חוק הגיוס: אפשר לעשות את זה נכון

ב-7 באוקטובר הוכינו בתדהמה. המדינה הגיבה בהתאם: צה"ל גייס 360 אלף חיילי מילואים. למעט אלפים בודדים ששירתו במסלולים ובמילואים, אוכלוסייה אחת נפקדה. בזמן שצה"ל מגייס שוב ושוב לוחמי מילואים לסבבים השונים, החרדים אינם.

מרבית הישראלים לא הופתעו. הדעה הרווחת היא כי ממילא החרדים מעולם לא התגייסו. אך האמת שונה: עוד מימי המרי העברי חרדים התגייסו - מיוזמתם - לשירות צבאי. הם השתלבו ביחידות קיימות וגם הקימו גדודים נפרדים. מהם בני עלייה ולמדנים גדולים, ומהם נערים שנפלטו מכל מסגרת אפשרית. חלקם נפצעו וחלקם נהרגו במלחמות ישראל.

הנכונות של הציבור החרדי להתגייס כללה תפניות רבות, עליות ומורדות, התקרבות ודחייה, ועברה שלבים שונים עד לנקודת הזמן המאתגרת שבה אנו נמצאים, כשרק עשירית מהחרדים מתגייסים לצבא. המלחמה פתחה בפנינו הזדמנות פז לשינוי היסטורי.

יש לנו הזדמנות פעם אחת להתאחד, לגייס עשרות אלפי חרדים לצה"ל - לא במכסות, בכפייה או במריבות שלא מביאות תוצאות

לראשונה זה שנים, המגזר החרדי רואה ערך בשירות הצבאי, ורבים מבני המגזר שותפים בעורף הלחימה בגופי ההתנדבות ובחיזוק הלוחמים. נערים חרדים רבים מזדהים עם צה"ל.

בראשית המלחמה חלק מההנהגה החרדית אף יצא בקריאת תמיכה בחיילי צה"ל. רבנים הגיעו לשטח וחיזקו את הלוחמים ואף יצאו קריאות שמי שאינו לומד תורה - יתגייס.

אז מה צריך לעשות?

כמי שמוביל את ארגון "נצח יהודה", סוגיית גיוס החרדים מעסיקה אותי 365 ימים בשנה. מתוך היכרות מעמיקה עם צורכי הצבא ועם החברה החרדית, גיבשנו מתווה שדוגל בשיטת החכם על פני הצודק.

הסנטימנט הקורא לגיוס כלל הגברים החרדים מובן, אך עלול לגרום דווקא לנסיגה נוספת בכמות המתגייסים. המתווה כולל צעדים רבים, ובהם תוכנית תגמולים ותמריצים למשרתים, עידוד מסגרות הכנה לצה"ל לנוער חרדי, הגדרה ויצירה של גופים מקשרים בצד האזרחי-חרדי, חינוך מגיל צעיר, בניית אמון בין המגזר החרדי לצה"ל ומינוי יועץ ייעודי לרמטכ"ל.

בשורה התחתונה, מדינת ישראל נדרשת לפתח תוכנית ממשלתית מקצועית למימוש היעדים. לתוכנית דרושים משרדי הממשלה הרלוונטיים וגופים העוסקים בסוגיה, עם עיקרון של אחיזה בציפור האחת המושיטה עץ זית ולא ניסיון עקר לרדוף אחר המתנגדים שמתעקשים להישאר על העץ.

במקום לרדוף אחר תלמידי ישיבות יש להתמקד באוכלוסיית החרדים העובדים או לומדים מקצועות אקדמיים, זו שכבר יצאה מהעולם הישיבתי וכוללת כ-22 אלף צעירים. התמקדות בקבוצה זו, שבוחרת לעבור לעולם המעשה, מאפשרת את הגיוס תוך קבלת תמיכה רחבה הן בציבור החרדי והן בחברה הישראלית.

בכך, המשרתים יזכו למעמד - גם בחברה הכללית וגם בחברה החרדית. נערים רבים לומדים בישיבות החרדיות ובוחרים לפנות לאפיקים שונים בגילי 22-19. נערים אלו אינם שונים מבני גילם המשרתים בצה"ל בזמן זה, בפרט כיום כאשר יש צורך חיוני בחיילים בצה"ל.

יש לנו הזדמנות פעם אחת להתאחד, לגייס עשרות אלפי חרדים לצה"ל - לא במכסות, בכפייה או במריבות שלא מביאות תוצאות. אפשר לעשות את זה נכון - ולנצח.

הכותב הוא מנכ"ל עמותת "נצח יהודה" ומחבר הספר "נמות ולא נתגייס?" שראה אור בהוצאת סלע מאיר