העיר ראשון לציון הפכה במשחקים האולימפיים טוקיו 2020 לראשונה להישגים, כאשר שני הזוכים במדליות הזהב, לינוי אשרם וארטיום דולגופיאט, וכן זוכה מדליית הארד יחד עם נבחרת הג'ודו, פיטר פלצ'יק, הובילו את ההישגיות הישראלית במשחקים.
עם זאת, הם לא ספורטאי העל היחידים שייצגו את העיר במשחקים. קפטנית נבחרת ההתעמלות האמנותית שסיימה היום (ראשון) במקום השישי והמכובד מאוד בטוקיו, אופיר דיין, היא בתו של אחד מגדולי הספורטאים שגדלו בעיר, דורון דיין, שנחשב לאחד מגדולי שחקני הכדוריד בתולדות ישראל. בדומה לאופיר, גם דורון שימש כקפטן בהפועל ראשון לציון במשך שנים רבות.
"כאבא זה יום לא פשוט, מורכב מאוד", הוא מספר ל"ישראל היום". "ראיתי אותה בוכה, וזה מה שהיא מעבירה לי שהיא מרגישה. אני יודע מה הן רצו, ושהן יכלו לקחת מדליה. צר לי להגיד דברים קשים, אבל זו הנבחרת הכי פחות מוערכת מהמשלחת האולימפית של ישראל. הן קיבלו הכי פחות. ליוויתי אותן כל השנים וראיתי זאת".
דיין הוסיף כי "אתמול אמא של לינוי אשרם אמרה 'זו לא המדליה, אלא הדרך'. זו דרך שאני כספורטאי לא התקרבתי לעשרה אחוזים מהדרך שהבנות הללו עשו. אני מלא גאווה עצומה שהבת שלי שרדה את המסלול המטורף שהיא החלה בגיל 8. אופיר ויתרה על נערות, על חברים, על חברות, והיום היא פותחת דף חדש. אנחנו מחכים לה פה בארץ כולנו, לחבק אותה חזק-חזק. הן הביאו גאווה גדולה למדינה עם ארבעה תרגילים בדרגת קושי גבוהה".
כקפטן לקפטנית, מה מייחד את אופיר?
"אני חושב שאופיר היא בוגרת מאוד", מסביר דורון דיין. לדבריו, "היא הייתה הבוגרת האחראית בנבחרת אבל אני רוצה להגיד שיש שם 8-7 בנות נפלאות, כולל שלוש שנשארו בארץ, שהיו חלק בלתי נפרד מהמסע הזה. הן עברו עליות ומורדות קשים במיוחד. בתור ספורטאי לשעבר ואבא, אני מוריד בפני כל אחת ואחת מהן את הכובע".
בנוגע למאמנות הנבחרת, אירה ויגדורצ'יק, רחלי פייגה-ויגדורצ'יק ונועה קדוש, דיין מוסיף כי "בנוגע לאירה, שבתור הורה - למרות כל הסיפורים – אני אומר מעכשיו שבמשחקים האולימפיים הבאים יראו מהי תרומתה. כמו כן, גם המאמנות רחלי ונועה, כל אחת מהן שימשו גם כאמא לבנות במשך חמש שנים".
במה שונה ענף ההתעמלות האמנותית ממקביליו?
"אני מכיר ספורט. הענף הזה הוא הכי לא מתגמל בעולם", קובע דיין. "הן חיות בצל במשך ארבע-חמש שנים. דחיית המשחקים האולימפיים הובילה לשיקולים של הספורטאיות אם הן בכלל ימשיכו לטוקיו. הן מקריבות את כל-כולן, אין גרם של חופש. אני גם יודע שהבנות שלנו עבדו קשה יותר מיריבותיהן. בשורה התחתונה: להוריד בפניהן את הכובע".
לאביה של אופיר דיין יש תלונות קשות נגד השיפוט. "חבל שבענף הזה השיפוט הוא כמו שהוא", הוא אומר, "לכל אחת מהנבחרות שסיימה מעלינו הייתה שופטת, ולנו לא. זה פקטור חשוב מאוד. יכול להיות שאם היו מתייחסים אחרת אצלנו במדינה אז זה היה נגמר אחרת". לדבריו, גם לזכייה של לינוי אשרם במדליית הזהב, שאותה מגדיר דיין בתור "וונדר וומן", היו השפעות על התחרות הקבוצתית.
"לינוי היא ענקית, והזכייה שלה פגעה בנו פוליטית", טוען דיין. "ראינו מה הרוסים עשו מאחורי הקלעים, וברור שהיום הם לא פרגנו לישראל. כנראה שזה עלה לנו בנקודה-נקודה וחצי. אבל זה נגמר. אופיר חוזרת הביתה, יש לה כאן משפחה אוהבת ומחבקת. אני מאחל לאופיר שמכל הקמפיין היא תרוויח שש-שבע חברות לחיים, ושבתור סבתות הן יוכלו לספר לנכדות על המשחקים האולימפיים בטוקיו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו