מנכ"ל הפועל ירושלים גיא הראל הרצה לאחרונה בפני חניכי קורס "מאמני דור העתיד" של המכון הלאומי וינגייט, בניהולם של יעקב ג'ינו ויונתן אלון, על עבודתו כמנכ"ל ועל הנעשה מאחורי הקלעים של ניהול המועדון.
הפיטורים של אורן עמיאל: "מה שקרה השנה עם אורן עמיאל, לא היה תכנון כזה. התרגשנו מאוד מזה שהוא בא, גם הוא התרגש. בשבילי להחליף מאמן זה יותר מלהפסיד איזה משחק או אלף איש ששורקים בוז כי אם זה היה ככה כל מאמן אצלנו היה מפוטר אחרי ארבעה חודשים כולל קטש ופיאניג'אני. זו התרבות אצלנו במדינה. אבל עם אורן זה הגיע למצב שזה לא היה יכול להימשך. גם מבחינתנו וגם מבחינתו. זה היה כמו צוללת, צריך ששני אנשים יסובבו את המפתח. אם אורן היה אומר חבר'ה, עזבו, תנו לי, הכל בסדר אבל אני יודע לאן אנחנו הולכים, יכול להיות שהוא היה נשאר מאמן הפועל ירושלים. הוא לא היה יכול, אני לא בא אליו בטענות, ואף אחד לא ראה את זה מגיע. אני היום במצב שאם אני מפטר מאמן אני רוצה לדעת שיש לי אלטרנטיבה יותר טובה".
המינוי של יותם הלפרין: "למחרת המקרה של אורן קודם כל אמרנו ליותם אתה נקרא לדגל, יש לך תעודת מאמן, אתה כרגע מאמן הקבוצה ובוא נראה מה יהיה. ומה שקרה באותה נקודה זה שהמציאות הכתיבה את היום יום ולא ההיפך וזה הדבר שאני הכי שונא בהפועל ירושלים, הכי שונא. הרי בעונות קודמות החתמנו את שלווין מאק, ואת עמנואל טרי שהיה פוטנציאל גדול – אבל אנחנו שלטנו במצב, זה לא שהחתמנו אותם כי היתה קטסטרופה. אז השנה המציאות מכתיבה לנו. לשמחתי יותם הוא הפועל ירושלים, הוא איתי מהיום הראשון בהפועל ואני מאמין שהוא יהיה בהפועל עד מתי שהוא רוצה. והוא גם היה חלק גדול בהחלטה, אם הוא היה בא ואומר תקשיבו חייבים למצוא מאמן – אז היינו מחפשים. יש מהלכים שאנחנו צריכים לעשות כדי לחזור להיות הפועל ואני מאמין שעד הקיץ זה יקרה. יש עוד סערות בדרך".
חוסר ההצלחה בשנתיים האחרונות: "הקורונה שיבשה את הפועל ירושלים. משהו נשבר. עד אז היתה לנו תרבות מאוד ברורה...באופן כללי, מאז הקורונה קרו בהפועל המון המון דברים בלמעלה של הקבוצה, לא קשור לעניינים מקצועיים. אני חושב שגם אם עודד היה נשאר בעונה שעברה, אולי זה לא היה נגמר כל כך רע כמו שזה נגמר, אבל זה לא היה נגמר בחגיגות. היתה קבוצה עם המון המון בעיות, מלמעלה עד למטה. היינו בירידה בלי ברקסים ואף אחד לא היה מציל אותנו".
המעורבות שלו בבחירת השחקנים: "אני 30 ומשהו שנה בתחום אבל כשמנהלים שיחת כדורסל אני יודע באיזו רמה אני נמצא ובאיזו רמה המאמן נמצא. אני כמובן חלק מאוד גדול מהשיח אבל זה בעיקר כדי לעשות את התהליך. הדוגמא הכי טובה היא סיפור טיישון תומאס. עודד (קטש) ויונצ'וק (יונתן אלון) רצו אותו ואני התחלתי עם כל הקלישאות הרגילות – איך אפשר להביא עוד 4 בלי קליעה אם כבר יש לנו את ליאור אליהו, איך אפשר בלי סטרץ' 4. שניהם לא הבינו בכלל איך מקיימים את הדיון הזה, ואני אומר לכם שעפו כיסאות בחדר. אבל מה? בסוף ברור שיש בנאדם אחד שמחליט, וזה המאמן. כי כשמנהלים דיון איש המקצוע צריך להחליט. אם מדברים בענייני רפואה בסוף הרופא יחליט ואם זה עניינים לוגיסטיים בסוף מנהל הקבוצה יחליט".
"עכשיו, מה קורה בהרבה מקומות? יש מחלה שהיא הזויה בעיני. אני יכול לצאת מהחדר, להגיד – אין בעיה, מביאים את טיישון תומאס, ואז להפיל את המו"מ על כל דבר שארצה. על כרטיס טיסה, אורך החוזה, אופציות יציאה, על הכל. ואז לבוא למאמן להגיד לו, תשמע אין מה לעשות, זה נפל. מנהלים שעושים סבוטאז'ים לקבוצה של עצמם. אתה בעל הבית! אתה לא רוצה? תגיד לעודד שמעתי אותך, אין טיישון תומאס. זכותך. בסוף המאמן עובד אצלך ולא אתה אצלו. אחרי שבועיים טיישון נתפס על סמים מהעונה הקודמת. אמרתי להם, הנה, הזדמנות להיפטר ממנו, הם אמרו לי מה להיפטר? תנצל את זה, תוסיף עוד שנה בחוזה. אז השיח היה הזיה ובסוף אתם יודעים איך זה הצליח".
התמודדות עם סיטואציות מורכבות: "אתה מתמודד עם סיטואציות ששום דבר לא מכין אותך. טרנט לוקט, זה בנאדם שבנו אותו ואז העתיקו את פסל החירות. אין בנאדם כזה. אבל אמא בארה"ב חלתה והוא לא יכול לחשוב אפילו על המשחק הבא. דוגמא נוספת, בסוף השנה הראשונה שלנו גילינו שהשחקן הכי יקר שלנו בקבוצה נפרד מחברה שלו פרידה מכוערת, השאיר לה את הבית והלך לגור אצל ההורים. זה שלא ידענו מזה זה משהו שרדף אותנו. לא יכול להיות שיש לנו אירוע כזה גדול במועדון ולא ידענו ממנו. זה היה בשבילנו שיעור מאוד גדול. הסברנו לצוות – הפיזיו, האפסנאי, אלה החבר'ה שיודעים הכל, שהם חייבים לבוא ולספר וזאת לא רכילות. כי יש אירוע בחיים של בנאדם חשוב לנו וצריך לעזור לו, לטפל בו. המהות זה לנהל את האירוע: תנהל תהליך נכון ולאורך זמן זה יצליח".
צפו בהרצאה המלאה:
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
