AI בפעולה: האם בקרוב נוכל להבין מה החתול שלנו אומר לנו?

גדולי החוקרים לא הצליחו עד היום לפענח את תעלומת ה"שפה" של בעלי החיים • כעת, כשהבינה המלאכותית ממשיכה לפרוץ גבולות, יכול להיות שזה הולך להשתנות כבר בשנה הקרובה

מה הוא מנסה להגיד לנו? אולי בקרוב נוכל לדעת. צילום: freepik

כל מי שמגדל חיית מחמד מכיר את התהייה: "מה הוא מנסה להגיד לי?", "למה היא מייללת ככה?", "זאת נביחה של אהבה, נכון?" ואם חיפשתם בכל רחבי האינטרנט, בניסיון לפענח למה בעל החיים שלכם התכוון כשהשמיע קול מסוים - אתם לא לבד.

בשנה החולפת חווינו פריצות דרך בתחום הבינה המלאכותית, שהביאו להתקדמות גם ביכולות להבנת התקשורת של בעלי החיים. השאיפה בעולם המחקר היא להעמיק את ההבנה בשנה הקרובה, במטרה לפסוע עוד כמה צעדים ביכולת לפענח את הקולות שהם משמיעים.

המשמעות של זה היא אדירה, הרבה מעבר לסקרנות מדעית טהורה. היכולת לפענח תקשורת של בעלי חיים מציעה פוטנציאל עצום בהבנת דפוסי ההתנהגות שלהם, בנוסף לשימור מינים שנמצאים בסכנת הכחדה ושיפור היחסים בין בני האדם לטבע. אם נצליח בזמן אמת להבין קריאות של בעלי חיים, נוכל לזהות יותר איומים וסכנות שהם שרויים בהם.

ChatGPT. הדאטה לוקה בחסר, צילום: רויטרס

עד כה, האתגרים העיקריים בתחום הזה כללו כמה היבטים. האחד, מחסור בנתונים נרחבים ואיכותיים - בניגוד למודלים כמו ChatGPT ודומיו, שמתבססים על כמויות דאטה אדירות בכדי לדמות מבנה של שפה אנושית, קיים מחסור בנתונים הנוגעים לבעלי החיים. וכשהדאטה לוקה בחסר, קשה לייצר מודלים חזקים מספיק לפענוח.

אתגר נוסף נוגע למורכבות ה"שפה" של בעלי חיים. בניגוד לבני האדם, אין תחביר או סמנטיקה - מרכיבים שעוזרים לנו לזהות דפוסים ולהבין הקשרים של שפות שונות. דוגמה קלאסית היא יללה של זאב - לא ניתן להבחין בין קריאה לעזרה, קריאה חברתית או משהו אחר לגמרי.

עוד היבט נוגע לשאלות שהמדע עדיין מתקשה לענות עליהן: יש לבעלי החיים שפה בכלל? האם יללה אחת שונה מאחרת? או שהם פועלים רק על פי גירויים ותגובות?

לבעלי החיים חסרה סמנטיקה, בניגוד אלינו, צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית Midjourney

מהמדבר ועד לג'ונגל

אחד הפתרונות הוא הרחבת מאגר הדאטה של הקולות שמשמיעים בעלי חיים, בעזרת מכשירי הקלטה מתקדמים. דוגמה לכך אפשר למצוא במכשירים של חברת AudioMoth, שנהיו זולים ויעילים יותר. אלו מאפשרים איסוף נתונים איכותי מסביב לשעון, וכעת הם נפוצים יותר ויותר גם במקומות מרוחקים ומאתגרים. כך, ניתן לאסוף קולות של זנים רבים יותר, החל מחיות המדבר ועד לזני ציפורים בג'ונגלים.

לאחר שהנתונים האלה ייאספו, ניתן יהיה ליצור אלגוריתמים המזהים דפוסים ומבנים מורכבים בקולות של בעלי החיים. המטרה היא שהאלגוריתם העתידי ימיין באופן אוטומטי צלילים יוצאי דופן מתוך הקלטה ארוכה, ויפנה את תשומת הלב של החוקרים לניתוח של הצלילים החריגים.

עוד קשה להגיד כמה עולם המדע והמחקר יצליח להשיג בתחום הזה ב-2025, אבל בהחלט יש למה לצפות. זו עשויה להיות שנה היסטורית בהבנת תקשורת בעלי חיים, והחיבור בין טכנולוגיה, מדע, ושימור הטבע עשוי לפתוח צוהר חדש ליחסי האדם עם עולם החי. ייתכן ואנו עומדים בפני גילוי של עולמם הפנימי של יצורים חיים - בדרכים שמעולם לא דמיינו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר