ההתפתלויות וההתחמקויות הסדרתיות של שחקנים מנבחרת הכדורסל, מגחיכות את הפארסה שבעתיים. בראש רשימת ההולכים לקב"ן (קצין ביטול נבחרת) ניצב כמובן תמיר בלאט, ששוב חש לפתע מיחושים בגב. צל"ש מגיע לכתב עודד הלפרין, שנתן סקירה מדויקת בנושא, ועוד בפודקאסט של הערוץ שנותן רוח גבית למועדון, שנותן גב להשתמטות.
ככה זה בשיטת החלונות, בכל פעם שהם נפתחים, החבר'ה מהכדורסל מצטננים ורוצים לנוח. או אז, כל פציעה בברך הופכת לקרע ברצועה. שלא לדבר על הקרע ברצועת עזה, שבחורים בני גילם מתמודדים איתו כבר למעלה משנה, בלי להתבכיין.
בפודקאסט אחר, "הפודיום" שמו, ניסה להתייחס לבעיה (הכאובה) בר טימור מהפועל ת"א, וקלע סל עצמי. "די עם ההצגות לצורך ההצגה", פתח ואמר טימור. "אתם לא רוצים להיות? תגידו שאתם לא רוצים. הכל בסדר. די עם המשחק, זה מה שאני לא אוהב. אני, היה לי קשה עם עודד, אמרתי לו 'שמע, קשה לי, יש לי איזו בדיקה של מישהו מהמשפחה, אני הולך, בסדר? הוא הסכים לי. לא צריך לעשות הצגה. לא צריך לעשות את המסביב".
הבנתם איזה גבר? היה לו קשה בנבחרת של קטש, שבקושי נתן לו לשחק, אז טימור לא המציא תירוץ על עצמו, אלא הלך ל"בדיקה של מישהו מהמשפחה". זה לא נקרא מבחינתו ללכת מסביב, ורק הסיפור, שהתרחש בפברואר 2020, לא שווה בדיקה.
והכי מוזר שטימור לא נזכר במה שאירע שנתיים וחצי אחר-כך, כשהמאמן הלאומי היה כבר גיא גודס. או אז הנבחרת התכנסה, והאיגוד פרסם הודעה: ״בר טימור שוחרר לבקשתו מסגל נבחרת ישראל, כדי לטפל בפציעה ממנה סבל בתקופה האחרונה". היום, כשמדובר באחרים, אין סיבה לעשות הצגה לצורך ההצגה. בר מברבר לצורך הברברת.
המנהלת והערוץ מעלימים את כדורסל נשים
בחמישי שעבר אירחה מחזיקת גביע המדינה בכדורסל נשים, הפועל לב ירושלים, את האלופה אליצור רמלה, במסגרת הליגה. קרב ישיר בין שתי קבוצות בעלות יומרות לזכייה באליפות. זה היה משחק מצוין שהסתיים בניצחון המארחות, 99:107, מול אולם ריק. נכון, גם ככה הן לא סובלות מעודף קהל, אבל הפעם לא מעט מהאוהדים הירושלמים שכן מנסים לדחוף גם את הנשים, העדיפו ללכת לראות קבוצת הגברים בגמר גביע המדינה, שהחל ב-21:00.
משחק הנשים נפתח רק ב-19:50. כלומר, אוהד שרצה לראותו עד הסוף (המותח), יכול היה לטוס בסיומו ולהספיק להגיע לרבע השלישי במשחק הגברים בארנה, שבו הגמר כבר היה למעשה גמור. במילים אחרות, במקום לנסות לקדם את הפופולריות של הענף, אלה שיושבים עליו כורתים אותו.
"ביקשתי לדחות את כל המחזור אבל לא הסתדר", אמרה לי בתגובה יו"ר הפועל לב ירושלים נטע אבוגוב. "אני חושבת שביום של גמר גביע לגברים ולנשים, צריך להשבית את כל המשחקים, כדי שכל אוהד ספורט יוכל לראות". כל כך פשוט, ונכון.
אז מי קובע באמת? הנה התשובה של רמי קצוני, מנהל התפעול של ליגת הנשים: "אני מבין את העניין. יודע על הבעייתיות. ניסינו, אבל אנחנו חייבים לשדר את המשחק הזה, כי זה היה המשחק המרכזי וזה מה שערוץ הספורט יכול היה לשדר בשעה הזו".
כלומר מי שקובע זה ערוץ הספורט.
"בוודאי, הוא קובע לכולם".
איך שלא תסתכלו על הסיפור הזה, בשביל להתגבר על המסחרה וחוסר האונים, הכדורסל בארץ חייב למצוא דמות דומיננטית שאינה מתקפלת, ומבינה בספורט ובאוהדים. ואין כמו המקרה הנ"ל כדי לצעוק: יפה שעה אחת קודם.
