ברית החרדים והדתיים: הגיע זמנה של הציונות הדתית להוביל את ההסתערות

רבות דובר על ברית החרדים והציונות הדתית, שעומדת למבחן סביב חוק הגיוס. שתי תמונות אפשר לקחת מישיבת הממשלה שבה אושרה עסקת החטופים: הראשונה היא הציוץ של שר הבינוי והשיכון גולדקנופף שכתב ביום רביעי, 48 שעות טרם ישיבת הממשלה, בנוגע לעסקה: "פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה...". לפי דבריו הנחרצים, הנכונים מבחינה הלכתית, ההכרח להילחם באויבים במסגרת אותה מלחמה שגרמה אבדות איומות מאז 7 באוקטובר, הוא ממש בגדר אותו "פיקוח נפש" הלכתי.

בתוך 1,835 נופלים ונרצחים נמצא גם טוביה שמחה הי"ד, ילד בן 12 שנרצח בדרך חזרה משמחת שבע ברכות משפחתית, ואולי היה ניצל אם היו עוד כמה חטיבות ואוגדות לצה"ל, עוד מחסומים ועוד אבטחה על צירים. פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה, לא רק כשנוח לנו. זה אומר לשלוח את טובי לומדינו, העילויים, למלחמה. אחרת - מה שווה לימוד התורה אם עוברים על מצוות פיקוח נפש?

הם לא מחפשים שיח, הם מחפשים את הגיבור שישכב על גדר התיל, כדי שהם יוכלו לעבור בלי להישרט. שנים נשכבה הציונות הדתית על הגדר. למען המדינה, למען הצבא, למען לימוד התורה, למען שלמות הקואליציה. גם למען החרדים. הגיע זמנה להוביל את ההסתערות מעמדת המצביא, לא להיות המצע עבורו

התמונה השנייה היא קולאז' החתימות של שרי ש"ס ויהדות התורה על מסמך עסקת החטופים, שהשאירו על פתק והלכו הביתה בלי לנכוח בישיבת הממשלה שעוסקת בעסקה, בשל חילול שבת. יומיים קודם צייצת, כבוד השר, שפיקוח נפש דוחה את התורה כולה, אז מדוע את השבת אינו דוחה? או שמא הצבעה על עסקה שמעמידה בין חיים למוות עשרות חטופים ואלפי ישראלים לא דורשת התעמקות?

האם לא נדרש מכם, שרים בממשלת ישראל - לבחון את העסקה לפני ההצבעה? איך יכולים מי שלקחו אחריות על מיליוני אזרחים, לקבל החלטה הרת גורל בלי לשמוע אותה קודם? נראה שיש כאן מנהיגות מגזרית שלוקחת מה שהיא צריכה ורוצה, ומזלזלת בשאר.

ומנגד - השותפה לכאורה, הציונות הדתית, שעומדת שוב במבחן המתסכל ויוצאת צודקת, אבל מפסידה. דעת הקהל לא איתה, הרוב שהיא עזרה להמליך מפנה לה גב.

חוק הגיוס, שאת מחיריו שילמה באחוזים ניכרים הציונות הדתית יותר מכל מגזר, לא יכול להיות חוק שעובר בהסכמה. פשרה, עידוד, הסכמה - זה לא עובד מול מגזר שמסוגל מצד אחד לחתום על עסקה מסוכנת בלי לדעת מה היא, ומצד שני לדרוש שלא יסכנו את בניו. שמסוגל לשלוף משפטי תלמוד על פיקוח נפש, אבל רק כשנוח לו. שלא מעריך תורה, רבנים ותלמידים שמחרפים נפשם - אם זה לא ספציפית מהישיבות "שלהם".

הם לא מחפשים שיח, הם מחפשים את הגיבור שישכב על גדר התיל, כדי שהם יוכלו לעבור בלי להישרט. שנים נשכבה הציונות הדתית על הגדר. למען המדינה, למען הצבא, למען לימוד התורה, למען שלמות הקואליציה. גם למען החרדים. הגיע זמנה להוביל את ההסתערות מעמדת המצביא, לא להיות המצע עבורו. זו ההנהגה שעליה לבקש מנבחרי הציבור היום, ואלה נבחרי הציבור שעליה לדרוש בבחירות הבאות.

הכותב הוא יועץ תקשורת, משרת במילואים