זה אינו רק עניין אסתטי – הוא מספק רמז לתפקודו של האזור, שכן הנוראפינפרין שולט ברמת העוררות הפיזיולוגית והפסיכולוגית שלנו.

ד"ר מיטו סטורוני, חוקרת מדעי המוח וסופרת, הוציאה לאחרונה בנושא ספר בשם Hyperefficient: Optimize Your Brain to Transform the Way You Work. בספרה היא מסבירה כי הנקודה הכחולה פועלת במצבים שונים: בהילוך הראשון, הפעילות באזור עדינה מאוד, מה שגורם לתשומת הלב מפוזרת ומחשבות נודדות. בהילוך השני, כשהפעילות מתונה, קל לנו יותר להתרכז במטלות אינטלקטואליות. בהילוך השלישי, כשהפעילות גבוהה, אנחנו נהיים רגישים מאוד לסביבה, אך מתקשים להבחין בין עיקר לטפל.

"שומר הלילה" של המוח

עד לאחרונה, מדענים הניחו שהנקודה הכחולה רדומה לחלוטין במהלך השינה. אולם מחקר חדש שערכה פרופ' אניטה לוטי מאוניברסיטת לוזאן בשווייץ מגלה תמונה מורכבת יותר. במהלך שנת ה-NREM (שינה ללא תנועות עיניים מהירות) מתרחשות התפרצויות זמניות של פעילות בנקודה הכחולה בכל 50 שניות. "זה מראה לנו שרמת הערנות במוח היא לא מצב של הכל או כלום, אלא יכולה להופיע בדרגות שונות", היא מסבירה בראיון ל-BBC.

לוטי מצאה במחקרה על עכברים כי חשיפה למקורות מתח קלים – כמו דפיקה על הכלוב – העלתה את פעילות הנקודה הכחולה והגבירה את הערנות לאורך הלילה, מה שהוביל לשינה מקוטעת. היא משערת כי מנגנון דומה עשוי להיות מעורב בהפרעות שינה הקשורות לחרדה בבני אדם.

החוקרים מקווים שהבנה טובה יותר של מנגנון זה תוביל לפיתוח טיפולים חדשים להפרעות שינה. למשל, צוות מדענים מדרום קוריאה בוחן כעת שימוש בזרם חשמלי עדין דרך העצבים במצח, שמחוברים לנקודה הכחולה, במטרה להפחית את פעילותה - אם כי עדיין מוקדם לדעת אם הטיפול יעיל בהפחתת נדודי שינה.

להיתקע בהילוך גבוה

בינתיים, החוקרים ממליצים להימנע מגירויים חזקים לפני השינה. "כשאנחנו מכריחים את עצמנו להמשיך לתפקד כשאנחנו עייפים, המוח מתמודד עם זה על ידי העלאת ההילוך כדי לספק מקסימום כוח למערכת המתקשה שלו - עד כדי כך שהוא כמעט 'נתקע' בהילוך הגבוה", אומרת סטורוני ל-BBC.

מחקרים מצביעים על כך שפעילות גופנית מתונה עד אינטנסיבית – כמו הליכה, ריצה, חתירה, רכיבה על אופניים או אגרוף – מגבירה את פעילות הנקודה הכחולה ומעלה את רמת הערנות המנטלית. זה יכול להיות מצוין כשמרגישים מנומנמים בבוקר, אך פחות מועיל כשמנסים להרגיע את המוח אחרי יום עבודה ארוך. לעומת זאת, מתיחות עדינות ותרגילי נשימה מבוקרים יכולים לקדם תגובת הרפיה במערכת העצבים ולהרגיע את המחשבות והרגשות.

הממצאים מספקים לנו הבנה טובה יותר של המנגנונים העדינים השולטים במחזור השינה-ערות שלנו. אמנם עדיין אין בידינו "מתג" פיזי שיכול להנמיך את הפעילות המוחית לפי רצוננו, אך באמצעות ניהול נכון של שגרת היום והקשבה לקשר בין הגוף והנפש, נוכל להגביר את הסיכויים שלנו להשיג את המנוחה שאנחנו זקוקים לה.

הכתבה מבוססת על מאמר שפורסם ב-BBC