ביוני האחרון מונה שחקן העבר גור שלף ליו"ר הוועדה המקצועית באיגוד הכדורסל. עבורו זו סגירת מעגל – הוא דור שני בתפקיד, לאחר שאביו, עמי ז"ל, כיהן בו בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת.
בראיון ל"ישראל היום" אומר שלף: "אנחנו משפחה שחשוב לה הכדורסל הישראלי. זה שאבא היה בתפקיד שאני נמצא בו היום מסמל המשכיות. לא סתם לקחתי את התפקיד. אבא היה בתפקיד כשנבחרת ישראל השיגה את ההישג הגדול בתולדותיה – מדליית הכסף באליפות אירופה ב-1979. עד היום אני זוכר שבמשרד שלו היה תלוי במסגרת טופס המשחק מאחד הניצחונות הגדולים בטורניר".
משפחת שלף היא משפחה שבה הכדורסל עובר מדור לדור. גור ממשיך את דרכו של אביו, אחיו אורי ז"ל היה שחקן והקים את הפועל אוסישקין ת"א, ובנו עומרי, ששיחק בקיץ שעבר בנבחרת העתודה, משחק היום בקבוצה מהעוטף שהוקמה העונה בליגה הלאומית. גם בנו הצעיר איתי, בן ה-13, כבר משחק כדורסל. "אנחנו לא מדעני אטום, אנחנו משפחה של כדורסל", הוא אומר.
איך אתה רואה את התפקיד? מה האג'נדה שלך?
"זה תפקיד חשוב ומכובד. במדינה יש אהבה גדולה לכדורסל, והרבה מאוד ילדים משחקים למרות הפיתויים הרבים. המטרה שלי היא שנלמד כדורסל – לא רק איך לנצח. חשוב שנגדל שחקנים שיודעים לעשות על הפרקט יותר מדבר אחד. יש כאן כישרונות ברמה שלא היו לנו בעבר, והמטרה היא לייצר עוד ועוד שחקנים.
"האיגוד נותן במה, ושחקנים מגיעים רחוק בזכות ההופעה שלהם בנבחרות הצעירות. תראה את דני אבדיה, ים מדר ובן שרף, שכל ההייפ סביבו התחיל מהנבחרות. נעשתה כאן עבודה גדולה על ידי פיני גרשון, והמטרה היא להמשיך את זה. לגבי הנבחרת הבוגרת, הדבר הכי חשוב הוא שהרצון להיות חלק ממנה יהיה נר לרגלינו".
שלף, בן 51, ששיחק 111 פעמים עבור הנבחרת (לטענתו המספר גבוה יותר), ממשיך: "מאז שעמוס פרישמן מונה ליו"ר האיגוד חלו שינויים רבים, ונכנסו הרבה שחקני עבר לתפקידים שונים. חשוב להביא אנשים טובים וחשוב שיהיו בהם כאלה שחוו את המשחק. קח למשל את מוטי דניאל, שמנהל את הנבחרת בשנים האחרונות – זו אישיות אדירה, אחד שאכפת לו מהמדינה. זו זכות גדולה שהוא שם".
החלון האחרון של הנבחרת היה מוצלח מאוד, למרות החיסורים הרבים.
"אנחנו לא עוצמים עיניים ויודעים נגד מי שיחקנו, אבל מה שחשוב זה שהייתה גישה חיובית, אווירה טובה וחיוך. לבוא לנבחרת זה כיף. רפי מנקו, למשל, לא מקבל הרבה דקות במכבי, אבל הגיע לנבחרת למרות העומס ולמרות שנולד לו תינוק. הוא נתן עבודה וזה מחזיר אותו לעניינים. יש לנו נבחרת טובה, ואפשר להיות אופטימיים להמשך".
איך אתה רואה את גל החיסורים שהיה בחלון הזה?
"כל מקרה לגופו. אני דווקא רוצה לציין לחיוב את רומן סורקין. אנחנו בני אדם, וצריך לקבל את זה שלפעמים יש אילוצים אישיים. רומן תמיד בא, תמיד נותן הכול, ואם פעם אחת הוא ביקש להשתחרר מסיבה אישית – ברור שהולכים לקראתו. אני לא חושב שצריך להכריח אף אחד לבוא. לנבחרת באים עם חיוך."
דובר על העומסים הגדולים שמוטלים על השחקנים.
"יש שחקנים שאומרים 'אני עובד קשה', ואני מתקן אותם – אתה מתאמן קשה. לעבוד קשה זה לעבוד בשדה ב-40 מעלות חום. צריך לבוא גם כשלא נוח. מה לעשות, לא הכול נוח. צריך לנשוך שפתיים, גם אם יש פציעות. אני עצמי עדיין סובל מכאבים מהתקופה ששיחקתי. להיות בנבחרת זה זכות – יותר מזה, זו מתנה. זה המילואים שלנו, הדרך שלנו לתרום למדינה. השחקנים הם לא טייסים ולא בסיירות, התרומה שלהם היא לייצג את ישראל בנבחרת.
"גם בתקופתנו היו שחקנים שלא הופיעו, אבל היום הכול מקבל הד תקשורתי גדול יותר בגלל ריבוי המדיות. זה מעצבן ומכעיס כששחקנים מתחמקים, אבל זה לא קורה באופן שיטתי. אני לא תמיד אהבתי את המאמנים שאימנו אותי, אבל עדיין הגעתי לנבחרת באהבה. אני זוכר שפעם אחת לא באתי בגלל כאבי גב שמלווים אותי עד היום – וביקרו אותי על זה".
תמיר בלאט לא היה בנבחרת מאז קיץ 2022.
"את תמיר אני מכיר מאז שהיה תינוק. הוא ילד טוב ממשפחת כדורסל. אני לא אדבר על שחקנים באופן פרטני, אבל אדגיש כמה זה חשוב להגיע לנבחרת בכל מצב – גם אם תשחק רק 10 דקות. העיקר להיות שם עם החברים. כל הריבים והוויכוחים האלה רק פוגעים בכדורסל הישראלי. הנבחרת היא לא שלי, לא שלך ולא של אף אחד – היא של כולנו".
האם צריך להטיל עונשים על שחקנים שלא מגיעים? האם צריך לא לזמן אותם ליורובאסקט?
"אני נגד עונשים. אם שחקן יורחק ממשחקי ליגה, במה אשמה הקבוצה שלו? אם הוא ייקנס, איך זה יפתור את הבעיה? אני חושב שהשחקנים הטובים ביותר צריכים להיות ביורובאסקט, אבל חשוב לזכור שגם דעת הקהל משחקת כאן תפקיד. אנשים ראו מה קרה ולא אהבו את זה. צריך גם לקחת בחשבון איך זה ייראה בעיני השחקנים שכן הגיעו לחלונות וסייעו לנו להעפיל לטורניר, אם פתאום יזמנו מישהו שלא היה שם קודם".
בן שרף יהיה ביורובאסקט?
"יש לנו קיץ מאתגר מאוד עם חמש נבחרות באליפויות אירופה, אליפות העולם עד גיל 19 ויורובאסקט. יש כאן עבודה רבה של כל הצוות – היו"ר פרישמן, מנהל האגף פיני גרשון וערן עטיה. בן שרף יכול לשחק לא רק בנבחרת הבוגרת, אלא גם באליפות העולם. אני מאוד מקווה שייבחר בדראפט, ואם זה יקרה – לא בטוח שהוא יהיה בנבחרת".
לסיום, ספגת ביקורת על כך שאתה ממשיך לפרשן את הליגה בערוץ הספורט, במקביל לעבודתך באיגוד.
"קודם כול, טוב שיש ביקורת. אני לא מפרשן את נבחרת ישראל, ואין בכך שום פסול. התפקיד שלי באיגוד הוא בהתנדבות מלאה. במדינה קטנה כמו שלנו, אומרים לי: 'איך אתה מפרשן את קטש שהוא חבר שלך?' ואני עונה: 'אני מפרשן גם את קטש וגם את גודס – יש לי הרבה חברים'.
"אבל העבודה שלי תמיד נפרדת. היתרון שלי על כולם הוא שמעולם לא רציתי לאמן קבוצה. אני תמיד אהיה הכי ישר שיש. מה הקשר בין לפרשן את הפועל ת"א או הפועל ירושלים לבין התפקיד שלי?".
