"אני מצהיר": השבעת חטיבת חשמונאים שמה סוף ל"חשש מחילון" בצה"ל

אלפי השבעות נערכו עד היום בצה"ל. חיילים בכל הדורות, מכל הסוגים, מכל העדות, בתקופות רגילות ומיוחדות, נשבעו אמונים לצה"ל בטקס המרגש והמיוחד הזה. היום (חמישי) התברר כי לא ראינו הכל, שכן ההשבעה - או טקס ההצהרה של חטיבת החשמונאים - היתה שונה וחריגה במיוחד, אולי אפילו אפשר להצמיד לה את המילה "היסטורית".

רק ממבט חטוף בהזמנה לטקס שנשלחה למשפחות ברור שמדובר באירוע אחר ממה שראו עד היום בצה"ל, עם הבטחה ל"מקומות ישיבה נפרדים" וכיבוד בכשרות המחמירה של בד"ץ העדה החרדית/לנדאו. וההבטחה אכן קוימה: מחיצה כחולה חצצה בין נשים לגברים, ועוגיות חנק המוכרות מהפיצוציות ומהמאפיות בבני ברק ובמאה שערים, לצד פפסי במקום קולה, חיכו לאורחים.

למחזור הראשון לא הגיעו בחורי ישיבות פוניבז' וחברון, אך הסיפור הגדול הוא התקדים, יצירת התנאים שיאפשרו לחרדי לבוא לצבא ולהישאר חרדי

גם הטקס עצמו הותאם באופן מושלם לאורח החיים החרדי, עם תכנים שמתאימים לישיבות ולסעודות הודיה מהעולם החרדי. מג"ד הבא"ח, סא"ל עמרם חיון, סיים מסכת מגילה; להקת הרבנות הצבאית שרה "מי שבירך לחיילי צה"ל" במנגינת "ארץ צבי"; רב החטיבה אליעזר הלפרין, בוגר ישיבה חרדית מוכרת, הקריא את פרק א' בספר יהושע בניגון הפטרה מוכר ובעגה חרדית מדויקת מבית - והשיא היה הצדעה של הקצינים בעת השיר "ממקומך מלכנו תופיע", המזוהה מתפילת שבת בבוקר.

הטקס לא נקרא "השבעה" אלא "טקס הצהרת לוחמי חשמונאים". בציבור הדתי לא נשבעים, במשך שנים מקובל שהחיילים הדתיים לא צועקים "אני נשבע" אלא "אני מצהיר", אך הטקס נקרא "טקס השבעה". אצל החשמונאים הוא מוגדר לכתחילה כ"טקס הצהרה".

הקפדה על קוצו של יו"ד

אחד הדברים הבולטים היה מספר הילדים של חיילי החטיבה, במילואים ובסדיר. חשיבותה של החטיבה החרדית הוא לא רק בהצטרפותה למאמץ הצבאי, אלא ניתן להניח בסבירות גבוהה שילדים שראו את הוריהם מצהירים אמונים לצה"ל, ילבשו מדים בעתיד.

מי שמביט בחיילים המצהירים ובמשפחותיהם יתרשם שדווקא אין תקדים מטלטל - משפחות מחסידות חב"ד שבמשך שנים כן מתגייסות לצה"ל, משפחות חרדיות "מודרניות" וחיילים שברור שלא נמצאים בעומק המיינסטרים החרדי. למחזור החשמונאים הראשון לא הגיעו בחורי ישיבות פוניבז', חברון ודומיהם, אלא חרדים שממילא מתגייסים. אבל זה לא הסיפור. הסיפור הגדול הוא התקדים, יצירת המעטפת והתנאים האמיתיים לחייל חרדי: לבוא לצבא ולהישאר חרדי. המפקדים מאמינים שאחרי שיראו שאורח החיים החרדי נשמר - קצב הגיוס במחזורים הבאים יעלה מעצמו. 

המח"ט אמונה אמר כי הצלחת החטיבה תיחשב כש"נשכיל ונזכה לשמור עליכם בבריאותכם ובנפשכם, על זהותכם, על החיבור לבית מדרשכם"

זה היה אירוע היסטורי, ולא רק כי זו ההשבעה הראשונה בחטיבה שנולדה לפני חודשים ספורים, אלא בגלל ההוכחה שאפשר להתגייס לצבא למסגרת חרדית על מלא־מלא. כזאת ששומרת על אורח החיים החרדי, שמקפידה על קוצו של יו"ד, על קלה כחמורה. נגמרו תירוצי ההשתמטות בטענת "להיכנס חרדי ולצאת חילוני", עכשיו רק נשאר שכולם יראו ושהמחזור הבא יהיה גדול יותר ומשמעותי יותר.

מפקדי החטיבה מרבים לדבר על שתי מטרות עיקריות - הפיכת החיילים ללוחמים ושמירה על זהותם. מח"ט החטיבה, אל"ם אבינועם אמונה, הגדיר זאת בהשבעה במילותיו המדויקות: "נציגי הציבור החרדי היקר והמתוק, כולי תפילה שבעזרת השם, לא תצא תקלה תחת ידינו, ונשכיל ונזכה לשמור עליכם בבריאותכם ובנפשכם, על זהותכם, על החיבור לבית מדרשכם. רק זאת ייחשב הצלחה בעבורנו המפקדים".